המגבלה של התחלה וסוף היא אלמנטרית לכל מה שקיים בתחום המרחב-זמן שלנו. אין משמעות לעצמים או לכל מהות אחרת מבלי שיש לה מגבלה של התחלה וסוף בזמן ובמקום. הסוף וההתחלה גלומים במארג הבסיסי של היקום כפי שהוא מוכר לנו והם חלק ממה שאלוקים ברא, ממש כמו הקומקום, השולחן או המקלדת שעליה אני כותב את התשובה הזאת.
כל זה אמור ביחס למרחב-זמן שלנו. אבל מעבר למרחב-זמן שלנו הדברים הפוכים - שם לא יתכנו התחלה ולא סוף. זה לא שבמקרה יש איזו אמונה שלבורא אין התחלה או סוף אלא שככל שיוצאים מהמסגרת של המרחב-זמן לא תיתכן התחלה סוף או כל הגבלה אחרת. תיתכן רק מציאות אחת שהיא נצחית והיא הכל. המושג "נצח" בא לתאר בדיוק את המציאות הזו שבה אין לדברים הגבלה במרחב או בזמן.
האיסור לקרוא ספרי כפירה הוא מכיון שלא תמיד השאלות והתשובות מוצגות בצורה הוגנת. ספרי הכפירה הרי לא מציגים את התשובות לשאלות שהם מציגים ולפעמים אף מציגים את השאלות בצורה שיכולה להטעות ולבלבל.
|