אנשים המגדירים את עצמם כמי שאינם מאמינים בהשגחה העליונה, סבורים שבעימות עם אנשים מאמינים תהיה ידם על העליונה. תוך נימוק כי, אנו מקבלים רק דברים רציונליים, שכליים והגיוניים. איננו מסתפקים בהנחות שלא ניתן להוכיחן. לעומתנו, המאמינים מקבלים גם טיעונים בלתי רציונליים ועובדות שאין להן הוכחה חותכת. הם אינם 'פתוחים' להשקפת עולם ליברלית של ימינו.

הנחה זו מוטעית מיסודה. גם בלתי מאמין – הינו מאמין. אמנם אין הוא מאמין בכוח רוחני עליון, אולם הוא מאמין בדברים שונים. מה פירוש אמונה? אמונה היא הנחה שקיימים דברים שאין הוכחה לקיומם. קביעה זו שונה מהידיעה על קיומם של דברים מוחשיים אשר אמיתותם אינה מוטלת בספק.

כל אדם, כאשר הוא רואה חפץ מסויים, מעוניין לדעת: מי יצר אותו? כיצד יצרו אותו? כיצד הוא פועל? וכדומה. מדוע אם כן, לא ישאל האדם, בראותו את העולם על היקפו ועל עומקו: מי ברא את העולם? מי ברא את השמש ואת הירח? כיצד ומדוע הם פועלים כפי שאנו רואים? לדעת המדענים, במערכת הכוכבים שלנו בלבד מצויים לפחות כ-100,000 מיליון כוכבים. ביקום קיימות לפחות עוד 10,000 מיליוני מערכות כוכבים, וכל אחת מהן מכילה כ-100,000 מיליון כוכבים. מי ברא את כל אלו? גם אם נסתפק בכל הקשור למערכת הכוכבים שלנו, או רק לכדור הארץ שאנו חיים עליו, גם כאן צפה ועולה השאלה: הכיצד הוא נברא?

נקודת המוצא הראשונית של העולם – עלומה היא. מצויה היא הרחק מעבר לגבולות המדע. אין פירושם של דברים שביום מן הימים, כאשר יתקדם המדע בצעדים משמעותיים, הוא יוכל להטיל את אדרתו גם על תחום זה. העובדה היא, שתחום זה מצוי מבחינה מהותית ועקרונית מעבר למחיצותיו של המדע. הוא אינו נמדד, וממילא אין לו כל כניסה עכשווית או עתידית לתחומי המעבדה. למעשה, כל השיטות המדעיות העוסקות במוצא העולם מתחילות את הסבריהן מ"שלב ב'", כלומר, מהשלב שכבר היו בעולם חומר או אנרגיה. השלב הראשוני הנקרא ביהדות: "בריאת יש מאין", עלום הוא מעיני המדע, גם לפי הגישה המדעית עצמה.

ומה אומרים עליו המדענים? להם יש השערות שונות, והם מאמינים בהשערות אלו!

מול אמונה זו ניצבת האמונה בבורא שהתגלה לעיני עמו והנחיל להם את התורה הפותחת במילים: "בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ".