מחקרים פסיכולוגיים וסוציולוגיים רבים הראו כי לחומרנות (Materialism) ולהתמקדות בערכים חומריים, כמו השגת כסף, חפצים ונכסים פיזיים, ישנה השפעה שלילית מובהקת על רווחה נפשית, מערכות יחסים, סביבה, ותחושת סיפוק אישי. החומרנות קשורה לפיתוח נטייה גבוהה לחרדה, לדיכאון, ולחוסר שביעות רצון. אנשים שמתרכזים בהשגת מטרות חומריות, עשויים לחוות תחושת ריקנות כאשר הצרכים הללו אינם מתמלאים בצורה מתמשכת.
מהמחקרים עולה כי אנשים חומרניים עשויים להעריך פחות את הקשרים האנושיים שלהם ולהשקיע פחות זמן ואנרגיה בטיפוח מערכות יחסים קרובות. מצב זה עלול להוביל לבדידות, לפירוק קשרים חברתיים ולירידה בתחושת הסיפוק החברתי. כמו כן נמצא כי חומרנות מגבירה את הסיכון לתחושת חוסר ערך עצמי, שכן אנשים שממקדים את חייהם בהשגת רכוש חומרי נוטים למדוד את ערכם האישי בהתאם להצלחות שהם חווים, ולכן הם פחות מעריכים את עצמם כאשר הם אינם מצליחים לעמוד ביעדים חומריים.
בפסיכולוגיה ההתנהגותית המושג "הסתגלות הדוניסטית" מתאר מצב בו האדם מסתגל למה שהשיג כבר. כשמה שיש לו כבר לא מספק לו את הריגוש שהוא מבקש לעצמו, הוא חותר שוב לעוד ועוד צרכים גשמיים, שבעצם לא נותנים לו שובע...
בהקדמת דבריו של רבי חיים ויטאל בספרו "שערי קדושה" הוא כותב שהדרך של התורה בעניני מידות היא לספר על מעשה המידות שבדורות הראשונים, וכך ילמד האדם גודל הנזק במידות הרעות.
המאבק בין קין והבל מלמדנו על מאבק בין שתי תפיסות עולם: בין התפיסה הגשמית לזו הרוחנית. הרמב"ן מבאר ששמות הילדים באו לרמז על תפיסת עולמם של ההורים, וזה לשונו: "וקראה האחד בשם קנין והשני הבל כי קנין האדם להבל".
ע"פ הזוה"ק (תיקונים סט) קין היה בחינת הרע והבל היה בחינת הטוב. מבחינתו של קין האדמה היא הבסיס הגשמי הקבוע, הקנין המציאותי, ועל כן בחר בה. לעומתו הבל נטה יותר לרוחניות והעדיף את עולם החי.
ה"כלי יקר" מבאר שקין לא האמין בעולם הבא ולכן בחר בגשמיות העולם הזה, ואילו הבל שהאמין בעולם הבא בחר להיות רועה צאן, מה שאיפשר לו להתבודד להתבונן ולחשוב על תכלית החיים. משום כך, גם אבותינו היו רועי צאן. רעיית צאן מאפיינת אנשים שאינם צמודים לקרקע מסוימת, הם נעים ונדים. הם חשים מקרוב את הבלי העולם הגשמי. העבודה מאפשרת פניות לעניינים רוחניים. על כן התורה מוקירה כמעט תמיד את רועה הצאן על פני עובד האדמה. בנוסף, הטיפול ביצורים חיים מפתח את הרגשות.
לעומתו, קין בחר להיות עובד אדמה, משום שהאדמה נותנת לאדם תחושת קביעות ויציבות, הוא ביכר את הרכושנות על פני התפיסה הרוחנית. למעשה, קין הגיע מכך לא רק לפרימת הקשר עם אחיו, אלא אף לרצח אחיו-הרצח הראשון בעולם. מתוך החמדה לעולם הזה, הוא נסחף לקנאה עמוקה אחר אחיו, עד שנגזר עליו להיות נע ונד בעולם. הוא הפסיד את הכל.
התורה מצווה אותנו במצוות רבות שמטרתן לחלץ אותנו מגשמיות ותלות בחומר ובאדמה. אנו מצויים על שמיטה, יובל, לקט, שכחה, פאה, וגם צדקה וחסד. מצוות אלו נועדו לנטרל את השפעתו המזיקה של העיסוק האינטנסיבי בעבודת האדמה. ומאידך, פסק הזמן מעבודת האדמה מאפשר לנו להתחבר לחיים הרוחניים ולהתעלות בתורה ויראת שמים.