התורה ניתנה מה' למשה רבנו כדי שימסור אותה לישראל. יחד עם אחדותה של התורה, קיימת בה חלוקה לחמישה ספרים. כל ספר הינו כחמישית מהתורה, לכן הם נקראים חמישה חומשי תורה, מלשון חומש.

כל אחד מהספרים נקרא על שם אחת התיבות הראשונות המופיעות בספר, והן: בראשית, שמות, ויקרא, במדבר דברים. לעתים נקראים החומשים גם בשמות אחרים לפי התכנים הנמצאים באותו הספר.

ספר בראשית נקרא גם "ספר הישר", כי בו מסופר על אבותינו אברהם, יצחק ויעקב, שנקראו ישרים.

תיאור הבריאה המופיע בתחילת פרשת בראשית, מלמדנו את עקרונות האמונה, שהעולם אינו קדמון, אלא הוא נוצר על ידי הבורא במחשבה תחילה ולתכלית ברורה. הבריאה של עולמנו לא נוצרה מאליה. אנו משוכנעים שיצירה כה מתוחכמת נוצרה בכוונה תחילה בידי בורא. תכלית יצירה זו היא האדם הניצב במרכזה. האדם הוא נזר הבריאה, ומטרת חייו להכיר את בוראו. בשמירת המצוות מתקרב האדם אל בוראו ומגשים את המטרה שלשמה נוצרו העולם והאדם.

ספר בראשית עוסק ביסודות העולם. הן בעונשים שבאו על דורות שזנחו את דרך האמת, כדוגמת דור המבול, דור הפלגה והפיכת סדום ועמורה, והן בגמול שהעניק הבורא לשלושת האבות: אברהם, יצחק ויעקב. בדרכם ובמעשיהם בנו האבות את השביל שבו יצעד עם ישראל אל הנצח, ובעקבותיו תלכנה בהמשך גם אומות העולם.

ספר שמות נקרא גם "ספר הגאולה", כי בו מתוארות הגאולה הפיסית של בני ישראל מתחת יד פרעה וגאולת נפשם שהתבטאה בקבלת התורה ובבנין המשכן. הגאולה הפיסית הינה שלב ראשוני והתחלתי בדרך לגאולה השלימה, שהיא גאולת הנפש הפנימית.

יש מי שנראה כבן חורין, כי אין עליו עול של מושל ומעביד, אולם כשחותרים לפנימיות נפשו מתברר שהינו עבד ליצריו. במקום שינהג לפי צו שכלו והכרתו, הוא עבר נרצע לדחפים. רק עצמאות רוחנית שאינה מקבלת תכתיבים ממקורות זרים, מבטאת את העצמאות האמיתית. ואמנם, הכרזת "נעשה ונשמע" במעמד הר סיני ובניית המשכן במדבר סיני היוו את הגאולה הפנימית של עם ישראל.

ספר ויקרא מכונה גם בשם "תורת כהנים". רובו של הספר עוסק בדיני הקרבנות ודיני טומאה וטהרה הקשורים לכהנים ולבית המקדש.

ספר "ויקרא" מצטיין בריבוי ההלכות שבו. מוני המצוות חישבו ומצאו כי מתוך תרי"ג (613) המצוות שבתורה, מופיעות 247 מצוות בחומש "ויקרא", וכל יתר המצוות מתחלקות לארבעת החומשים הנוספים.

ספר "ויקרא" נקבע מקדמת דנא לספר שבו יתחילו ילדי ישראל הרכים בלימוד התורה, מאחר שחומש זה מרבה לעסוק בטהרות, ראוי שהוא יימסר לעיונם וללימודם של ילדים, המהווים סמל לטוהר ולקדושה. הטהרה היא הבסיס של העם, ומניחי הבסיס הם הילדים המתחילים ללמוד תורה, ולפניהם ניצבות שנים פוריות של לימוד התורה והעמקה בה.

ספר "במדבר" נקרא גם "חומש הפקודים", שם זה ניתן על שם שני המיפקדים שבהם התפקד עם ישראל במדבר, ועניינם מופיע בהרחבה בחומש זה: האחד בפרשת "במדבר", והשני בפרשת "פינחס".

מהו המיוחד במיפקד זה, ששמו של ספר "במדבר" נקרא על שמה של מצווה זו? איך יתכן שמעשה נוהלי גרידא, יעיד על היחס המיוחד של הקב"ה לישראל?

המיפקדים לא היו רק צעדים טכניים שבאמצעותם ניתן יהיה לדעת את מספר אנשי העם. המיפקד נתן ביטוי לחיבתם של ישראל בעיני הבורא.

צורת המיפקד יש בה כדי ללמד על הכלל כולו ולנסוך אור יקרות על פרשת התפקדותם של בני ישראל. כל אחד מהעם חייב היה להתפקד בשמו לפני משה ואהרן. אין זאת אלא שהמפקד בא להעלות את ערכו של כל פרט בעם, להודיע ולהפנים כי הוא נחשב כבנו של הבורא, ושאהבה גדולה מופנית מהבורא ישירות אליו.

מחד גיסא, כלל המנין את כל העם כאחד והחשיבו כיחידה אחת, ומאידך גיסא הוא קידש כל יחיד ויחיד המהווה יחידה נפרדת של קשר עם הבורא.

ספר "דברים" קרוי גם "משנה תורה" לנוכח העובדה שיש בו חזרה כוללת על המצוות שנאמרו בחומשים הקודמים. ערב הכניסה לארץ חזר משה לצוות את דור באי הארץ שישמרו באופן מלא של מצוות התורה, ובזכות זו אחיזתם בארץ תהיה מושלמת.

ספר זה מקדיש מקום נרחב לדברי התוכחה של משה לעם ישראל. דברי מוסר אלו מטרתם לעורר ולדרבן את העם לשמירה קפדנית על מצוות התורה.

משה רבנו ש"באר את התורה" (דברים א', ה') נתן בכך רשות ואפשרות לחבר באורים לתורה, שהם יסוד התורה שבעל פה. משה רבינו פתח, כביכול, את פי באר התורה, ומכאן ואילך שפעה באר זו והעניקה את הפירושים הרבים בתורה שבעל פה.

החל מתוכחותיו של משה הפותחות את הספר ועד לדברי פרידתו מן העם, שנאמרו בפרשיות האחרונות, מוסר משה בשם האלוקים את דברי התורה הן את המצוות החדשות המוזכרות בחומש זה והן חיזוק והענקת תוקף למצוות שנזכרו בחומשים הקודמים.