שלום כפיר הסיבה לכך היא משום שתפילין היא מצווה קיומית (בדומה למצוות ציצית), ומחמת הדוחק והגזרות לא יכלו תמיד לקיים אותה, והקפידו בעיקר שלא לעבור על איסורים. גם באשכנז בתקופת הראשונים היו דורות שבהם לא יכלו להניח תפילין ולא לבשו ציצית, כמתואר בתוספות ובהקדמה של הסמ"ג. הרב שלום רימון שהוא יוצא אתיופיה כותב: "הקהילה היהודית האתיופית לא הכירה כלל את מצוות התפילין . אולם יש הטוענים שבתקופה קדומה הניחו תפילין . על פי אחת האגדות של יהודי אתיופיה היהודים לא הורשו לקיים את מצוות התורה במשך ארבעים שנה . מפאת הגזירות מצוות רבות נשכחו וגם חכמי הקהילה לא הצליחו לשחזרן , ובין המצוות שנשכחו היתה גם מצוות התפילין . כך האמין סבי , אבא דגן (גדעון) מנגשה זצ"ל . הוא אמנם נהג לקשור על זרועו תפילין קטנות ( לא שחורות) שהיו נראות כקמע שבתוכו קלף . הוא נהג ללכת עם אותן התפילין במשך כל היום . מנהגו של סבי הוא בחינת תנא דמסייע לטענה שבזמני קדם יהודי אתיופיה קיימו את מצוות תפילין.
|