|
|
|
השאלה-כנרת
24/03/2011
|
|
אם אתם אומרים שלהיות דתי זה הכי טוב אז מדועה ישנם אנשים חרדים שסובלים כ"כ קשה?
|
|
|
|
|
שמור למועדפים
|
|
|
|
תשובה מאת נח גוטמן
|
כנרת שלום וברכה,
השאלה שלך עתיקה מאד,
ובהחלט אפשר להבין מאיפה היא נובעת, וזו בעצם השאלה הידועה של "צדיק ורע לו רשע וטוב לו".
על הנושא הזה נכתבו ספרים שלמים, כשהספר הראשון הוא כמובן ספר איוב, המוקדש כולו אך ורק לנושא הזה. כמובן שלא אוכל במסגרת זו להקיף את כל הנושא, אבל קודם כל צריכים לדעת נקודה חשובה מאד.
צריכים לדעת, שאמנם יש שאלה שלפעמים יש צדיק ורע לו רשע וטוב לו, אבל באופן כללי, רוב הצדיקים טוב להם ורוב הרשעים רע להם. אין אף אדם בעולם שהחיים שלו מלאים אך ורק ברגעי קסם של אושר ועונג. החיים אינם פיקניק. אלא מה? השאלה היא איך ניגשים לחיים. הצדיק, יודע לקחת את החיים בצורה הנכונה, ולכן בכל המצבים הוא תמיד רואה את העולם שסביבו באור חיובי. הוא מרגיש את השגחת הבורא, ששומר עליו בכל המצבים, הוא מרגיש קרבת אלוקים ואושר נפלא מלימוד התורה וקיום המצוות, ולכן הוא תמיד מאושר, ויש לו סיפוק, ונחת ממשפחתו העניפה והמסודרת. ואילו הרשע, חי חיי אומללות. כל סוגי הרשע מובילים למסכנות. זימה וזנות מובילים להתרוששות כלכלית, למחלות, ולפירוק המסגרת המשפחתית, והאדם נותר בודד ועלוב, כערער במדבר. גזל ועושק מביאים את האדם להיות שנאוי על כל האנשים הסובבים אותו. סמים משחיתים את גוף האדם, פשע מביא היישר לבית הסוהר. כפירה מביאה את האדם להרגשת בדידות וחוסר בטחון, וניתוק ממורשת אבות מביאה את האדם להיות תלוש וחסר בסיס.
רוב יסורי הצדיקים ושלוות הרשעים, נכונים בעיקר ביחס לתקופת תחילת חייהם. חז"ל מגלים לנו, שצדיקים תחילם יסורים וסופם שלווה, רשעים תחילתם שלוה וסופם יסורים. אם תתבונן באנשים שסביבך תגלה מהר מאד עד כמה הקביעה הזאת מדוייקת. האדם המוסרי מוצא את עצמו בסופו של דבר עם משפחה מסודרת וחברה איתנה, והרשע מוצא את עצמו בודד ואומלל. זה לא כלל מוחלט, יש הרבה מקרים הפוכים, אבל על פי רוב זה כך.
כל זה אינו פותר מן העיסוק בשאלה, איך יתכן שיש מקרים כאלו, מעטים ככל שיהיו.
חומר נוסף בנושא -
http://www.arachim.co.il/VideoDetail.asp?MediaID=181
בהצלחה.
|
|
|
|
|
|
|
הרשם עכשיו!
