שאול היקר, ניכר בך כי אתה אדם אחראי הדואג לשלום משפחתך ורוצה לראותם בטובתם. ומשום כך טבעי הדבר כי הנך חש מועקה מהמצב הסבוך שנוצר בתקופה זו. הדבר שעליך לזכור הוא שמשבר הקורונה בסה"כ חשף את המציאות התמידית של העולם, שאין לנו שליטה על כלום. גם בימים כתיקונם שליטתנו על הקורה איתנו היא רק אשליה. אדם קם בבוקר ואינו יודע מה צופן לו היום - מחלה, פיטורין, תאונה חלילה או להפך: העלאה בדרגה, זכיה בלוטו, הצלחה גדולה. אפילו בהסתכלות גשמית שיגרת יומו של האדם מורכבת מאין ספור אינטראקציות עם בני אדם וגורמים אחרים שאין לו שום שליטה עליהם: כיצד יגיבו, מה יאמר, איך ישפיעו ועוד. נמצא אם כן שהאדם אף פעם לא שולט במסלול חייו ותחושת השליטה היא כזב. לכך יש להוסיף את המישור האלוקי שלפיו גורל האדם נקבע ע"פ שיקולים שמימיים. וכפי שאומר הרמב"ן בפרשת וישב: "כי הגזרה אמת והחריצות שקר". נמצאנו למדים כי תחושת חוסר השליטה שאתה מתאר היא למעשה מצבו הקיומי של האדם. משבר הקורונה רק מקצין ומחדד את המציאות הקיימת ממילא שהיא "רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום". אולם עובדה זו עצמה היא גם נחמה גדולה ועידוד רב שכן משמעותה היא שאין האדם ככדור משחק המתגלגל בידי כוחות עוורים ואדישים, אלא נתון הוא של בורא העולם, אב הרחמן החפץ בטובתם של בריותיו ומכלכל חיים ברחמים. לא רק שיש ברצונו של הקב"ה להיטיב עם ברואיו , אף יש ביכולתו לעשות כן, שכן הוא שליט יחיד בעולמו. בד בבד מוטל על האדם לנקוט בצעדי השתדלות סבירים והגיוניים כפי שנדרש מהמצב, אך ללא דאגה. אני ממליץ לך לכוון בתשומת לב בפסוק "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" כי ה' הוא האלוקים בעל הכוחות כולם, שליט אחד ויחיד בעולמו ואין עוד מלבדו. אמונה זו היא עוגן בסיסי בחייו של האדם היודי בעיתות רוגע ומשבר כאחד. אני מאחל לך ולמשפחתך בריאות איתנה ואורך ימים טובים.
|