|
השאלה-נתי
06/04/2011
|
יש לי חבר בישיבה חרדית (אני חוזר בתשובה)
ולא מזמן היה מאמר בעיתונות על כך שיש בחורי ישיבות שמקפידים על קוצו של יוד ומצד שני לא מאמינים בכלום רק שאין להם כח וחשק לעשות שינוי ולכן הם נשארים כך.
דיברתי איתו על זה והוא אמר שיש הרבה שכבר לא מקפידים שאלתי אותו למה הם לא מתייעצים ושואילם והם אמרו שבמגזר שלהם שאלות כאלה יכולות לפגוע למשפחה בשידוכים
אני לא באתי לתקן את העולם אבל אני מנסה לקרב אנשים לבורא (או לפחות שלא ייפלו)
ואל השאלות :
1. אני בטוח שהחינוך החרדי הוא הכי טוב אבל איך אגרום לכך שהילדים שלי לא יגיעו למצב כזה
2. האם באמת אסור לדבר על אמונה במגזר החרדי? הרי כתוב וידעת היום אז איך נדע אם לא נשאל
3. לאחר ימים שישבתי והסברתי לו את כל מה שאני למדתי נשראה לי שאלה אחת שלא ידעתי לענות לו עליה
מי אמר שמשה רבינו לא היה סוג של "אורי גלר" והוא עבד על כולם ובכלל התורה לא מהשמיים ואנו לא מחוייבים בכלום
תודה מראש על תשובתכם בכל מקרה
|
|
|
|
שמור למועדפים
|
|
|
תשובה מאת נח גוטמן
|
שלום וברכה,
א. רוב השאלות באמונה שיש לבחורי ישיבות, הם שאלות שנובעות מגילם הצעיר, וחולפות עם הזמן. ככל שאדם מתבגר ומכיר את העולם, הוא מבין מעצמו שהשאלות הללו הם חסרות שחר, הוא מבין היטב את ההבדל בין תורת ישראל לדתות השקר של האומות, הוא מבין את ההבדל בין סיפור היסטורי שנעשה לפני אומה שלימה, לבין סיפורי בדים של אנשים בודדים שיצרו דתות שלימות על סמך אמון אישי, והוא מבין עם הזמן את הגיחוך וחוסר הרצינות העומדות בבסיסן של תיאוריות הכפירה המשונות של אומות העולם. כשבחור ישיבה צעיר רואה מאמר על אבולוציה, הוא יכול להתבלבל. חוש הביקורת של נער צעיר עדין איננו מפותח, והוא מתייחס לכל פירסום רשמי בחרדת קודש. לעומת זאת, אדם מבוגר יותר, שהספיק לחיות כמה שנים בשוק החיים מחוץ לכותלי הישיבה, יש לו הרבה פחות הערכה ואימון בדברים כאלה, וכשהוא נתקל בחומרי כפירה, הוא פשוט מלגלג עליהם.
אם תסביר לבחורים צעירים את הדברים הללו, לא בטוח שהם יבינו. יהיה קשה להם לקבל את הרעיון שהעולם האקדמי נגוע במגמתיות מכוונת, ובסילוף נתונים. אנשים צעירים מדי תמימים בכדי לעכל את העובדות הללו. ואולם, אנשים יותר מבוגרים מבינים את זה מעצמם.
זו הסיבה שמערכת החינוך החרדית אינה עוסקת בנושאים אלו יותר מדי.
ב. אין איסור לדבר על ענייני אמונה. להיפך, השיחות של הרבה שך והגר"י לוונישטיין היו עמוסות בנושאי אמונה. הרב שך היה מצטט אפילו דעות של אפיקורסים, כפי שראיתי בעיני באחת משיחותיו המודפסות. הרב אביגדור מילר, מתלמידי הסבא מסלובודקא כתב ספר שלם שדן בכל נושאי האמונה בצורה מאד יסודית. אם כי באופן כללי, ברור שלא זה הנושא המרכזי של מערכת החינוך החרדית, מהסיבה שכתבתי לעיל.
ג. לגבי אורי גלר. אני רוצה לראות את אורי גלר או כל קוסם, מכשף, אשף וחרטום אחר, מצליח להוציא אומה שלימה ממצרים, לקרוע להם את הים, ולפרנס אותם במדבר ארבעים שנה, והעביר אותם התגלות על הר סיני, ולגרום להם להאמין באמונה שלימה באותם סיפורים, ולקיים חיי תורה ומצוות בעקבות כך במסירות נפש, ולשכנע בסיפורים אלו את כל האנושות כולה. גם אם הוא אינו יכול לעשות כלום, לפחות שיצליח לשכנע את אותו עם בסיפור מהסוג הזה. הוא יכול מצדי להשתמש בכל הטכניקות האפשריות. אחיזת עיניים, חומרים כימיים משונים, ומה לא.
האם הוא יצליח?
וודאי שלא. אין סיכוי.
אם ישו ומוחמד לא הצליחו, למה שהוא יצליח.
ד. ובכלל, אין צורך להתרגש מכתבות כאלו ואחרות, המנבאות את קריסת המערכות הישיבתיות. אם תפשפש קצת בארכיונים תגלה שדברים מהסוג הזה נכתבו לפני עשר שנים, עשרים שנה, חמישים שנה, ומאתיים שנה. אין כל חדש תחת השמש.
ה. חינוך הילדים, זה מקצוע שלם. יש בו הרבה פרטים, שאי אפשר לפורטם כאן, ואחרי הכל צריכים הרבה תפילות.
פה תמצא חומר בנושא - http://www.arachim.co.il/CategoryPage.asp?CategoryID=15&SubID=1
בברכת "והיית רק למעלה",
נח גוטמן.
|
|
|
|
נתקבלו 1 תגובות
פתיחת כל התגובות
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|