כשנשאל אחד מגדולי המנצחים של הפילהרמוניות המשובחות בעולם בראיון הפרישה, על סוד הצלחתו, ענה: הכלל אצלי הראשון בהצלחה של התזמורת היא בחירת נגן הרוצה להשתלב עם חבריו הנגנים. נגן הרוצה את הצלחת התזמורת כולה ולא את הצלחתו שלו בנפרד הוא הנגן הראוי לעבוד עמו. וכאשר עומדים בפני שני נגנים האחד גאון מוזיקאלי אך מחובר לסולו ופחות לשילוב מול נגן קלאסי שכישוריו רחוקים מחברו באחוזים ניכרים, אך מפנים שהוא חלק ממקהלה אחת גדולה, אני מעדיף את השני. כי סימפוניה מושלמת בנויה מסך כל הצלילים המשתלבים יחד.

הברכה המצויה ביותר בעם ישראל היא ברכת השלום. כל פרידה מיהודי מסתיימת בשלום. כפי שמובא בגמרא יש חובה לברך כל יהודי בברכת השלום דווקא, ולא כמנהג הקלוקל המשתמשים בביטוי הנוכרי בלע"ז: (bye ביי...). כן ברכת הכוהנים מסתיימת בברכת השלום: "ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום" (במדבר ז' כ"ו). מדרשים רבים ומגוונים מצינו בחז"ל בחשיבות השלום,  עד כדי העמדת השלום במדרגה הגבוהה ביותר בסולם היהדות ! כפי  הנאמר על פסוק זה במדרש רבה: "גדול השלום שאין חותם כל התפילה אלא שלום, ואין חותם ברכת כהנים אלא שלום" (י"א ז') וכן מה שנאמר במדרש שם על הפסוק: "הנני נותן לו את בריתי שלום"- גדול השלום שניתן לפנחס שאין העולם מתנהג אלא בשלום.( כ"א א') במסכת דרך ארץ זוטא יש פרק שלם הנקרא: "פרק השלום" שכל משנה ממנו מתחלת: "גדול הוא השלום" ושם מפורט ששמו של הקב"ה הוא שלום, כן שמו של משיח, וכן ישראל נקראים בשם זה. בספרי בפרשתנו  נאמר: "גדול השלום ששקול כנגד כל מעשי בראשית! שנאמר: "עושה שלום ובורא את הכל " וכו'.

יש להבין את פשר חשיבות מידת השלום, כמידה כוללת ונחשבת גבוהה יותר מכל שלל המידות הטובות. הלא  אנו כיהודים מצווים על מידת האמת לאומרה ללא חת וללא חשש, והנה כאשר נשמיע אותה לאלה אשר חייהם מתנהלים בשקר ורמיה עצמית - אזי גם אם נתנסח בניסוחים העדינים ביותר ובהיגיון בריא,  לא רק שידחו את האמת מכל וכל אלא גם יוסיפו לשנוא את אומר האמת ! ויותר מכך ,  גם אם נשתוק לגמרי, רק נחייה את חיינו לאור תורת האמת, גם אז ישנאו אותנו על עצם העזתנו לחיות כך! וזאת מפני  שבהתנהגותנו אנו מציבים בפניהם מראה החושפת להם את פני השקר... וכפי שמתאר זאת דוד המלך ע"ה: "רבת שכנה - לה  נפשי, עם שונא שלום ואני שלום כי אדבר המה למלחמה"  (תהילים ק"כ)  כיצד א"כ ניתן לחיות בשלום עם שונאי שלום?! ובפרט שיש אלה המתפרנסים ממחלוקת... כאלה הששים אלי קרב על כל בדל של אפשרות ליצור ריב ומדון. מתי א"כ נוכל לקיים את: "האמת והשלום אהבו" ?!

רבים מהמפרשים שואלים על נוסח הברכה: "עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו "... וכי במרומים זקוקים לעשיית שלום?! הלא שם אין יצר הרע! ממילא אין מקום למחלוקת, מה א"כ יש לעשות שם שלום?!

מיישב בעל הנתיבות שלום זי"ע הבנה חדשה בביאור עומק מידת השלום. רגילים אנו לחשוב ששלום נצרך כאמצעי לכיבוי שריפות. כלומר כאשר  עומדת לפרוץ מחלוקת  או כשכבר פרצה  המחלוקת  אזי משתמשים במידת השלום כדי למנוע את השנאה או לכבותה. בחינה של: "סור מרע", אך  לכשנתבונן בדברי הרה"ק המגיד מקוז'ניץ זי"ע  בספרו: "עבודת ישראל" על פרשת "נח" נגלה שמידת השלום זו מדרגה חיובית של בחינת: "עשה טוב". שם מבאר המגיד את פשר הטעם שנקרא הקב"ה שלום, כי קבלנו מרבותינו כי אין לך דבר נברא שאיננו מורכב מארבעה יסודות של: "אש, מים, רוח ועפר". והם יסודות מנוגדים, כי מים מכבים את האש, ורוח מפזרת את העפר. ומצד ההיגיון האנושי לא מובן כיצד יסודות אלו מרכיבים את הבריאה?! תופעה זו מוצאים גם אצל מלאכי המרכבה, כפי נוסח הנאמר בפיוטי הימים הנוראים: "מיכאל מימין מהלל וגבריאל משמאל ממלל". הרי מלאכים אלו מנוגדים זה לזה, זה תפקידו על החסד והשני מתגבר בגבורה! ולמרות זאת יש שלום במחיצתם. יש  להסביר כיצד זה נעשה.

ההסבר לתופעה פלאית זו מפני שכוח אחד מחברם ומשלבם זה בזה- והוא אדון הכול בורא עולם. והיינו שכל הבריאה שברא הקב"ה מורכבת היא מכוחות שונים ומגוונים המנוגדים זה לזה : קיץ וחורף,  קור וחום, יום ולילה. כן בין הנבראים עצמם יש סתירות וניגודים. ועל כן באופן טבעי אין קיום לכל חלקי הבריאה. רק מידת השלום היא כוח על טבעי שנתן הקב"ה בבריאה, המחברת וממזגת כל היסודות והניגודים וכוללתם יחד והיו לאחדים. זהו ענין השלום – שלמות הבריאה. ע"י מיזוג כל הפרטים וההתאמה ביניהם עד שכל חלק מתאים לחברו ומשלימו. מיזוג זה מקיים את הבריאה כולה.

על כן כוח השלום לא רק 'מיישב' את הסתירה בין חלקי הבריאה השונים, אלא ממזג ומתאים את החלקים המנוגדים להתאמה ולשילוב. אין אפשרות קיום לאחד בלא השני! היצירה המושלמת ששמה 'עולם' זקוקה לכל החלקים אשר בלעדיהם העולם יקרוס ח"ו ועל כן ד' היסודות לא רק שאינם סותרים זה את זה- אלא משלימים הם זה את זה. כך בכל עניני הבריאה. קיום העולם הוא ע"י השלום שהוא המזיגה בין כל חלקי הבריאה הנפרדים. לכן גדול השלום ששקול כנגד כל מעשי בראשית. רעיון זה גלום בברכה שאנו מברכים מידי בוקר: "יוצר אור ובורא חושך עושה שלום ובורא את הכל". כיצד "עושה שלום" נקשר ליצירת האור ובריאת הכול? התשובה היא שקיום הכוחות המנוגדים ושילובם זה בזה, זו עשיית השלום החיובית.                 

לאור זאת נמצאנו למדים שהשלום אינו רק מדה פרטית אלא מדה כוללנית שבה תלוי כל קיום הבריאה. השלום זו דרך חיים חיובית הנדרשת מהיהודי לחיות על פיה.    

דברים ברוח זו באר מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן שליט"א את פשרה של הברכה: "עושה שלום במרומיו" בחידוש נפלא ביותר. נאמר בחז"ל על בריאת השמים שנעשו ע"י אש ומים כפי הנאמר במדרש: "ויקרא אלו-קים לרקיע שמים". רב אמר: 'אש ומים'. רבי אבא בר כהנא אמר משום רב: "נטל הקדוש ברוך הוא אש ומים ופתכן זה בזה ומהן נעשו שמים". והנה אש ומים הם כוחות מנוגדים בתכלית , אך רצה הקב"ה ללמדנו שכוחות מנוגדים יכולים לדור בכפיפה אחת כאשר רצונם לעשות רצון בוראם. וכשעושים זאת אין כאן לא מים ולא אש אלא בריאה חדשה ששמה: "שמים". כאשר כוחות מנוגדים משלבים ידיים אזי יצירה חדשה באה לעולם, יש מהיש, היודעים לשלב כוחות. 

לאור זאת ניתן להבין את פשרה של הברכה: "עושה שלום במרומיו". שהכוונה היא לגרמי השמים, כפי שאש ומים למרות ניגודם עושים הם רצון קונם ויוצרים יחד את יצירת 'השמים', כך אנו בני האדם נזכה ש: "יעשה שלום עלינו" שנדע לשלב כוחות שרק 'נראים' כמנוגדים, אך באמת בשורשם רצונם לעשות רצון ה', ומתוך מטרה משותפת זו ישלבו ידיים ויתרמו כל אחד את חלקו ותרומתו. ואו או אז  תבוא לעולם יצירה חדשה  ששמה: "אחדות" - לא 'אחידות'. באחידות כולם שווים כולם זהים. אך אחדות היא  שילוב הכוחות והכישרונות  כשמטרה משותפת אחת היא: לעשות רצון אבינו שבשמים.

מסקנת הדברים כאשר ישנה מטרה משותפת אחת והיא: "לעשות רצון אבינו שבשמים"- אזי שנים עשר שבטים המרכיבים את כלל ישראל למרות השוני באופיים ובמיזוג אישיותם, יכולים  ונדרשים הם לתת כל אחד את חלקו ותרומתו לשלמות הבריאה. כל אחד נוהג בעולמו הרוחני כדרך שטוו לו אבותיו ורבותיו. כאשר כל יהודי יפנים שלעבודת ה' אין בה רק גוון אחד, אלא כאשר כולם נמצאים תחת שולחן ערוך אחד, ומטרה משותפת אחת אזי כולם יחד יוצרים סימפוניה מושלמת המורכבת מסך כל הצלילים והכלים. כאשר נזכה לחיות כך  לא יהיה מקום לבעלי מחלוקת ואוהבי הריב כי האמת והשלום אהבו. וכמו בקונצרט מוזיקאלי אם אחד מהיושבים באולם יחליט לעשות שבת לעצמו ויוציא כלי נגינה משלו וינגן כדי 'לעזור' לנגנים... קהל המשתתפים יתקומם כנגדו ויוצאו מהאולם, כך החברה תקיא את בעלי המחלוקת מתוכה, עד לחזרתם בתשובה. יהי רצון שיקויים בנו עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו.