ישראל בני מלכים הם, אומרים חכמים, ובידיעה ש"בני מלכים" אנחנו,ישנה זווית נוספת. זווית העוסקת דווקא בתחושת הענווה הראויה לו, למי שכתר מלכות על ראשו, והידיעה, שתהילת עולם חולפת לה ברגעים ספורים.
 
הידיעה הזו, שייכת למלכים, ולא רק, אלא גם לאנשים "סתם" אלו של היום יום, שהוצבו, בהשגחה העליונה, בתפקיד מרומם או בכיר, בעמדה ציבורית או כלכלית חשובה.
גם עליהם, כך נדמה, מוטל לזכור שהעולם אינו אלא גלגל, ולהתנהג בהתאם.
 
אולי ,ניתן ללמוד  זאת מהצצה קלה אל בהתנהגותו של המלך המודרני?
הרי אין כיום מלכים, כלומר יש, אך הם קישוטים לאומיים, שעולים למשלמי המיסים הון רב, אך היכולות שלהם הם אפסיות.
 
יש את מלך הדמוקרטיה, נשיא ארצות הברית. אמנם אין סוסים לבנים, ולא חרב של זהב, אבל ההוצאות? רק האבטחה הייתה מכסה תקציב של מועצה מקומית גדולה בארצנו.
 
והנה, הוא, הגדול, הגיבור, שסחף את האומה האמריקנית למלחמת קודש בטרור.
תלוי כל כך בבית הנבחרים, בסקרים ובסביבה, שמבלעדיה, הוא לא שווה.
ו ב"פוף" קטן, יום של בחירות, הוא נמוג ובגדול.
 
היה עוד מלך, לא סתם מלך, היה חביב אצלו במיוחד דווקא נושא עריפת הראשים (לא כמושג, בפועל),שאם איש היה מעז להציץ לצידו בתמונה,היה זה ציוצו האחרון,סאדם חוסיין שמו של המלך.גם הוא, כקודמיו, חשב שימלוך לעולם, ברזי הזהב שבארמנותיו היו אמורים לעמוד לשרותו ולשרות בניו עד קץ כל הימים.
בניו, כידוע  עזבו בשניות את חלק הגלובוס, טיל אמריקני פיזר אותם לכל עבר.
והוא? אחרי כמה שנים בתא הנידונים ובמשחק עם סוהריו ב"לשבת לקום..." עב את העולם
 
גם אם זימן אותך הקדוש ברוך הוא, למעמד כל שהוא? גם אם יש לך כוח ביד
בכל מקום בו אתה נמצא?זכור תמיד את אלה שמתחתיך, הם אנשים כמוך!
אתה עלול ליפול יום אחד, בקלילות ממרום מושבך, והם רק יביטו בך.
אם תדע להתנהג כבן מלכים אמיתי, הם ירככו לך את הנפילה, ואם לאו, תאכל, כך נראה את פירות מעשיך.