|
היגיון או יצר הרע
היגיון או יצר הרע
|
|
|
שמור למועדפים
|
|
כיצד משתקים הרהורי חרטה ומצפון?! כיצד זה שאדם חכם פתאום מדבר שטויות?! מה ניתן ללמוד מוסר השכל מעשו הרשע?
|
כבוד הרב ברצוני להבין מדוע התרחשה השואה הנוראה לעם ישראל? מדוע נהרגו למעלה ממיליון ילדים יהודים שלא טעמו טעם חטא?! שאלות אלו הפנה תלמיד בישיבת: "חידושי הרי"ם" אל מנהלה הרוחני של הישיבה הגה"צ רבי גודל אייזנר זצוק"ל, ששתה את כוס התרעלה באותה מלחמה נוראה . ניגש המשגיח אל ארון הספרים ,הוציא את הרמב"ם על הלכות תשובה וביקש מהתלמיד: בא יקירי נלמד הלכות תשובה בחברותא! הגביה התלמיד את עיניו בתמיהה ושאל: רבי אני מבקש שהרב יחזיר לי תשובה, ולא שיחזירני בתשובה...? אך רב גודל עשה עצמו כלא שומע, פתח את הספר והחל לשנן את דרך התשובה על כל שלביה. התלמיד הקשיב בשתיקה וחזר לתלמודו. כעבור שנים זכה הבחור בשעה טובה ומוצלחת להתארס עב"ג, הוא פנה להזמין את הרב לחתונתו. הרב פתח בשיחה עמו על אותו יום שבו למד עמו הלכות תשובה לרמב"ם במקום לענות לשאלותיו. היודע אתה מדוע עשיתי זאת?! אומר לך, בזמן ששאלת את שאלותיך הקשות...התבוננתי בך ותמהתי: הלא לא ניגשת לשאול ולהיוועץ עמי בענייני עבודת ה' זה קרוב לשנה, ומה פתאום התעוררת לשאול שאלות אלו על הנהגת הבורא?! תחושתי הייתה ששאלות אלו באו לחפות על הנפילה הרוחנית שלך! חיפשת "עלה תאנה" לכסות ולהשתיק את מצפונך הכואב... ע"כ החלטתי לתפוס את השור בקרניו וללמוד עמך הלכות תשובה, ואז אם הדברים יתיישבו על לבך, יתברר שצדקתי ,ולא, אכוון את השיחה לסוגית הנהגת הבורא. אך ממראה פניך המרוצות מהתקווה של מצוות התשובה, נראה היה שצדקתי...
אחת הפרשיות היותר נדרשות בספר בראשית היא פרשיית: "מכירת הבכורה בעבור נזיד עדשים" תילי תילים של אורחות מוסר נכתבו ע"י מפרשי התורה בביאור הפרשה ולקחיה. ננסה לגעת בנקודה אחת. נאמר בפסוק: " ויזד יעקב נזיד, ויבא עשו מן השדה והוא עייף" (בראשית כ"ה כ"ט) נאמר ע"כ במדרש: "מצאו ליעקב ד-מבשל עדשים- "מאכל אבלים", ויאמר מאי האי ?, (כלומר מדוע לבשל מאכל זה דווקא היום) ואמר לי׳ יעקב : (מפני) ש- מת אברהם. פתח עשו ואמר: אף באותו זקן פגע מידת הדין ?! אם כן לית דין ולית דיין" [ילקוט שמעוני פרשת תולדות ].
יש להתבונן במסקנתו המעוותת של עשו הרשע, הלא דבריו נטולי היגיון בסיסי וסותרים אלו את אלו, אם הבין עשו שמידת הדין פגעה בזקנו, הלא זו ההוכחה הברורה שיש דין ויש דיין?! ואם הוא חושב שאין דין ודיין ח"ו אזי כיצד הוא מוציא מפיו את המילים: "פגע בו מידת הדין" ? ובכלל יש להבין, הלא אברהם אבינו היה בפטירתו בגיל מאה שבעים וחמש שנים – לא צעיר היה! מה א"כ טענת עשו וכי היה הוא אמור לחיות לעולם?! וביותר מכך אם רואה עשו לשיטתו שמידת הדין פגע בסבו הצדיק הלא המסקנה הפשוטה והתבקשת היא: "אם לעושי רצונו כך לעוברי רצונו על אחת כמה וכמה?!".
האמת שעשו לא הראשון שהמציא מסקנה זו, קדם לו בהיסטוריה: 'קין' בפרשיית הרצח הנורא של אחיו. על רקע כישלונו באי ירידת אש משמים לקורבנו. נאמר בפסוק: "ויהי בהיותם בשדה, ויקם קין אל הבל אחיו, ויהרגהו". מה אמר קין להבל ? זאת הכתוב לא חושף. אך רבי יהונתן בן עוזיאל מגלה טפח ממחשבותיו של קין: "עני קין ואמר להבל: לית דין ולית דיין, ולית עלם אוחרן ולית למיתב אגר טב לצדיקיא ולית למפרעא מן רשיעיא ..." (אין דין ואין דיין, אין עולם מעבר לעולם שבו אנו נמצאים, אין שכר ואין עונש) רח"ל.
מבהיל ומרתיח! משפטים נוראים אלו, יצאו מפיו של קין אחרי שהקב"ה בכבודו ובעצמו פנה אליו כדי לנחמו, להאיר את פניו הנפולות, ולהסביר לו מדוע לא ירדה אש משמים למנחתו העלובה שהעלה למזבח, והנה במקום להודות בטעותו ולבקש את סליחת הבורא, ולהקריב מנחה חדשה, הוא מגיע למסקנה של:" "לית דין ולית דיין, אין שכר ואין עונש" , לפי איזה קנה מידה הוא קבע עובדות אלו?! וכי חי את כל חייו וראה את התוצאות?! ועיקר העיקרים הלא הוא בנם של אדם וחווה שלבטח ספרו לו את תוצאותיו העגומות של פרי חטאתם, היכן היו ומהיכן גורשו, הוריו הם העדות הכי ברורה והכי חדה לכך שיש דין ויש דיין, לעולם הבא, ולשכר ועונש?!
התשובה נעוצה במילים: "ויבוא עשו מן השדה והוא עייף" (שם) מבאר זאת רש"י: "עייף ברציחה" כלומר עשו לא חזר מבית המדרש... אלא מיום של רציחות אך לא רק רציחות, הגמרא בבא בתרא מוסיפה לנו שעשו הדרדר ביום זה הדרדרות נוראה ואיומה : "אמר רבי יוחנן, חמש עבירות עבר אותו רשע באותו היום" ( ט"ז ע"ב) הגמרא מפרטת שם את חומרת העבירות שעשה עשו הרשע ביום זה טרם הגיעו אל ביתו. התורה באה ללמדנו את הרקע והתשתית למסקנות מעוותות אלו. עשו ירד ביום זה לשאול תחתית. ובסופו של יום שחור זה הוא מגיע אל בית אביו כשקופה אדירה של שרצים על גבו .ושם הוא פוגש את אחיו הקדוש: "איש תם יושב אוהלים", למרבה הפלא הוא רואה את אחיו המתמיד עוסק בבישול... יעקב מבשר לו את הבשורה הקשה על פטירת הסבא: "אברהם אבינו". מדוע מכין יעקב אבינו עדשים? מבאר המדרש: מפני שעדשים עגולים הם ודומים לגלגל, ואבלות גלגל חוזר בעולם. כלומר האדם חי כאן בעולם הזה על זמן קצוב, וביום מן הימים נשמתו תחזור ליוצרה, ושם עליה לתת דין וחשבון על מעשיה. כפי שמלמדנו שלמה המלך ע"ה: " טוֹב לָלֶכֶת אֶל בֵּית אֵבֶל מִלֶּכֶת אֶל בֵּית מִשְׁתֶּה בַּאֲשֶׁר הוּא סוֹף כָּל הָאָדָם וְהַחַי יִתֵּן אֶל לִבּוֹ" (קהלת ז' ב'). ברגעים אלו היה מן הראוי לעלות בליבם של החיים מחשבות והרהורים של: "חשבון הנפש", הנה ,עשו, אשר ביום זה צלל הוא אל תהומות מדמנת החטא, ומי כמוהו זקוק לעשות את חשבון נפשו!?.
אך כאן מגיח השטן שבו והופך את הקערה על פיה. פתח עשו ואמר:" אף באותו זקן פגע מידת הדין?! אם כן לית דין ולית דיין". מילים חסרי תוכן והיגיון, זוהי דרכו הנכלולית של השטן למנוע מהאדם את "רגשות האשם" ואת הרהורי המצפון. וכדי לדחות הרהורי חרטה אל לך לחפש היגיון כי לא תמצא!!, אדם הנראה שואל את שאלת: "צדיק ורע לו" ומיד מסיק את המסקנות המתאימות לו, הוא אינו שואל כי אם מתריס!, כי מאחורי המילים הנבובות והטחת האשמות מסתתרת הכוונה להמשיך בדרך הקלוקלת!. במקומות אלו עובדות, היגיון, תשובות, והסברים הם אינם רלוונטיים.
כך בדיוק היה אצל קין, הקב"ה פונה אליו באהבה רחימאית : "למה חרה לך? לחמה נפלו פניך? הלא אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רובץ " (שם ד' ז') דברים כה ברורים ומתיישבים על הלב. אך קין יצרי קנאה מפעפעים בתוכו, מפני שבהיסטוריה ייכתב לנצח שהבל תלמידו היא הראשון בעולם שהקריב קורבן ראוי והוא קיין מספר 2 ... , במצב זה היגיון והשכל הישר הם חסרי משמעות, הוא כבר זרק את החץ, כעת נשאר לו רק לסמן את המטרה סביבו...
תופעה זו רואים גם בסופה של הפרשייה - לאחר המכירה נאמר: "ויעקב נתן לעשיו לחם ונזיד עדשים ויאכל וישת ויקם וילך ויבז עשיו את הבכורה" (כ"ה, לד). מפרש רש"י: "העיד הכתוב על רשעו שביזה עבודתו של מקום." ומוסיף על כך הרד"ק: "ואפילו לאחר שאכל ושתה לא התחרט אבל ביזה אותה בליבו". בוז זה על מה ולמה?! התשובה היא, שלאחר שמלא את כרסו בעדשים ושבע די והותר, צפו ועלו לו מחשבות נוגות מה הוא מכר בעד מה?! עולם חולף בעולם נצחי! ברגעים אלו היה מצופה ממנו לגשת אל אחיו ולנסות לבטל את המכירה, אך שוב השטן שבו לא נתן לו לחזור בו, וכיצד מדכאים מחשבות ,חרטות, ורגשות אשם?! התשובה היא: לבוז, ללעוג ולזלזל. ואין כמו מחשבות אלה לדיכוי התעוררות מוסרית, כפי שלמדונו חז"ל: "ליצנות אחת דוחה מאה תוכחות".
התנהגותם הקלוקלת של קין ועשו מהווים תמרור דרך ואב טיפוס לכל האנושות, ובפרט להורים ומחנכים, כאשר נשמעים דברי לעג או הטחת אשמות לא ענייניים . אזי עלינו להבין שמאחורי המילים מסתתר משהו אחר, כי הרי הוא לא שואל הוא מתרץ, וע"כ במקום לענות עלינו להשיב- להשיבו אל המסלול הנכון! ניתן את לבנו אליו, נראה לו את הדרך חזרה, נקרבו לדרך התשובה.
|
|
|
|