למושג "תורת חיים" מספר גוונים שכולם מתאחדים לתמונה מקיפה אחת. נציין חלק מההבטים:

תורת חיים - מצוות התורה מקיפות את כל תחומי החיים, וחותמן ניכר בחיי הפרט ובחיי הציבור, בחיי היחיד ובחיי המשפחה, בחיי האדם ובחיי העם.

תורת חיים - התורה אינה דורשת התנזרות מחיי החומר, מטרתה לקדש חיים אלו ולרוממם.

תורת חיים - התורה מביעה את דעתה על הטבע ועל חוקיו, על האדם ועל תכונותיו, על הזמן ועל השלכותיו. דבריה מחזקים את יסודות הטבע ושומרים עליהם, אינם קוראים עליהם תגר, אלא קובעים את גבולותיהם, ועם זאת מרוממים אותם.

ננסה להמחיש, באמצעות דוגמאות, כיצד הדברים מיושמים במישור המעשי. המצוות מקיפות את כל מסגרות החיים. חושינו אינם תופסים מציאות שאינה פיזית, וקשה לנו מאוד להשיג דברים מופשטים המנותקים כליל מחוקיות חומרית. המצוות אינן מנתקות אותנו מן המציאות הטבעית, אלא פועלות בלב לבה של מציאות זו. לדוגמה, בעולם שיש בו זריעה וקצירה קבעה התורה את הלכות כלאי זרעים, פאה ושמיטה. בעולם העסקים והמסחר נקבעו דיני קניין והונאה. תוך כדי התייחסות לחיי עבודה ויצירה הוענקה לנו שביתת השבת. בנושא מחלות וסכנות נאמרו דיני פיקוח נפש והלכות מלחמה ושלום, ובמערכת היחסים שבין אדם לחברו זכינו להלכות חסד, הלוואה וצדקה.

כל ההלכות הללו תואמות את המציאות המוכרת לנו, ואנו מצווים לחיות במציאות זו בהתאם להדרכה הניתנת בתורה. מסגרת חיים זו מעדנת את החיים עלי אדמות, מוסיפה להם ממד נעלה ומקנה להם איכות שאין למוצאה במישור הארצי.

המצוות המעשיות בנויות על הנחה יסודית שהאדם מסוגל לפעול בעולם החומרי ולצפות מראש את התוצאות המיידיות של מעשיו. כששמענו במעמד הר סיני את הדיבר "לא תרצח", נכללה בו ההנחה שהאבן, החנית או כדור הרובה עלולים ליטול חיי אדם. הווייתנו כולה בנויה על ההנחה שאיננו יכולים לפעול בעולם בלי חוקיות וללא סדר של גורם ותוצאה. כאמור, התורה מתייחסת לעקרונות החיים ולחוקיהם ומנתבת אותם.

אמנם ההשגחה העליונה חופפת על הכל, אולם אנו פועלים ב'דרך הטבע' בכל אורחות חיינו. אנו פונים לרופא בשעת מחלה, שהרי הקב"ה ציוונו בתורה: "ונשמרתם מאד לנפשותיכם" (דברים ד', ט"ו), אנו עוסקים בפרנסה ואיננו סומכים על נסים, ואנו מתחשבים במציאות הפיזית כפי שהיא מופיעה לפנינו. ההתייחסות לחיים הינה שקולה, מדודה ומעשית.

למרות הנאמר לעיל, קיימת תלות עמוקה בין הרוח לחומר, קיימת הדדיות בין המישורים הפיזי והמטפיזי. כלומר, מחד גיסא אנו פועלים לפי מערכת חוקי הטבע, אולם מאידך גיסא אין אנו רואים בה מסגרת ריבונית העומדת בפני עצמה. אנו רואים בה מערכת מותנית, הכפופה לחוקיות אחרת, למערכת רוחנית אלוקית.

מניעיה הפנימיים של המערכת הקובעת הן מצוותינו, רמת המוסר שלנו ודרגתנו הרוחנית. הבורא מנהיג את העולם בהתאם למעשינו. חשבונותיו עמוקים מיני עומק, אולם הגורם המרכזי בחשבון זה הוא מעשי האדם. מעשיו הטובים -  יקרבוהו, וחלילה, מעשיו הרעים -  ירחקוהו.