בר בן נעמה אלון בן אורה לירז לריסה בת רונית מתניה בן צופית תמיר יעקב בן ציונה צילה אמה בת שרון אוראל בן איריס אלרואי בן מזל דוד בן שולמית ליאור בן אוסנת יותם בן רינה אברהם אשר בן רבקה טל בן אילנית הראל בן מירי אדיר בן ענת אליאור וקנין בן חוה חיים יחיאל בן מרים רוזה שושנה בת זויה יוסף בן זויה יחזקאל בן ז´נט אלון בן רון סילביה בת אסתר אוריאן דוד בן עדי נועם בן רחל גיא בן דוריס יוסף בן חנה מיכאל בן רחל שי בן שלומית שרי יהושע בן אורלי משה בן תרצה אלמוג בן אורית אמיר בן יהודית תומר יוסף בן קרן חיה יאיר בן איריס נועם שי בן מוריה יפתח דן בן שושנה נריה בן רבקה צליל בת מירה רעיה בת ורדה פרננדו שמעון בן טניה יואב שמואל בן בקי רבקה מתן בן אסתי דביר בן חגית מתניה יהודה בן מיכל מטה מרדכי אברהם בן מלכה ים שלמה בן עליזה נעם אלימלך בן דבורה טל בן עינת משה בן אסתר  עידו יעקב בן טירנה בר בן נעמה אלון בן אורה לירז לריסה בת רונית מתניה בן צופית תמיר יעקב בן ציונה צילה אמה בת שרון אוראל בן איריס אלרואי בן מזל דוד בן שולמית ליאור בן אוסנת יותם בן רינה אברהם אשר בן רבקה טל בן אילנית הראל בן מירי אדיר בן ענת אליאור וקנין בן חוה חיים יחיאל בן מרים רוזה שושנה בת זויה יוסף בן זויה יחזקאל בן ז´נט אלון בן רון סילביה בת אסתר אוריאן דוד בן עדי נועם בן רחל גיא בן דוריס יוסף בן חנה מיכאל בן רחל שי בן שלומית שרי יהושע בן אורלי משה בן תרצה אלמוג בן אורית אמיר בן יהודית תומר יוסף בן קרן חיה יאיר בן איריס נועם שי בן מוריה יפתח דן בן שושנה נריה בן רבקה צליל בת מירה רעיה בת ורדה פרננדו שמעון בן טניה יואב שמואל בן בקי רבקה מתן בן אסתי דביר בן חגית מתניה יהודה בן מיכל מטה מרדכי אברהם בן מלכה ים שלמה בן עליזה נעם אלימלך בן דבורה טל בן עינת משה בן אסתר  עידו יעקב בן טירנה
שמות לתפילה מלחמת חרבות ברזל
    ערכים - יהדות וסמינרים
  סניפי ערכים בארץ ובעולם סניפי ערכים בארץ ובעולם  
תרומות חרבות ברזל שידוכים אודותינו צור קשר שאלות ביהדות סדרות לוח אירועים תמונות מאמרים הרצאות דף הבית
שאלות דומות
מזל מאזנים - חודש תשרי
זאב גרינוולד
מאה יבבות כנגד מאה תקיעות שופר
זאב גרינוולד
ייחודם של "הימים הנוראים"
זאב גרינוולד
ראש השנה- יום הדין
זאב גרינוולד
ראש השנה קודם ליום הכיפורים
זאב גרינוולד
מאמרים בנושא
ראש השנה – יום בריאת האדם
יהודה רובן
האירועים המרכזיים שארעו בראש השנה
יהודה רובן
בין יומן ללוח שנה
דוד ברוורמן
גוונים של תפילה
יהודה רובן
לשמוע קול שופר
יהודה רובן
מאמרים נוספים
בין ראש השנה לשאר החגים
השאלה
10/08/2015

במה שונה ראש השנה משאר החגים?


x

אם נרשמת בעבר לחץ כאן להתחברות
אם עדיין לא נרשמת לחץ כאן להרשמה
שמור למועדפים שמור למועדפים
תשובה מאת זאב גרינוולד

ראש השנה שונה משאר חגי ישראל. הוא לא בא להנציח אירוע היסטורי כלשהו בחיי העם.

לראש השנה – רקע וייחוד אחרים. הוא יום יצירתו של האדם, יום ההולדת של האנושות.

העולם נברא בכ"ה באלול, ויום ששי, יום הולדת האדם, חל ב-א' תשרי.

קביעה זו מהווה, מפתח שלפיו ניתן להבין את האופי שמנחילה התורה ליום זה, יום ההולדת של האנושות.

מדינה החוגגת את יום עצמאותה – מרכיבה את החגיגה משלושה מוטיבים. היא מכריזה על שבתון ממלאכה, ובכך היא מאפשרת לאזרחיה לשמוח. היא מציגה בפני תושביה את סמכותה, את כוחה ואת יכולתה (במצעדים צבאיים ועוד), ועם זאת, היא עורכת חשבון נפש, בודקת את הישגיה ומציגה את תכניותיה לעתיד.

ניתן למצוא בראש השנה – ביום הולדתה של האנושות – את שלושת המוטיבים המרכזיים הללו, המרכיבים את מהותו ואת תוכנו של יום קדוש זה:

א.  השמחה. ראש השנה נקרא יום טוב (מסכת ראש השנה ד' ע"א). הוא מחייב סעודות חגיגיות ואולי אף שמחה.

כשהורתה התורה על שבתון ממלאכה, היא יצרה את הבסיס לחגיגיותו של יום זה, וכשכתבה: "מקרא קדש יהיה לכם" (שמות י"ב, ט"ז) – היא קבעה שאנשים יתאספו יחד לצורך תפילה.

ב. הסמכות. "מלך יושב על כסא רם ונישא"- אנו מעריצים, משבחים ומפארים את יוצר העולם ויוצר האדם. באימה וברטט אנו מכתירים אותו מחדש, מקבלים על עצמנו את מרותו ומתחייבים להיות נתיניו הנאמנים. ברכת "מלכויות" המהווה חלק חשוב מתפילת מוסף – עוסקת כולה בקביעה שה' הוא מלך ואנו מקבלים עול מלכות שמים באהבה.

ג. חשבון נפש. ביום זה, בעת עלותו על כסא מלכותו, פותח הבורא בסקירת כל נתיניו ובבדיקת מעשיהם, התנהגותם ואורחות חייהם. ביום זה עוברים לפניו "כל באי עולם כבני מרון" (משנה ראש השנה א, ב): "היום הרת עולם, היום יעמיד במשפט כל יצורי עולמים!" העובדה שספר הזיכרונות נקרא מאליו ("ומאליו יקרא") "וחותם יד כל אדם בו", מגבירה את החרדה. ברכת "זיכרונות" מהווה אף היא חלק חשוב מתפילת מוסף ועוסקת בעובדה שאין שכחה לפניו. אנו שוטחים לפניו בקשה שיזכור גם "את הברית ואת החסד ואת השבועה" אשר נשבע לאברהם אבינו.

אלה הם שלושת המרכיבים העיקריים של ראש השנה. הראשון, השמחה –"נחלתם" של כל חגי ישראל הוא, אך השנים האחרים, המלכויות והזיכרונות – מיוחדים הם ליום זה.

בתקיעת השופר באים לידי ביטוי כל המרכיבים: השמחה, הסמכות וחשבון הנפש.

א. השמחה: השופר היה מאז ומקדם כלי ביטוי לשמחה: "וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם ותקעתם בחצוצרות..." (במדבר י', י'). במקדש היו תוקעים בחצוצרות ובשופרות גם יחד (מסכת ראש השנה פ"ג מ"ג).

ב. הסמכות: השופר הוא כלי שהשתמשו בו מקדמת דנא להמליך מלכים. לפיכך, בו אנו גם מכריזים על המלכתו של הבורא, וכפי שנאמר, בפרק מ"ז בתהלים, פרק הנאמר שבע פעמים לפני תקיעת שופר: "עלה אלוקים בתרועה, ה' בקול שופר... מלך אלקים על גויים, אלקים ישב על כסא קדשו".

השופר משמש גם כתזכורת ליום הדין, כמו שאמר אסף בספר תהלים: "תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו, כי חוק לישראל הוא, משפט לאלקי יעקב" (תהלים פ"א, ד'-ה').

ג. חשבון נפש: אמנם, כשתוקעים בשופר בראש השנה, מבטאים את שמחת החג, אך במיוחד את המלכת ה' ואת הזיכרונות העולים לפניו. וכה אמר רבי עקיבא בצטטו את דברי הבורא עצמו: "אמרו לפני מלכויות, זיכרונות ושופרות. מלכויות – כדי שתמליכוני עליהם, זיכרונות – כדי שיעלה זיכרונכם לפני לטובה, ובמה? – בשופר" (ר"ה ט"ז ע"א). השופר, הכולל בתוכו ובתוכנו את כל המוטיבים של החג, משמש בעיקרו כיוצר ומזרז את חשבון הנפש של יום זה, את המאזן בין חובות לזכויות שבו דנים ביום המשפט.


שלח לחבר
עדיין לא נתקבלו תגובות
🗨
  הוסף תגובה
נושאים ראשיים
הסידור הדיגיטלי
  • בריאות
  • תורה ויהדות
  • חרבות ברזל
  • פעילות ערכים
  • הטיפ היומי
  • זוגיות ומשפחה
  • פיתוח האישיות
  • פרשת השבוע
  • חגים ומועדים
    ראש השנה
  • יום הכיפורים
  • צום גדליה
  • סוכות
  • שמחת תורה
  • חנוכה
  • עשרה בטבת
  • ט``ו בשבט
  • פורים
  • פסח
  • ספירת העומר
  • יום השואה
  • יום הזכרון לחללי מערכות ישראל
  • יום העצמאות
  • ל``ג בעומר
  • יום ירושלים
  • שבועות
  • בין המצרים
  • ט` באב
  • ט``ו באב
  • חודש אלול
  • נשים
  • השקפה ואמונה