|
|
|
השאלה-אלעד טל
15/06/2011
|
שלום כבוד הרב,
באחת ההרצאות שלך בנושא מוסר הסברת את השוני בין מוסר אלוקי שהוא אבסולוטי למוסר אנושי הנתון לשינוי ולנוחות האדם.אך כפי שאני מבין את הדברים לא ניתן להתייחס אל הדברים כפשוטם, ולא אחת יש לגשת לרב שיבאר לנו את פירוש הדברים, או יפסוק לנו כיצד יש לנהוג בעניין זה או אחר, כיצד עלינו לנהוג מבחינה מוסרית. לדוגמא: האם מוסרי לפנות יישוב יהודי או לא, נוכל למצוא דעות של גדולי תורה שיאמרו כן ונוכל למצוא דעות של גדולי תורה שיאמרו לא.אז ממילא יוצא שכביכול גם התורה שלנו אינה אבסולוטית אלא ניתנת לפרשנות.
שאלה נוספת שמעניינת אותי היא, מה עמדתה של היהדות לגבי הומואים, לא אחת הטיעון שלהם הוא כי אין הדבר בשליטתם והמשיכה שלהם היא לא מבחירה אלא טבע המוטבע בהם.אם כן כיצד עלינו כחברה להתמודד עם תופעה כזו ע"פ דין תורה?
בתודה מראש, ובכבוד רב.
|
|
|
|
|
שמור למועדפים
|
|
|
|
תשובה מאת נח גוטמן
|
לכב' אלעד שיחי' שלום וברכה
דברי המרצה המכובד ששמעת אכן נכונים חוקי התורה מקורם אלוקי ואינם ניתנים לשינוי כחוקים הרגילים הנחקקים בכנסת למשל ששם ברצון המחוקק משנים את החוק בנוהל הנקרא דמוקרטי.
השאלה שהעלתה לדוגמא דווקא היא מחזקת את העיקרון הנ"ל. התורה נתנה את ההכרעות בדברי השנויים במחלוקת בין תלמיד חכמים, לחכמים עצמם על פי כללים הקבועים מראש בתורה כמו הליכה אחרי הרוב במידה והרוב אינו סותר הלכה מפורשת בתורה.
פינוי ישוב יהודי לדוגמא כאמור אינה בעיה הלכתית טהורה אלא קשורה בנתונים שונים כגון נתונים בטחוניים כלכליים וכדומה. על עוצמתם של שקולים אלו יכולה להיות מחלוקת והיא לגיטמית ותוכרע על ידי הרוב הפוסק אך במקרה שלנו אין המדינה פעולת על פי הקריטריונים ההלכתיים לצערנו, ולכן השאלה אינה רלוונטית.
לעצם העניין רצוי שתעיין בספרו של אהרן לוי "לא בשמים היא " שם תמצא מרגוע להרבה שאלות שהן פועל יוצא משאלתך ומבוארות שם היטב.
בקשר לקבוצה ששאלת עליה אין יהודי תהינה הבעיות הנפשיות שלו אשר תהיינה שאינו נחשבה כיהודי ואינו חייב במצוות והיחס אליו חייב להיות כיהודי רגיל. חכמינו אמרו ממזר תלמיד חכם גדול מכהן גדול עם הארץ בגלל העובדה שהוא לומד תורה ומקיים מצוות.
כל מי שיש לו נטיות העומדות בסתירה למצוות התורה כל זמן שאינו עובר על איסורי התורה הרי יהודי כשר לכל דבר . שונה הדבר ברגע שהוא אינו שם מעצור לנטיותיו ואז הוא בעל עבירה ככל בעל עבירה שדינו נחתם בתורה . והיחס אליו יהיה בהתאם.דומה הדבר לאדם שנולד עם נטיה טבעית לגניבה. כל זמן שכובש את יצרו ואינו גונב הריהו כשר לכל דבר וענין ולא זו בלבד אלא שהתגברותו משביחה את נפשו וכן להיפך.האם טענתו בדבר טבעיותה של נטיתו תפתור אותו מהתמודדות?
בברכת התורה תורת אמת
הרב יוסף לוי 050-4113320
|
|
|
|
|
|
|
הרשם עכשיו!
