אחד התחומים המחזקים ומשמרים את האמונה שבליבנו הוא מסורת הדורות, כלומר, מסירת התורה ומצוותיה לאורך הדורות מאז מעמד הר סיני. העובדה שאנו מכירים היטב את גדולי התורה שבכל דור ודור,  מאז מעמד מתן תורה בהר סיני, יוצרת רצף של מסירת אינפורמציה מדוייקת ביותר. ידוע לנו שגדולי התורה בכל דור ודור השקיעו את מרב שנותיהם ואת מיטב מאמציהם כדי להעביר לבני הדור הבא את התורה שלמדו מאבותיהם באופן מדוייק ביותר.

נפרט חלק ממסורת זו:

כאשר מסר משה רבנו את התורה לבני ישראל, היו כל דברי הימים והמסורות הכתובים בה, ידועים היטב לעם. בין אדם הראשון שהיה עד לבריאה, ובין עמרם, אבי משה, הפרידו רק ארבעה אנשים: מתושלח, נח, אברהם ויעקב. כל אחד מהם ראה ושמע את קודמו. המבול היה מרוחק בשתי חוליות בלבד בשרשרת המסורת, כי בין נח לעמרם הפרידו רק אברהם ויעקב. בני ישראל במצרים שמעו ממקור ראשון את קורות אברהם, יצחק ויעקב מפי יעקב ובניו. לוי בן יעקב מת במצרים בשנת 2332 לבריאה, ונכדו משה נולד 33 שנים בלבד לאחר מכן, בשנת 2365. חוליות שרשרת המסורת מחוברות מהבריאה ועד למשה רבנו, כאשר כל הרקע ידוע היה היטב לכל בני הדור.

לאחר מכן התנהלה השרשרת של מסורת התורה באופן הבא: משה קיבל את התורה בסיני, יהושע קיבל ממנו. משם עברה המסורת על פי הסדר הבא: הזקנים: אלעזר, פנחס, השופטים ועלי הכהן, ולאחריהם הנביאים: שמואל, דוד, אחיה השילוני, אליהו, אלישע, יהוידע, זכריה, הושע, עמוס, ישעיה, מיכה, יואל, נחום, חבקוק, צפניה, ירמיה, ברוך בן נריה ועזרא הסופר. עזרא עמד בראש אנשי הכנסת הגדולה. מכאן ואילך מובאת שרשרת המסורת במשנה במסכת אבות.

כל אחד מחכמים אלו, מימי משה ואילך, גדל בחברת מספר רב של חברים ותלמידים, וכך נמסרה המסורת בכל דור על ידי חכמים רבים ועברה למספר רב של תלמידים. התורה ומסורתה, הלכותיה ומנהגיה, הועברה אלינו באמצעות מאות אלפי צינורות בו זמנית. מאות אלפי הורים העבירו למאות אלפי בניהם אותה תורה ואותה מורשת בכל דור ודור.

דומה שאין מאורע הסטורי שמצויות עליו עדויות כה רבות, חיות ומדוייקות כמעמד הר סיני. אין חוליה רופפת או מנותקת בשרשרת מסירת הידיעות. כל הדורות מוכרים לנו, כולל, כאמור, גדולי התורה שחיו באותו הדור וכן תאריכים משמעותיים של ארועים שארעו בדור ההוא.

עד לפני כ-4 דורות היה העם, רובו ככולו, שומר אמונים לתורה ולמצוותיה. כל בן ובת ראו את הוריהם מקיימים כל יום את מצוות התורה החל מ'מודה אני' בשעת הקימה ועד לקריאת 'שמע' בטרם שינה. אורח החיים הרצוף והתמידי היה אורח חיים יהודי.

"ההורים שלנו", כך הסבירו כל ההורים לבניהם, "אמרו לנו שהם קיבלו אורח חיים זה במדויק מהוריהם, וכך הלאה בשרשרת הדורות, עד לזוג ההורים הראשון שעמד למרגלות הר סיני. יחד עמם עמד עם שלם, וכולם חזו במאורע הגדול. הם ראו עין בעין את מסירת התורה. מכח מעמד זה הועברו תרי"ג מצוות לדור ההמשך".

"גם אתם, הבנים והבנות", הוסיפו ההורים בכל דור, "העבירו את אשר ראו עיניכם הלאה, לדורות העתיד".

דברים אלו אינם תלויים בידיעות היסטוריות עקרות ללא רקע מעשי. גם לא במערכת מידע שנדדה מלשון ללשון ומעם לעם. גם לא מדובר בפרטים מעטים, שייתכן שהשתרבבו למערכת מוסכמות. מדובר בתורת חיים מקיפה.

מורשת סיני היא מערכת-חיים. בני עם שלם ביצעו אותה בפועל ומסרו עליה את נפשם. שבעים שנות חיים, ובהן מצוות ואיסורים, רעיונות ורגשות, כיסופים וזכרונות הועברו בדייקנות מרבית. מספר מצטבר של מאות מליוני איש ואישה העבירו את דרך התורה באמינות לאורכה של שרשרת הדורות. התורה שניתנה בסיני נמסרת מדי דור לבנים ולבנות, והיא מדוייקת ומצויה בידינו כביום נתינתה.