גיל בן נירה נריה אורי בן אבישג מנחם בן סוניה ויעקב שירה בת ליטל אמיתי בן ברוריה שיר בת אורי אהרן בן דינה אילון בן נחמה דניאלה בת אורלי מרט בועז בן לודמילה הדר בן אלונה סימה בת אורית איתן בן דינה רז בן מרים ולנטין אלי בן זונבייב עדן בן רונית שלמה חיים בן מרסל עומר בן אורלי מתן בן מריאן רות בת חדווה עומר בן טלי יובל סומך נוה בן שושנה ינון בן אפרת תמר בת רחל הלל אליעזר בן איבי נעם אלחנן בן נעמי ניר בן לימור איתמר נדב בן אסתר חגי בן פרידה משה בן חנה מלכה אמיתי בן נועה איתן בן רות אדית אורי בן אורנה לוי יצחק בן חביבה שלום בן מרים טל בן ענבר אביב ניסן בן נלה רותם חוני בן מזל עדי רבקה בת אהובה שלמה בן מירב מעיין בת גלי ינון אפרים בן איריס בת שבע מוטי מורדכי בן דבורה יאן בן אינה פשייב אביתר משה בן נטע איילון בן חוה איתמר בן יעל הגר נועם בן טובה גיל בן נירה נריה אורי בן אבישג מנחם בן סוניה ויעקב שירה בת ליטל אמיתי בן ברוריה שיר בת אורי אהרן בן דינה אילון בן נחמה דניאלה בת אורלי מרט בועז בן לודמילה הדר בן אלונה סימה בת אורית איתן בן דינה רז בן מרים ולנטין אלי בן זונבייב עדן בן רונית שלמה חיים בן מרסל עומר בן אורלי מתן בן מריאן רות בת חדווה עומר בן טלי יובל סומך נוה בן שושנה ינון בן אפרת תמר בת רחל הלל אליעזר בן איבי נעם אלחנן בן נעמי ניר בן לימור איתמר נדב בן אסתר חגי בן פרידה משה בן חנה מלכה אמיתי בן נועה איתן בן רות אדית אורי בן אורנה לוי יצחק בן חביבה שלום בן מרים טל בן ענבר אביב ניסן בן נלה רותם חוני בן מזל עדי רבקה בת אהובה שלמה בן מירב מעיין בת גלי ינון אפרים בן איריס בת שבע מוטי מורדכי בן דבורה יאן בן אינה פשייב אביתר משה בן נטע איילון בן חוה איתמר בן יעל הגר נועם בן טובה
שמות לתפילה מלחמת חרבות ברזל
    ערכים - יהדות וסמינרים
  סניפי ערכים בארץ ובעולם סניפי ערכים בארץ ובעולם  
תרומות חרבות ברזל שידוכים אודותינו צור קשר שאלות ביהדות סדרות לוח אירועים תמונות מאמרים הרצאות דף הבית
שאלות דומות
למה אסור להתאבד?
זאב גרינוולד
נשמה בת אלמוות
זאב גרינוולד
פחד ממוות
זאב גרינוולד
"ובחרת בחיים"
זאב גרינוולד
השפעת המוות על חיי האדם
זאב גרינוולד
מאמרים בנושא
ערך החיים
ערכים
העולם הבא
ערכים
גלגול נשמות
ערכים
נצחיות הנשמה
ערכים
נשמת האדם קשורה לגופו
ערכים
מאמרים נוספים
"ואל עפר תשוב"
השאלה
13/06/2017

מה קורה כשהאדם מת?


x

אם נרשמת בעבר לחץ כאן להתחברות
אם עדיין לא נרשמת לחץ כאן להרשמה
שמור למועדפים שמור למועדפים
תשובה מאת זאב גרינוולד

כשהאדם מת, מפסיק הגוף את פעולתו, מן המוח ניטלים החיים, והאדם החומרי איננו.

אך מה מתרחש עם האישיות האנושית? מה קורה לכל אותו מידע, לזכרונות, למערכות המחשבה ולתכונות האופי?

כשספר נשרף, אין עוד ערך לתוכנו. כשמחשב מתנפץ, מתנדפים עמו כל הנתונים שהיו כלולים בו. האם אותו ארוע מתרחש גם כשהאדם נופח את נשמתו? האם אובדות לנצח גם המחשבה והאישיות?האלוקים אינו שוכח. אין שכחה לפני כיסא כבודו. האדם מת, אך המידע שהיווה את מהותו, קיים בזכרונו של אלוקים. גם פרור המידע הקטן ביותר אינו נעלם מידיעת ה'.

אכן, תמונה הקיימת אך ורק בזיכרון, הינה מציאות סטאטית. אך זכרונו של אלוקים אינו זכרון סטאטי. אישיות האדם מסוגלת להתקיים בזכרונו של האלוקים, ובאותה העת גם לקיים זהות עצמית.

נכון, רעיון האלמוות ומושג הנשמה הינם בהחלט מעבר להבנה האנושית ומעל ליכולת תפישתה, אך בכל זאת מספקת לנו ההבנה המוגבלת שלנו באלוקים ובאדם, דרגה מסויימת של מידע על עתידנו הבלתי נמנע.

קשה ביותר להעלות על הכתב רעיון כרעיון זכרונו של אלוקים. הוא מחייב הסבר נרחב שיקיף את התחום הטרנסדנטלי כולו. בל נתעלם מכך שהתנ"ך מדבר על האלמוות כעל שיבה אל האלוקים עצמו: "וישב העפר על הארץ כשהיה, והרוח תשוב אל האלוקים אשר נתנה" (קהלת י"ב, ז').

המוות הוא "לבישת צורת חיים שונה". אין דבר ההולך לאיבוד לאחר המוות. גוף האדם מתפורר, אך כל יסוד מיסודותיו שב למקורו: "ואל עפר תשוב" (בראשית ג', י"ט).

כשם שהחומר פושט צורה ולובש צורה, כך הם פני הדברים גם בחיים הרוחניים. את מחשבותינו ואת רגשותינו לא ניתן להשמיד. החיים משנים צורה או מתעלים לרמה עליונה יותר. המוות אינו הפסקתם, אלא נקודת מפנה, שינוי. הנשמה הנצחית שהעניק ה' יתברך לאדם, ורק לאדם, היא תמיד בעלת יכולת להרגיש, לחשוב, להתייסר, לשמוח, ותדיר שואפת היא להדבק ביוצרה.

בנוסף לכך, אילו היתה האינפורמציה הסובבת את האדם זורמת בבת אחת במוחו, היה מכה בנו ההלם. תפקיד המוח ומערכת העצבים הוא להגן עלינו ולבלום את כמות המידע האדירה המתנגשת בחושינו, לבל תהלום בנו ותביך אותנו. על כן מסלק המוח את רוב תחושותינו ואת זכרונותינו. כל העלול להביך - מורחק. רק הכמות הקטנה הטומנת בחובה את הנחוץ ואת המועיל לחיינו, נבחרת ונשארת.

עתה נתאר לעצמנו את הפעילות השכלית של הנשמה העומדת בפני האלוקים ללא גופה. השסתום (הוא המוח) שוויסת את פעילותה עד כה, נעלם כליל. המחשבה, רוח האדם - פתוחה עתה ושקופה! מרגע זה היא חשה בדברים רבים, במה שהיה בלתי אפשרי כל עוד ריסנו אותה הגוף ומערכת העצבים. מעתה הסתכלותה חדשה. ההסתכלות בדברים והבנתם, מהווים את תמצית האושר המענג בצורה שכלל לא ניתן לדמיין ולהעלות על הדעת בעולם הזה.

נתאר לעצמנו עמידה זו בפני האלוקים, כשכל הזכרונות חשופים ושקופים ללא כל מכניזם חוסם או שסתום שיפחית את לחץ הזכרונות. הכל זכור ועומד חי כברגע ההתרחשות. האדם מתבונן באור חדש בכל מעשה שעשה ובכל מחשבה שהגה, לאורה של הרוחניות נעדרת הצל. אם נרצה ניסוח מדוייק יותר: לאורו של האלוקים, המאיר מקצה הבריאה אל קציה. זכרון כל מעשה טוב וזכרון כל מצווה יהיה הנשגב שבהנאות.

עם זאת, יתכנסו בזיכרון גם כל הרעות שעשית בימי חלדך. עכשיו תעמוד מולן מלא בושה. ברגע זה לא ניתן להצדיקן ואף לא להדחיקן ובוודאי לא להכחישן. אתה, אישית תעמוד מולן. במודעות מלאה לתוצאות שהצמיחו מעשיך.

לכולנו מוכרת הבושה הנוראה התוקפת אותנו כאשר אנו נתפסים בקלוננו, והכל מבחינים במעשה הרע שעשינו. תאר לעצמך מה גדולה הבושה כשזכרונך הוא האוחז בך, ואין מסתור שאליו תוכל להימלט מפניו. כנראה לכך התכוון דניאל: "ורבים מישני אדמת עפר יקיצו, אלה לחיי עולם ואלה לחרפות ולדראון עולם" (יב, ב).

אש הגיהנום היא, למעשה, הבושה. בושה לוהטת שבה מתנסה האדם הניצב מול חטאי עצמו, בהיותו מודע לעוצמת הרע הכלולה בהם.

כשדנים במושגים "גן עדן" ו"גיהנום", אנו מגלים שהדיון אינו נסוב על תפיסות מיסטיות, כי אם על רעיונות מובנים בהחלט במסגרת ההגיונית המקובלת ולפי אמות המידה שאנו חיים לאורן גם כיום.


שלח לחבר
עדיין לא נתקבלו תגובות
🗨
  הוסף תגובה
נושאים ראשיים
הסידור הדיגיטלי
  • בריאות
  • תורה ויהדות
  • חרבות ברזל
  • פעילות ערכים
  • הטיפ היומי
  • זוגיות ומשפחה
  • פיתוח האישיות
  • פרשת השבוע
  • חגים ומועדים
  • נשים
  • השקפה ואמונה
    משל ונמשל
  • אמונה ובטחון
  • החיים לאחר המוות
  • בין ישראל לעמים
  • תפילה
  • מדע ויהדות
  • מיסטיקה וקבלה
  • זהות יהודית
  • דת ומדינה
  • יהדות וחברה
  • בית המקדש וגאולה
  • בחירה חופשית