הידיעה נחתה על יהודי שושן בהפתעה. לאחר שנים של דיכוי תחת עולו של המלך נבוכדנצאר, חל מהפך דרמטי במעמדם של היהודים. בהודעה שהתפרסמה מטעם בית מלכותו של אחשוורוש, נמסר כי במסגרת האירועים החגיגיים לציון התבססות משטרו של המלך, ייערך נשף מפואר המיועד להמון העם, ובכלל זה ליהודים. נעשו גם סידורים הולמים כדי לספק להם ארוחות כשרות.
קשה לתאר את עצמת ההתרגשות שעוררה הודעה זו. זיק התקווה ניצת מחדש. ההכרה במעמדם של היהודים העידה על רוח חדשה הנושבת בארמונות המלך. רוח של פתיחות ושל התחשבות, רוח שהבטיחה את ביטול הסכנה הקיומית שנשקפה לקהילת היהודים.
מה רבה אפוא היתה ההפתעה כאשר מביתו של גדול הדור, מרדכי היהודי, לימים ממייסדי הכנסת הגדולה, התקבלה הודעה חד משמעית: אין להשתתף בסעודתו של אחשווורוש!
נקל לשער את גל השמועות והלחשושים שעוררה הוראה נחרצת זו. לא די בכך שיחמיצו שעת כושר היסטורית לשיפור היחסים עם השליט, קיימת אף סכנה שפקודתו של מרדכי תעורר מורת רוח קשה בליבו של שליט הפכפך, כמו אחשוורוש, והיהודים עלולים לשלם על כך ביוקר.
הוראתו המפתיעה של מרדכי עוררה תרעומת לא מעטה. היו שייחסו את הוראתו לצרות אופקים ולחוסר הבנה בצורכי הדור החדש. שהרי כיום יש לנו עסק עם פרסים מתונים ואינטליגנטיים, שיש לעשות כל מאמץ כדי להדק עימם את הקשרים לתועלת כולנו.
ואכן, ביום שבו נפתחו שערי "גינת ביתן המלך", צבאו על שעריו גם המוני יהודים שבאו להתבסם מהיין המשובח ולהזין את עיניהם בשכיות חמדה שעיטרו את האולמות המפוארים.
האירוע, כך נדמה, תרם את חלקו להתפייסות הדדית בין חלקי האוכלוסייה השונים ולשיפור מעמדם של היהודים. עובדה: לאחר המשתה באו תשע שנות שקט וחיים נטולי הפרעות. נראה היה שהמשתה השיג את מטרתו.
ביום בהיר אחד, לאחר כתשע שנים, התעוררו יהודי שושן למציאות לא נעימה. המן בן המדתא התמנה לתפקיד בכיר מאד. אנשי הקהילה התכנסו לאסיפות חירום. הדעה הרווחת היתה שבעת כזאת יש לשמור על פרופיל נמוך כדי לא לעורר תשומת לב ולא להכות גלים. גם לדרישתו המטורפת של המן, שכל רואיו ישתחוו לו, נמצא פתרון הלכתי משביע רצון. התברר, שאין איסור להשתחוות לאדם, שכן אדם אינו אלוה, ואין לו דין עבודה זרה.
הכול התפזרו בהרגשה שהמצב תחת שליטה, עד שפסק הלכה חדש של מרדכי נפל עליהם כברד ביום חמסין. מרדכי קבע נחרצות שאין להשתחוות להמן, ואף הגשים זאת הלכה למעשה, כאשר עמד מולו זקוף קומה. מרדכי אף לא ניסה להשתמט ממפגש עם המן. להיפך, הוא השתדל לעמוד בדרכו ולהראות לו בצורה הברורה ביותר שאין הוא כורע ומשתחווה לו.
ואכן, לא חלף זמן רב ונראה היה שהתנהגותו הפרובוקטיבית המיטה אסון. המן הזועם שלף לפתע תכנית זוועה אנטישמית, שגם הפסימיים שבין היהודים לא העלו אותה בחלומותיהם השחורים: "להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים". כל האזהרות שהושמעו באוזניו של מרדכי התקיימו!
היו כאלו שזכרו גם את גישתו הקיצונית של מרדכי ביחס למשתה אחשוורוש תשע שנים קודם לכן, וקישרו בין הדברים. מבחינתם היתה כאן הוכחה ניצחת שהוא אינו מבין את צורכי הדור ואינו ראוי להנהגה.
כיצד ניתן להבין את התנהלותו של מרדכי? מהו הקו העובר לאורך הוראותיו והנהגותיו? האומנם, האם יש לנו עסק עם אדם נאיבי שנסיבות החיים אינן ברורות לו?
היהודים ידעו שיש להם "אחות בבית המלך", אך מרדכי ציווה על אסתר לא לגלות את עמה ואת מולדתה. שום ניסיון לא נעשה מצידה לנצל את מעמדה כדי לחסום את עלייתו של המן לשלטון או כדי לסכל את תכניותיו. רק לאחר שהפכה הגזרה לעובדה מוגמרת והאיגרות נשלחו לכל המדינות, נשלחת אסתר אל המלך, וגם זאת לאחר צום מתיש שנמשך שלושה ימים, צום העלול לחבל בהופעתה.
עיון מעמיק מגלה שדווקא מרדכי היה ער לנעשה בצורה מדויקת וברורה, הרבה יותר מ"המומחים" למיניהם. הם היו נאיביים, בעוד הוא היה מפוכח. מרום מבטו כגדול בתורה, היתה לו זווית הסתכלות ייחודית, שאיפשרה לו לזהות תהליכים רוחניים סמויים אך רבי עצמה, הזורמים מאחורי הקלעים של סיפור המגילה. הוא ראה וגם הזהיר, אך למרבה הצער, נפלה אזהרתו בתחילה על אוזניים ערלות. רק לאחר תהליך מהפכני של התעלות רוחנית לנוכח הגזרות, קלטו בני הדור שבעצם רק מרדכי ראה נכוחה את המציאות.
בדרך כלל, מקובל לחשוב שהמושג 'אמונה' ‑ בהקשר לאמונה באדם ‑ הוא מושג סובייקטיבי. מאמינים במי שרוחשים לו אימון מסיבה זו או אחרת. לכל אחד יש את אנשי אימונו. האמונה, כעיקרון מקודש, מוכרת לנו רק בתחום האמונה בבורא עולם.
אולם התורה מלמדת שקיים סוג אמונה נוסף ושמו: 'אמונת חכמים'. חכמי התורה, אלו המקדישים את כל ימי חייהם ללימודה ולהעמקה בה, חשוב מאד לייקר את דבריהם ולצעוד לאורם.
לרשותם של גדולי התורה עומד מידע שלאדם מן השורה אין אפשרות להגיע אליו, אף אם הוא יהיה חכם ופיקח.
פיזיקאים, כימאים וביולוגים מתאמצים להבין את מבנה הבריאה, לנצל את כוחותיה וליצור בעזרת המידע שבידם חומרים, מכשירים ותרופות. יחד עם הצלחותיהם הגדולות ועזרתם הרבה לאנושות, חשוב לדעת שהם מביטים בבריאה מבחוץ וחוקרים את הקיים בה על פני השטח בלבד. אין להם אפשרות כלשהי לפענח את הסודות הפנימיים של הבריאה. א-לוקים הוא זה שברא את העולם, ורק לו ידוע כיצד הוא נברא. את המידע העלום הזה גנז ה' בתורה. מי שיודע לפענח את סודות התורה, בכוחו להגיע גם להבנת סודות הבריאה.
כדי לפענח את סודות התורה דרושה הבנה עמוקה במיוחד. היא נרכשת בתוך כדי עמל של עשרות שנים. התורה היא חכמה א‑לוקית, וכדי להבין את סודותיה דרושה השראה א‑לוקית מיוחדת. לכן, לימוד התורה דורש מלבד התמסרות ללא סייג, גם אישיות טהורה ללא רבב, יראת שמים, ניקיון כפיים והתנהגות הולמת. רק מי שזכה לכל אלו, יזכה להגיע לחכמת התורה האמיתית.
גדולתו של הצדיק מתבטאת בכך שהוא מתכוונן לתדר הרוחני. לא רק שתמונת העולם שלו עשירה יותר, אלא שהיא גם אמיתית ומדויקת עשרת מונים. לא אחת התהליכים הגשמיים מהווים מסווה, המסתיר את התהליכים האמיתיים המתרחשים מתחת לפני השטח.
נשוב לסקור את המגילה דרך נקודת מבט רוחנית. מבט זה יחשוף בפנינו מציאות שונה לחלוטין מזו שהכרנו.
בניגוד לרושם המתקבל מהתבוננות שטחית בדמותו של אחשוורוש, חכמינו תמימי דעים שכוונותיו של השליט היו מרושעות מתחילתן. סעודתו שימשה כתחבולה מתוחכמת, שתפקידה להסיר מעם ישראל את קו ההגנה הרוחני האחרון שלו. עוד מימי נבוכדנצר ריחף על עם ישראל איום שנבע מכך שבימיו השתחוו העם לצלם. אמנם יכלו היהודים לטעון שהדבר נעשה בכפייה, לכן ביקש אחשוורוש להכשילם בחטאים דומים מתוך רצון גמור.
מרדכי זיהה שההליכה למשתה לא תפתור את בעיית האנטישמיות. להיפך, היא תסיר מעל העם היהודי את השמירה הרוחנית האחרונה מפני הסכנה הגוברת.
תשע שנים לאחר מכן עלה המן לשלטון. מרדכי שוב מזהה את גורם הסכנה העיקרי. לא גאוותו של המן היא שורש הבעיה, ולכן התפייסות עימו לא תוביל לפתרון. בשעה זו נדרש עם ישראל לגילויי מסירות נפש, כדי לתקן את החטא הקודם. הסתמכות על קשרים בבית המלוכה או דפוסי פעולה דומים, המבוססים על המציאות הגשמית, לא יניבו את התוצאה המקווה.
מרדכי מכוון את התגובה לאפיקים רוחניים. הוא מארגן חזרה בתשובה המונית של יהודי שושן. במקביל, הוא שולח את אסתר לפגוש את המלך, אבל רק אחרי שהיא וכל היהודים צמים שלושה ימים. אמנם הצום יחליש את גופה, אך ירומם את דרגתה הרוחנית.
הוראותיו של מרדכי העמידו את יהודי שושן בפני התלבטות פנימית חמורה. מצד אחד, עמדו נימוקים שכליים כבדי משקל, המבוססים על ההיגיון. מנגד, ניצבת טענתו של מרדכי שגזרת המן אינה נובעת מסיבה טבעית, אלא מגורם רוחני. זהו הסבר שאינו נתמך בעדות החושים ולא בניסיון החיים, אלא רק באמונה הבלתי מעורערת בגדול התורה ומנהיג הדור.
בדרך הטבע היו בני ישראל צריכים לצאת בחמת זעם נגד מרדכי, אולם מנגד ניצב הציווי התורני הברור: "לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל" (דברים י"ז, י"א). מה יכריע את הכף? איזה שיקול יגבר?
הנס הגדול של פורים היה שבני ישראל העמידו את אמונת החכמים מעל לחושיהם הטבעיים. כשחידשו את אמונת החכמים בליבם, תוקן חטא ההשתתפות בסעודת אחשוורוש, והם הפכו ראויים לישועה. כוחות נפש כבירים נדרשו מהם למשימה זו, ולכן ניצב חג הפורים כבן זוג המשלים את יום מתן תורה.
במעמד הר סיני, כך אומרים חז"ל, קיבלו עם ישראל את התורה מתוך כפייה. הגילויים השמימיים היו כה נשגבים וחזקים, עד שלא היתה להם יכולת טבעית לסרב. בפורים המצב היה הפוך. המציאות הטבעית שידרה אדישות והתנכרות. נדרשה התעלות מיוחדת כדי להתחבר לנקודת מבטם הטהור של חכמי ישראל. אך קבלת התורה התרחשה בשנית, והפעם מתוך אהבה ורצון.
הרשם עכשיו!
