-"אבא אני רוצה לראות ג'ירפה אמיתית"  בקשה שרית הקטנה לאחר שסיים אביה את סיפורו בפעם השמינית. – "אתה תמיד מספר לי על ג'ירפות אבל מהספר, לא רוצה מהספר, רוצה ג'ירפה אמיתית.  – "ואם אקח אותך לראות ג'רפה אמיתית האם תסכימי לישון עכשיו?" – "כן" ענתה שרית ו... נרדמה.  למחרת עמדו שניהם בכניסה לגן החיות הלאומי.

כדי לוודא שתתקבל מלוא התמורה עבור מחירם הגבוה של הכרטיסים פנה "אבא של שרית" אל איש גן החיות ושאל: -"תגיד בן אדם, בגן החיות שלכם יש גירפות?". – "מה זה ג'ירפה?" – שאל האיש. - "אתה לא יודע מה זה ג'ירפה?" שאלה שרית הקטנה בתדהמה – "ג'ירפה זו חיה כזו גדולה מאוד. יש לה גוף בגובה שני מטרים וצוואר ענק כזה באורך של עוד שני מטרים, אתה לא מכיר כאילו חיה כזאת?". איש גן החיות ניגב בשרוולו את אגלי הזיעה שצצו על מצחו ופסק – "זה ממש מגוחך ילדתי, לא כאילו ולא באמת, אין דבר כזה!!!".

שרית לא וויתרה היא הרי מכירה את הג'ירפה מהסיפורים של אבא, שלפה במהירות את הספר מתוך תיקה הקטן ונופפה בו מול עיניו המקצועיות של איש החיות. – "הנה אתה רואה? הנה ג'ירפה! למה אתה אומר שאין חיה כזאת?". – "טוב, תגידי שזה מכאן". חייך ברחמנות האיש מפינת החי. – "זה סיפור ילדתי, זה לא באמת, באגדות אכן יש ג'ירפה אבל זה לא על באמת".

אבא של רינה שאמינות סיפוריו נפגעה אנושות עקב  דברי הכפירה שיצאו זה עתה מפיו של "כהן הגן" נזדעק  – "אדוני איך אתה מדבר? מה זאת אומרת אין ג'ירפות? הלא בעיני ראיתי ולא באגדות אלא בגן החיות המתחרה והאמיתי ממש כאן, ממול".

כך צעדו שלושתם אל הגן המתחרה הגיעו אל כלוב הג'ירפות ומול עיניו המשתאות של איש גן החיות ניצבה לתפארה ג'ירפה אמיתית בדיוק כמו בספר. – "אתה רואה אדוני?" – שאגה  שרית בתרועת ניצחון – "אתה רואה? אבא לא מספר סתם. יש שתי מטר עד הצוואר? יש שני מטר עד הראש? בבקשה! מה תאמר עכשיו זו אגדה זו או מציאות?". – אההמ... תראה אדוני... זה... טוב אומר כך, זה נכון שהנתונים מתאימים לטענתך, זה נכון שיש שני מטר עד הצוואר, זה גם נכון שיש שני מטר עד הראש, הכל נכון אבל מכיון שאין היא נמצאת בגן החיות שלנו אלא בגן המתחרה מסקנתי היא כי... אין ג'ירפות בעולם נקודה!!! אתה מבין?".

מאלף הג'יראפות

תסמונת הג'יראפה מלווה את כולנו, לכל אחד ג'יראפה משלו, הצד השוה שבכולם שפעמים רבות מקבלים אנו החלטות תוך שמחליפים אנו אמת באמונה ועובדות מוצקות בהשערות סרק, החל בעולמינו הכלכלי וכלה בעולמינו הרוחני.

בשנת 1951 לבריאת העולם בהיותו בגיל שלוש שנים החל אברהם אבינו לקרוא תיגר על המוסכמות החברתיות והדתיות של החברה הפאגאנית לתוכה נולד. הוא לעג לעובדי האלילים ניפץ את פסלי בית אביו וטען שהמלך נמרוד "ערום" הוא ואינו א-ל אלא מגלומן. בעקבות התנגדותו למוסכמות החברתיות אולץ אברהם אבינו לקפוץ לכבשן האש באור כשדים.

בשנת 5771 לבריאת העולם פוטר נכדו של אברהם אבינו - המדען הראשי במשרד החינוך של מדינת ישראל, כיון שקרא תיגר על המוסכמות האקדמיות. הוא טען שתאוריית האבולוציה אינה "אמת" מדעית אלא השערה בלבד. כוהני הדת של כנסיית האקדמיה נדהמו מחוצפתו של הד"ר שסרח והוא פוטר. דור דור ואליליו, דור דור וכבשנו.

האבולוציה של האלילות

הכפירה פנים רבות לה ואין בה אחידות, פושטת היא צורה ולובשת צורה בהתאם לרוח הזמן וליצרי האדם. כיום מתקשים אנו להבין את ההגיון הטמון בעבודת האלילים והיא נדמית בעינינו כאמונה תפלה ופרימיטיבית . כדי להבין את מניעיה יש לנו להתחקות אחר תהליך התפתחותה. מסתבר שאמונת הכפירה עברה מוטציות רבות לאורך חייה והתפתחה בתהליך אבולוציוני רעיוני.

בהלכות עבודת אלילים מבאר הרמב"ם את תהליך התנתקותה של האנושות מן הבורא והחלפתה באמונת האלילות. וכך הוא כותב.

"בימי אנוש טעו בני האדם טעות גדול ונבערה עצת חכמי אותו הדור ואנוש עצמו מן הטועים היה וזו היתה טעותם, אמרו: הואיל והאלהים ברא כוכבים אלו וגלגלים להנהיג את העולם ונתנם במרום וחלק להם כבוד והם שמשים המשמשים לפניו ראויין הם לשבחם ולפארם ולחלוק להם כבוד וזהו רצון האל ברוך הוא לגדל ולכבד מי שגדלו וכבדו כמו שהמלך רוצה לכבד העומדים לפניו וזהו כבודו של מלך".

עבודת האלילים לא נולדה על מצע הכפירה בבורא ובבריאתו, היא נבטה בליבם  של בני אדם מאמינים המכירים בבוראם. אנשי דורו של אנוש - נכדו של אדם הראשון, יודעים היו את פרשת בריאת העולם והכירו גם את בוראו אלא שטעו בחושבם  כי יש לכבד את הבורא אך גם את בריאתו. תפישה מוטעית זו הובילה לשלב נוסף באבולוצית הכפירה.

"כיון שעלה דבר זה על לבם התחילו לבנות לכוכבים היכלות ולהקריב להן קרבנות ולשבחם ולפארם בדברים ולהשתחוות למולם כדי להשיג רצון הבורא בדעתם הרעה וזה היה עיקר עבודת כוכבים וכך היו אומרים עובדיה היודעים עיקרה".

הטענה בדבר הצורך לכבד את גרמי השמים הביאה את המאמינים בכך לבניית מקדשים בהם הקריבו לכבודם קרבנות. עבודה זו הזרה לרצון ה' הובילה לשלב השלישי באבולוצית הכפירה.

"ואחר שארכו הימים עמדו בבני האדם נביאי שקר ואמרו שהאל צוה ואמר להם עבדו כוכב פלוני או כל הכוכבים והקריבו לו ונסכו לו כך וכך ובנו לו היכל ועשו צורתו כדי להשתחוות לו כל העם הנשים והקטנים ושאר עמי הארץ".

בשלב זה החלו כהני הדת להאמין כי לא מליבם בדו את האמונה בדבר הצורך לכבד את גרמי השמים וטענו שמקורה של אמונה זו בציווי הבורא.

"והתחילו כוזבים אחרים לעמוד ולומר שהכוכב עצמו או הגלגל או המלאך דבר עמהם ואמר להם עבדוני בכך וכך והודיע להם דרך עבודתו ועשו כך ואל תעשו כך ופשט דבר זה בכל העולם לעבוד את הצורות בעבודות משונות זו מזו ולהקריב להם ולהשתחוות".

בשלב הרביעי הרחיקו לכת כהני האלילות וטענו כי אף הכוכבים והמזלות דברו עימהם ומכאן הדרך לכפירה קצרה ביותר.

"וכיון שארכו הימים נשתכח השם הנכבד והנורא מפי כל היקום ומדעתם ולא הכירוהו ונמצאו כל עם הארץ הנשים והקטנים אינם יודעים אלא הצורה של עץ ושל אבן וההיכל של אבנים שנתחנכו מקטנותם להשתחוות לה ולעבדה ולהשבע בשמה".

ואז הגיח אברהם אבינו וטרף את הקלפים אלא שנמרוד סרב לקבל את טענותיו והמשיך לטעון "אין ג'ירפה", למה? כיון שהיא אינה מצויה בגן החיות שלו!. אם צודק אברהם בטענותיו יש בהם כדי לאיים על מלכותו.

אבולוציה או בריאה?

בשנת 1838 ניסח צ'ארלס דרווין את עיקרי תאוריית האבולוציה. לשיטתו התפתחו המינים השונים בעולמינו ממקור קדמון אחד בשיטת "הברירה הטבעית". תאורייה זו הפכה כלי בידי אנשי רוח ואקדמיה כדי להכחיש את האמונה בבורא ובבריאתו ובסוף המאה ה- 19 ובתחילת המאה ה – 20 הביאה בכנפיה ספיקות אמוניים ובלבול רב. מבלי להכנס לסוגיית אמינותה של התאורייה הדרוויניסטית ולהשלכותיה האמוניות והחברתיות בהן דשו רבים, יש לנו להתייחס לנושאיה ולמתנגדיה ולמניעיהם השונים.

ובכן חברים... חזרנו לסיפור הג'יראפות. גם המצדדים וגם המתנגדים לתיאוריית האבולוציה טוענים ש"אין ג'יראפה". אלו משתמשים בתאורייה כדי "להוכיח" את סיבת כפירתם ואלו מתנגדים לה ומבקשים למצוא בה פגמים כדי "להוכיח" את אמונתם.

לא זו דרכנו

הסיבה בגללה נאלץ אברהם אבינו להתפלסף עם נמרוד על עיקרי אמנותו מקורה בעובדה כי בשכלו האנושי הגיע אברהם למסקנה בדבר בריאת העולם באומרו "אם יש בירה יש אדון לבירה". אם היה עומד אברהם בפני נמרוד לאחר שנתגלה אליו הבורא או לאחר מעמד הר סיני, האם סבורים אתם שהיה מתווכח עימו? מי שראה ג'יראפה לעולם לא יסכים עם הטוענים שההיגיון והנתונים המדעיים אינם מאפשרים את קיומה של חיה מסוג זה, הוא ראה אותה! נקודה.

אין אנו זקוקים להכחיש את תאוריית האבולוציה כדי להוכיח את צדקתה של היהדות. אין אנו נדרשים להטיל בה ספקות ואף אין צורך להצהיר מעל כל במה כי מדובר בהשערה ולא בנתונים מוחלטים, כל שיש לנו לבדוק הוא את אמיתות ספר התורה. לאחר שתוכח אמינותו של ספר התורה פטרנו עצמינו מן הצורך לעסוק בתאוריית האבולוציה ובפרטיה. כיון שפגשנו בבורא העולם במעמד הר סיני והוא אשר כתב בתורתו כי ברא את העולמו בשישה ימים, אין אנו איננו זקוקים לעידכונים המדעיים. אמונתנו אינה מבוססת על השערות אלא על ידיעה ברורה ובדוקה ומשום כך איני רואה צורך להתמודד מול כל השערה מדעית חדשה או ישנה כדי להצדיק את הכתוב בתורה או כדי לעשות להטיל שלום ביניהן.

בעוד אברהם אבינו ביקש להתווכח עם נמרוד לימדו הבורא כי הדרך להלחם בכפירה אינה בדרך הויכוח וציווהו "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך". הדרך להלחם בכפירה  אינה עוברת באומנות הויכוח אלא ב"לך לך".

ההיסטוריה מלמדת כי בעוד דרכו של אברהם ובניו צלחה את גלי האנושות, דרכו של נמרוד ומרעיו מעלה אבק בלוחות חרס במרתפי הארכיאולוגים ובחלק מאולמות האקדמיה.