|
|
|
השאלה-דן
|
שלום רב!
רציתי לדעת מאיפה באה הסמכות של גדולי ישראל ולמה אנחנו צריכים להקשיב להם? ועוד - איך אפשר לדעת שהתורה שבע"פ באמת ניתנה במעמד הר סיני?
|
|
|
|
|
שמור למועדפים
|
|
|
|
תשובה מאת אהרן לוי
|
שלום לך דן.
ישנו הבדל בין מקור סמכותו של מוסד הסנהדרין לבין מקור סמכותו של פוסק הלכה יחיד. הבדל זה ניכר גם בסוגיות אחרות. לדוגמא: בעוד מצווים אנו לנטות אחר הרוב כפי שנאמר:"אחרי רבים להטות", נחשפים אנו לקביעה "יחיד ורבים הלכה כרבים". דברי התורה "אחרי רבים להטות" הינם בבחינת ציווי לדייני הסנהדרין, לעומת זאת הקביעה "יחיד ורבים הלכה כרבים" נאמרת במצב בו חולקים חכמי ישראל שאינם יושבים במושב הסנהדרין.
הרמב"ם מונה שלושה סוגים של "חכמים". א. חכמי הסנהדרין. ב. רבו המובהק. ג. תלמיד חכם שאינו רבו.
על סמכות חכמי הסנהדרין כותב הרמב"ם:"בית הדין הגדול שבירושלים הם עיקר תורה שבעל פה. והם עמודי ההוראה. ומהם חוק ומשפט יצא לכל ישראל. ועליהם הבטיחה תורה שנאמר: 'ועל פי התורה אשר יורוך' (דברים יז:יא) זו מצות עשה. וכל המאמין במשה רבנו ובתורתו חייב לסמוך מעשה הדת עליהם ולהישען עליהם. וכל מי שאינו עושה כהוראתם, עובר בלא תעשה, שנאמר: 'לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל".
על רבו המובהק כותב הרמב"ם כי הכללים החלים על כל ישראל ביחס לבית הדין הגדול, נוהגים לגבי תלמיד ביחס לרבו המובהק.
על תלמיד חכם שאינו רבו חלים על כל אדם כללי כבוד ויראה אך אין הם מצווים לשמוע לו כשם שמצווים הם ביחס לרבם המובהק או לחכמי הסנהדרין.
וכתב הרמב"ן:
לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל" - אפילו אם אמרו לך על ימין שהוא שמאל או על שמאל שהוא ימין. לשון רש"י. ועניינו: אפילו תחשוב בלבך שהם טועים, והדבר פשוט בעיניך כאשר אתה יודע בין ימינך לשמאלך - תעשה כמצוותם. ואל תאמר: איך אוכל החֵלב הגמור הזה, או אהרוג האיש הנקי הזה, אבל תאמר: כך ציווה אותי האדון המצווה על המצוות, שאעשה בכל מצוותיו ככל אשר יורוני העומדים לפניו במקום אשר יבחר... ועל - משמעות - דעתם - נתן - לי - התורה, - אפילו - יטעו.
אתה מוזמן לקרוא את הפרק תולדות הפסיקה מתוך ספרי לא בשמים היא ויירווח לך.
היה שלום
|
|
|
|
|
|
|
הרשם עכשיו!
