|
|
|
השאלה-אליעזר
|
מה פירוש הלשון "מזיגה" המוזכרת כמה פעמים במשנה ובתלמוד בהקשר של מזיגת הכוס ?
מה ההבדל בין מזיגה לבין מילה דומה לה- "שפיכה" ?
האם יש קשר בין "מזיגה" במשמעות של מילוי הכוס, לבין מזיגה במשמעות של תכונות ומידות באופים של בני אדם.
|
|
|
|
|
שמור למועדפים
|
|
|
|
תשובה מאת זאב גרינוולד
|
שלום וברכה,
בתקופת חז"ל היה מקובל לשתות יין אך ורק כאשר מערבים ומדללים אותו ביחס של שבעים וחמש אחוז מים. אחרת לא יכלו לשתות אותו, כי היין שלהם היה מאד חזק, יותר מהיין שלנו.
אותה פעולה של דילול היין קרויה "מזיגה". אלא שלעיתים הלשון "מזיגה" משמשת בחז"ל גם לדברים שאינם קשורים בהכרח לדילול במים, אלא לעצם שפיכת המשקה לכוס. ואולם זהו כינוי מושאל בלבד, שורש המילה היא רק על דילול היין במים.
למרות השימוש המושאל, לעולם לא תמצא בגמרא את המילה מזיגה שהקשר אחר מלבד מזיגה של משקה לתוך כוס שלפני השותה. לעומת זאת המילה "שפיכה" יכולה להימצא גם בהקשר של נוזלים שאינם מיועדים כלל לשתיה.
בתקופת הראשונים החל להיכנס ביטוי חדש ששמו "מזג" במשמעות של תכונות האופי של האדם. זהו ביטוי חדש שמופיע אך ורק אצל הראשונים שחיו בספרד, ולא קודם לכן, וגם לא בראשונים שחיו באשכנז.
ההסבר בביטוי הזה הוא כך -
המזיגה משמעותה יצירה של תערובת של מספר משקאות. מה שנותן את הטעם הסופי באותה תערובת, הוא המינון והיחס שבין הרכיבים השונים.
אם מעמיקים בנפש האדם יכולים לראות, שגם האדם מורכב מתכונות רבות, ומה שיוצר את דמותו הסופית של האדם זהו המינון והיחס בין אותם כוחות יסוד. חלק גדול מהתכונות המוכרות לנו מחיי היום יום אינם תכונות עצמיות, אלא תערובת של מספר תכונות. לדוגמא - יש מושג שנקרא "סנוב". זהו שילוב של גאוה עם סגירות. וכן הלאה.
התפקיד של האדם ליצור את המזיגה הנכונה, שתמצא חן בעיני אלוקים ואדם,
בברכה,
נח
|
|
|
|
|
|
|
הרשם עכשיו!
