פעם לפני הרבה הרבה שנים חשבתי לעצמי כי איש העולם הגדול הנני. לתומי סברתי בגאוותי כי רבה, כי כל כך גדול הנני עד  אשר כמעט ואין דבר הנעשה תחת השמש בעולמינו הגלובלי שאינני מכיר – עד אתמול!!!    אתם שואלים מה קרה אתמול ששיבש את תפישת עולמי? ובכן אתמול פגשתי  ידיד נעורים  והוא חידש לי... ובגדול!

וכך זה קרה...

- "מה נשמע?" שאלתי. – "זה עידן ועידנים שלא נפגשנו".

-       "מה נשמע?"  השיב חברי בכעס, " – אתה שואל מה נשמע? ככה פתאום קם אדם בבוקר ושואל מה נשמע, ראיתם בן אדם? ובכן ידידי אומר לך מה נשמע - יש אלוקים וזה סופי!!!".

למען האמת חברים... דאגתי קצת... אתם מבינים? ההתנפלות הזאת הפחידה אותי לרגע. בכל זאת... אתה פוגש בן אדם אחרי לא מעט שנים ובמקום חיבוק אתה חוטף תוכחה ישירה ככה לפנים ועוד בלי הודעה מוקדמת?. אך במחשבה שניה זה היה שוה. שדני יגיד בפה מלא "יש אלוקים!" ככה ישר בלי גמגומים בלי "אני צריך לבדוק" ו"תראה אני צריך לחשוב על זה".  אין ספק זה היה שוה. אם אתם לא חושבים כמוני מסתבר שאינכם מכירים את דני שלי.

דני שתמיד צחק על כולנו, שעזב הכל ככה פתאום והלך, דני שבכל אירוע חברתי דאג שגם אחרון המלצרים ידע בברור את עמדתו ביחס לבורא העולם. פתאום עומד מולי ובדרכו ההחלטית מודיע לי כי "יש אלוקים".

הייתי בהלם.

לאחר שנרגעתי מעט חבקתי את כתיפו בשם החברות הישנה

-       "תראה דני... אני קצת מופתע... תבין אותי... אתה?... אלוקים?... ממך לא ציפיתי לזה. שאתה תחזור בתשובה? לא ייתכן! ואחר כך יגידו שאין ניסים בדורנו. תגיד איך הגעת לזה? קראת איזה מחקר חדש? חוית התגלות אישית?".

ואז ניחתה עלי המכה השניה ככה פתאום בלי להתכונן.

-        "מה אתם חושבים לכם?" - צרח עלי, שאתם הדתיים היחידים בעולם? שיש לכם מונופול על האמונה? גם לנו יש!. יש לנו אלוקים וגם תורה כן, כן,  גם תורה שבכתב וגם תורה שבעל פה, גם גדולי דור, גם מפרשים "ראשונים" ו"אחרונים" וכן... גם חסידים. ההבדל בינינו הוא רק בעוצמת האמונה, בדת שלנו החסידים רודפים אחרי האדמו"רים לכל מקום, לא רק בארץ גם בעולם. גם אם יסע הרב וגם אם יטוס אנחנו אתו ואחריו באש ובמים, בקור וגם בחום של ארבעים וחמש מעלות. מה אתה חושב לך?  אצלינו כל חידוש מנותח על ידי למדנים מקצועיים לפרטי פרטים. מבצעים ניתוחים לוגיים אנאליזות וסינתזות. אמנם, מי שלא מכיר את עקרונות דתינו יחשוב שאנחנו "חופרים" יותר מידי או נתפשים לקטנות, אבל מה הם מבינים? אצלינו יש צדק, יש דין ויש דיין, יש שכר ועונש, רואים את זה בעיניים לא בעולם הבא. בדת שלנו אם נכשל האדם פעם אופעמיים ואפילו יותר יש מחילה, אצלנו הכל נמדד בתוצאות אם ישוב בתשובה הכל ייסלח לו לא חשובה נקודת ההתחלה חשובה נקודת הסיום.

התבוננתי בו ושפשתי את עיני לא יכול להיות... דני?. טוב תמיד הוא היה קיצוני אבל ככה? לצלול אל עמקי האמונה? הלואי עלי. 

-       "ראיתי" - ממשיך דני בפאתוס דתי עמוק, בעיניים שלי ראיתי, לא סיפורים ולא אגדות, בעיניים שלי ראיתי איך אנשים שהתחילו מאפס, שלא נתנו להם סיכוי להגיע למשהו והם הצליחו, מה זה הצליחו זה לא מילה, הגיעו הכי רחוק שאפשר. בדת שלנו הנשק החשוב ביותר זו האחדות איתה אפשר להגיע רחוק - הכי רחוק".

ואז ככה פתאום בלי הודעה מוקדמת התקרב אלי ולחש על אוזני כממתיק סוד

-       "אצלינו זה לא כמו אצלכם! אצלינו יש מסירות נפש אמיתית למען הערכים והמטרה. אצלכם אסור לבזבז על המצוות יותר מחומש אבל אצלינו" - מצקצק דני בשפתיו,  -"אצלינו אם ייתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו".

דני נשתתק לרגע כמנסה להיזכר בפרט חשוב נוסף ואז עלה חיוך ענק על פניו, טפח על מצחו המיוזע ואמר – "איך שכחתי? שמע יש עיקר נוסף בדת שלנו והוא אולי החשוב ביותר. איך שכחתי? נו אתה רואה... ואף על פי שהתמהמה אם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא., העיקר שיבוא.

ואז החלטתי שיש גבול לחוצפה.

- "מה אתה מנסה לעשות לשטוף לי את המוח?" - התגוננתי לפני שאני נסחף אחריו לנצח. מה אתה מנסה להחזיר אותי בתשובה? בתככים מיסיונריים? עד כאן חבר!!! עד כאן!!! אם אתה נלכדת בשבי המחזירים בתשובה אל תנסה להדביק גם אותי".

דני נרתע לאחור מן המתקפה הבלתי צפויה  ועל פניו החלו להראות  בבירור  סימני מצוקה ועלבון מתקדם.  ואז זה קרה... הוא החל לצחוק ולצחוק וקרחתו וגבחתו כמעט והיו לבשר אחד.

אני...אני...שאני אחזור בתשובה ?חי...חי...חי... לא הבנת אותי... עכשיו כשאתה אומר... זה אמנם דומה ליהדות אולי אפילו דומה מאוד אבל מה פתאום? ...  חס וחלילה... הדת הזו הרבה יותר תרבותית מודרנית ומתקדמת מהדת שלכם!  אני התכוונתי למונדיאל אחי... למונדיאל! -  אתה מבין זו דת זו אתה מבין צרפת בחוץ סנגל בפנים אז תגיד לי נכון יש אלוקים

הסתכלתי בעיניו המשולהבות באקסטזה דתית עמוקה ומשום מה נזכרתי בפסוק "זה לעומת זה עשה" אלוקים.