כשהתפרסם בתקשורת כי עתיד להיערך סימפוזיון בנושא "שתיקת האלוקים בשואה" שמחתי. זה לי זמן רב שעוסק אני בסוגיה סבוכה זו ומששמעתי שאנשי אקדמיה מכובדים מצאו לנכון לעסוק בה שמחתי שבעתיים. מששמעתי מיהו הפרופסור המלומד העומד מאחורי יוזמה ברוכה זו התאכזבתי מאוד ונתיישבתי לכתוב לו מכתב. תוכנו החלקי מוגש לפניכם בזאת.

"לאדוני המלומד שלום וברכה. עת שמעתי על יוזמתך הברוכה שמחתי לקראתה כמוצא שלל רב. חושבני כי עד היום לא נערך סימפוזיון רציני בנושא כאוב זה אולם מששמעתי כי אתה הוא העומד מאחורי היוזמה תהיתי. גם אם איני מסכים לדעותיך נאלץ אני להודות כי איש ישר אתה ואת דעותיך מבהיר אתה בפרהסיה ברהיטות ראויה לציון. כיון שיותר מפעם אחת שמעתיך מצהיר כי כופר אתה במציאות האלוקית הופתעתי כי דווקא אתה עומד מאחורי סימפוזיון זה ומסיבה פשוטה.

אמור נא לי אדוני המלומד - כיצד זה יכול היה האלוקים "לשתוק" בשואה והלא לשיטתך אין הוא קיים? מתי דיבר האלוקים ומתי הפסיק מדיבורו? השתיקה מיוחסת אל המדבר השותק וכאשר המדבר אינו קיים שתיקתו מניין באה? האם לא תסכים אדוני כי אדם הכופר במציאות הבורא מונע מעצמו בכפירתו זו את האפשרות לשאול שאלות על הבורא? כיצד זה שואל אתה שאלות על בורא בו אינך מאמין?...".

למותר לציין כי הפרופסור המלומד לא טרח להשיב על מכתבי זה.

למרות שסוגיית השכר והעונש ראויה לדיון מעמיק, יש להודות ביושר כי לא כל אדם רשאי לעסוק בה. מן הראוי היה כי אדם המצהיר על עצמו כאתאיסט וככופר ימנע עצמו מעיסוק בסוגיות אלו ולו משום שאין הוא מאמין במושא עיסוקו.

הופתעתי שוב חברים...

בשבוע שעבר פורסמה באתר ynet רשימה מאת צבי ינאי שכותרתה "צדיק ורע לו – האם אלוקים מתערב ברגעי אסון?". ברשימה זו עוסק צבי ינאי בשאלה כיצד מתייחס המאמין ל"שאלת צדיק ורע לו". הוא מציג "לקט קצר, אך מייצג, של אמירות ופרשנויות לולייניות מפי שומרי אמוני ישראל". הלקט המייצג כולל את תגובתו של הרב ישראל אייכלר לפיגוע הנורא שהתרחש בבית ישראל בשנת 2002  ואת תגובתו של הרב רפאל בן פורת "המשגיח הרוחני של אחת הישיבות".

מבלי לפגוע ח"ו בכבודם של הרבנים אייכלר ובן פורת כמדומני שעיסוק בסוגיה סבוכה זו מחייב הצגת מקורות רחבה מעט יותר. תמוה בעיני שאדם כצבי ינאי עוסק בסוגיה מורכבת זו בצורה חובבנית כל כך. האם מסכים היה צבי ינאי כי אסתפק בציטוט של חבר כנסת מכובד ככל שיהיה כדי להציגו כ"עמדת הקהילה המדעית"? האם אין בכך כדי גיחוך?

כמי שעסק לא מעט בסוגית השכר והעונש רשאי אני לומר כי הצגת ציטוט קצר כ"מייצג" או כ"מסכם" את גישת היהדות בסוגית "צדיק ורע לו" כמוה כסיכום הישגיה של מדינת ישראל  ב"אבטיח בלי גרעינים". 

למרות זאת ועל אף השטחיות  בה הוצג הנושא ועל אף שלא הציג את משנתה הסדורה של היהדות בסוגיה לא מונע צבי ינאי עצמו ממסקנות ברורות חדות ו"מוצקות" כדרכו.

לפעמים חברים אני נדהם עד כמה יכול אדם חכם לטעות. מסתבר שכאשר פולש החכם לתחום בו שווה כמות ידיעותיו לידיעותיו של הכסיל מקרה אחד יקרה את הכסיל וגם את החכם.

מתפלא אני על צבי ינאי שמצא עצמו עוסק בסוגיה דתית זו בעוד בתשובה לשאלה אם מאמין הוא בבורא ענה:" לחלוטין לא. אני לא יכול להוכיח את זה... הרעיון שישנו איזשהו משהו, איזושהי מהות שאי אפשר להגדיר אותה, לא כחומר ולא בכל הגדרה אחרת, שיש לו שם אלוקים שמסוגל לברוא עולמות וליצור חוקים – כל הדבר הזה הוא כל כך לא מתקבל על הדעת, כל כך מנוגד לשכל, עד שאני חושב שמי שמאמין בזה, למרות שנהוג לומר - אני לא מאמין, אבל אני מכבד אנשים מאמינים' – אני לא מכבד. מצטער: אני פשוט לא מכבד אנשים שמאמינים שיש אלוקים, באיזושהי צורה שלא תהיה".

מצד אחד טוען צבי ינאי כי אין הוא מאמין בבורא העולם ומצד שני הוא שואל "האם אלוקים מתערב ברגעי אסון" האם אין בכך סתירה? יש ויש.

למרות משמכבד אני את צבי ינאי כאדם עתיר זכויות מרשה אני לעצמי לומר כי גם אנשים חכמים ובעלי זכויות אינם חסינים מחיידק הבורות ויושר סברותיהם מושפע ישירות מבורות זו.

למען האמת זו אינה הסתירה היחידה בדבריו. כשנשאל צבי ינאי אם יש אלוקים ענה:"יש אלוקים, אבל הוא איננו בעולם. אתה לא יכול להתייחס אליו לא בתארי גוף ולא בתארי נפש. אתה לא יכול להגיד שהוא חנון ורחום, ואתה לא יכול להגיד שהוא אל קנא ונוקם".

מצד שני כאשר נשאל האם יתכן כי האלוקים קבע את חוקי האבולוציה ענה:" אם אלוקים היה מעורב בדבר הזה, למה שהוא יבסס את האבולוציה הדארווינית על כוחנות, על אלימות, על חיסול מתמיד של החלש?! אם זה היה אלוקים שהוא אל חנון ורחום, הוא היה יכול לבסס את זה על חוקים של שיתוף פעולה מלא ושל אלטרואיזם. כאן יש שוב בעיה".

הבנתם? מצד אחד טוען ינאי כי אי אפשר להבין את הבורא ואין לייחס לו מידות כ"חנון ורחום" ומצד שני משתמש הוא בשכלו כדי לטעון שלא יתכן שיבסס הבורא את חוקיו אל כוחנות כיון שא-ל "חנון ורחום" הוא. מצד אחד טוען הוא כי "אין אלוקים" והוא אף אינו מכבד את המאמינים ומצד שני הוא טוען ש"יש אלוקים אבל הוא איננו בעולם".

האמת חברים?... הסתבכתי.

כמי שקרא יותר ממאמר אחד של צבי ינאי יכול אני להעיד כי מאמריו המדעיים כתובים בטוב טעם עד שהסתירה בין בהירות מאמריו המדעיים לרשימותיו בעניני דת בולטת לעין במלוא עוצמתה.

אפשר שקורות חייו הביאוהו לידי כך ואפשר שלא. מה שברור הוא שלצבי ינאי יש עמדה ברורה באשר למציאות האלוקים ומהעמידה מבקש הוא לבססה בשכלו. על כך אמרה תורה "כי השוחד יעוור עיני חכמים".