ההשפעה היורדת ממרום באמצעות גלגל המזלות וכוכבי הלכת מוזכרת בתורה: "ויאמר אלוקים: יהי מאורות ברקיע השמים, והיו לאותות וגו'" (בראשית א', י"ד). לאותות, לאיתותים המשפיעים על ההוויה כולה.

לכל כוכב יש שם משלו המסמל את תפקידו ואת כוח שליטתו הייחודי בעולם, וכפי שנאמר: "מונה מספר לכוכבים, לכולם שמות יקרא" (תהילים קמ"ז, ד'). "שמות" כוונתם לתפקידים, לצדק - כוח צדק ויושר, למאדים - כוח דם וחרב וכדומה.

עם זאת, חשוב לזכור ולהבין: מעל כל המערכת המתוחכמת הזו עומד הקב"ה. הוא המפעיל אותה והוא המכוון את דרכה. לולא הכוונתו היא לא היתה קיימת כלל. כל הנבראים הינם שליחים של הבורא לביצוע תפקידם, ותו לא. אין להם, חלילה, כח עצמי כלל.

זאת ועוד, האסטרולוגיה היא מוגבלת מעצם טבעה. המידע השופע מן הכוכבים הינו רלוונטי רק לעיתו ולשעתו. שינויים רבים מתרחשים במרום ללא הרף, שינויים המשפיעים על המידע המסופק מהכוכבים. יתרה מזאת, ברצון הבורא מאבדת תמונת הכוכבים את הרלוונטיות שלה, ולא ניתן להסיק ממנה דבר, לכן ההסתמכות עליה בענייני ההווה, וכל שכן הסקת מסקנות עתידיות ממנה, הינה הליכה אחר מקור לא בטוח דיו. על כך נאמר בנביא: "מפר אותות בדים" (ישעיה מ"ד, כ"ה) - אלו הם החוזים בכוכבים, הנקראים בשם "בדים", מפני שפעמים רבות הם מכזבים בתחזיותיהם, ונראים כבודים את הדברים מליבם.

האסטרולוג רואה רק קטע קטן ממערך ההנהגה שבו חוברים יחדיו נתונים רבים, שגם להם השפעה על העתיד, וכאמור, ראייתו רלוונטית רק בזמן אמת. השינויים במערכת זו הם כבירים ולכן, התבוננות בזמן מסויים אינה מהווה פתרון למצב העולם בזמן אחר.

האסטרולוג רואה רק קטע קטן ממערך ההנהגה האלוקית, ואינו יכול להצביע על תופעה נרחבת. הידע המופק מהאסטרולוגיה הינו חלקי וזמני, ואינו מגיע כלל למדרגת הנבואה שבה מחונן ה' את עבדיו הנביאים.

נבאר עתה את ענין המזלות במבט כללי:

רבים טועים בהגדרת המילה "מזל". להמון העם נראה כי הוא דבר הנופל ללא יד מכוונת, ללא סיבה וללא תכלית, כמו גלגל הרולטה. אך אין הדבר כן. "מזל" במקורו כוונתו לקבוצת כוכבים המייצגת הנהגה מסויימת מהנהגות הבורא.

מערכת המזלות מהווה מכשיר שבאמצעותו מנהיג הבורא את עולמו, משלם שכר טוב לעושי רצונו וגם מעניש את עוברי רצונו. לדוגמה, אם רצונו של הבורא שמי הים יציפו את היבשה, הוא יעשה זאת באמצעות הממונים על מערכת הכוכבים. והכוכבים ישפיעו על המתרחש בארץ. לאחר שייעשה רצונו, תשוב המערכת לקדמותה.

הכוכבים ומשפטיהם הם חלק חיצוני של המערכת. שורשיה נעוצים בעולמות רוחניים של מלאכים המפעילים אותה. מערכת זו קרויה אסטרולוגיה.

המושג 'שנה' נובע מהמילה 'לשנות', שפירושה לחזור. כאשר המאורות מסיימים סיבוב שלם במסלולם, כלומר, כאשר הם חולפים על פני שנים עשר המזלות, הסתיימה שנה.

השנה מסומנת על ידי שנים עשר מזלות שכוכביהם מאירים בראשית כל חודש. למזלות יש סדר קבוע ובלתי משתנה: טלה (המזל של חודש ניסן), שור, תאומים, סרטן, אריה, בתולה, מאזניים, עקרב, קשת, גדי, דלי ודגים (המזל של חודש אדר). בשל קביעותם בגלגל המזלות הסובב את הרקיע, הם סובבים באופן שהאחד עולה מעל האופק, ואילו זה שמולו, בצד השני של הרקיע, שוקע. בחודש אייר, לדוגמה, עולה מזל שור, ומולו שוקע מזל עקרב (המזל של חודש חשון הנמצא בצד המקביל של הגלגל). בעלות השחר נראה המזל במשך שעתיים מעל האופק, ולאחר מכן בא המזל שאחריו.

המזל אינו רק סימן לבואו של החודש. הוא גם מסמל את מהות החודש. לדוגמה: מזלו של חודש תשרי הוא מאזניים. המילה מאזניים מתייחסת למשפט. בחודש זה חל יום הדין, שבו על האדם לתת דין וחשבון על מעשיו לפני בית דין של מעלה, ושם שוקלים את כל מעשיו במאזני משפט. גם כל העולם כולו, כולל המלאכים שברקיע, עומד למשפט ביום הדין.

הקב"ה אמר לאברהם: "הבט נא השמים וספור הכוכבים, אם תוכל לספור אותם, ויאמר לו, כה יהיה זרעך" (בראשית ט"ו, ה'). אמר אברהם לפני הקב"ה: רבונו של עולם, בן ביתי יורש אותי? (הכוונה לעבדו, אליעזר, שכן אברהם היה חשוך בנים אז). אמר לו: לאו, כי אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך! אמר לפניו: רבונו של עולם, הסתכלתי באיצטגנינות שלי (במזל שלי), ואיני ראוי להוליד בן. אמר לו: צא מאיצטגנינות שלך, אין מזל לישראל! מה דעתך שצדק עומד במערב במצב שקיעה, אני מחזירו ומעמידו במזרח במצב זריחה. ביכולתי לשנות את מעמד כל הכוכבים ובעקבותיהם ישתנה מזלם של הברואים.

אברהם ראה באסטרולוגיה שאין לו סיכוי לחבוק בן, אך הבורא רצה לחונן אותו בבן ושינה את המפה. מזל צדק, שהיה במצב של שקיעה – עבר לזריחה. בעקבות כך נולדה אומה שכל קיומה נוגד את קביעת המזל, את הקיום העצמאי, כביכול, של העולם הזה. אין אנו שייכים לסדר הקיום הרגיל בעולם. המערכת החוקית מתנגדת לקיומו של עם ישראל כשם שהתנגדה להולדת יצחק אבינו. עם ישראל נמצא מעל המזל ומחובר ישירות לבורא! זוהי המשמעות הפנימית של דברי ה': "אין מזל לישראל", כי אנו נמצאים מעליו.

המערכת האסטרולוגית מוגבלת מצד נוסף: לכל אדם יש בחירה חופשית, והוא אדון למעשיו. גם אם גזרה עליו מערכת הכוכבים גזירה כל שהיא, מאפשרת לו הבחירה החופשית להתעלות, להעלות את דמותו הרוחנית בקבלות טובות ובמעשים טובים ולהתגבר על גזירה זו. האדם בוחר את דרכו באופן חופשי, ללא אילוץ כלשהו של מערכת הכוכבים. בחירה חופשית משמעותה חופש מוחלט מכל אילוץ. אם ייטיב את מעשיו, גם מזלו ישתפר.

הנהגת הכוכבים שמורה בכללותה רק לאומות העולם. כל מזל משפיע על קבוצת אומות מסויימת. עם ישראל אינו מקבל השפעה ממרום באמצעות אותם כללים והנהגות המיוצגים בטבע ובכוכבים. הקב"ה מתנהג עמנו בהנהגה על טבעית ובהשגחה פרטית, בהיותנו מקבלי תורתו. וזה מה שאמרו חכמינו (אבות ו', ב'): "אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה", העוסק בתורה הוא בן חורין מהשפעת המזלות ובידו לשנות את מצבו.

העם היהודי קשור ישירות לבורא, תוך דילוג על מערכת ההנהגה הכללית המונהגת על ידי המזלות, לכן אל לנו להסביר את קיומנו באמצעות נתונים הלקוחים ממערכת הכוכבים, שהרי זו אינה מראה אלא על מצבים זמניים, ואילו קיומנו הוא נצחי.

במשך למעלה מאלף שנה, מאז התגלה הבורא בסיני ומסר את התורה לעמו ישראל, הוא השפיע על נביאיו ומסר להם את דבר הנבואה. הנביא נקרא גם בשם "רואה", כי הוא יודע לגלות לאדם את צפונות נשמתו ואת התפקיד הרוחני היחודי שהוטל עליו ממרום.

אומנם הכוכבים והמזלות מהווים מערכת אדירה של "שליחים", שדרכם אנו מונהגים ומושפעים, אך עלינו, כאמור, לדעת שהבורא הוא המנווט את מערכת הכוכבים כולה, ולכן אין לייחס כוח עצמי כלשהו לכוכב או למזל, כי הוא תלוי כולו בהחלטתו של ה', בורא הכל.