תושב קליפורניה הצליח לגייס את שמונת אלפים החתימות הדרושות כדי להעמיד למשאל עם הצעת חוק האוסרת קיום מצוות ברית מילה. אם תזכה הצעת החוק לרוב יאסר קיום ברית מילה בקליפורניה למי שטרם מלאו לו שמונה עשרה שנה. העובר על החוק יהיה צפוי לקנס בסך אלף דולר.

כמו בפולמוס נגד השחיטה הכשרה המסעיר בימים אלו את יהדות אירופה גם במקרה הזה מתעטפים תומכי החוק האנטי-יהודי באצטלה הומניסטית. שלל טיעונים משונים והזויים נאספים מן הגורן והיקב על מנת ל"הוכיח" את ה"עוול הנורא" הנגרם כביכול לתינוק הזוכה להיכנס לבריתו של אברהם אבינו. אפילו טיעונים מתחום הרפואה מגויסים למערכה וזאת למרות שניתן להוכיח בקלות שבעשרות השנים האחרונות הצילה המילה את חייהם של עשרות אלפי בני אדם בעולם. למרבה האירוניה בימים אלו ממש יצאה משלחת של רופאים ישראליים לאפריקה על פי המלצת ארגון הבריאות העולמי כדי ללמד את המקומיים כיצד לבצע מילה מטעמים רפואיים. האם הידיעה הזאת גרמה למתנגדי המילה לשקול מחדש את עמדתם? כמובן שלא. מי צריך עובדות כשיש אג'נדה?...

יתכן שהיו כמה תמימים שהאמינו ברצינות למתק השפתיים של מתנגדי המילה, כאלו עמדתם נובעת משיקולים "ענייניים" ותו לא. אבל לא לקח זמן רב לפני שהמניע האמיתי צף ועלה מתחת לפני השטח. אחד מהפעילים הבולטים העומדים מאחורי יוזמת החוק פרסם ספר קומיקס חולני המתאר את היהודים בשלל תיאורים שנלקחו היישר מעמודי ה'שטירמר' הנאצי. עולם הדימויים האפל והמעוות של האנטישמיות הקלאסית נחשף במלוא כיעורו.

הדבר המעניין בכל הסיפור הזה היא ההתגייסות החד-משמעית של הקהילה היהודית בארה"ב נגד יוזמת קליפורניה. אפילו לפני שהתפרסמו המניעים האנטישמיים של יוזמי ההצעה כבר הכריזו ארגונים ותנועות מכל קצות הספקטרום היהודי על התנגדות הנחרצת להצעת החוק. גם ארגונים ותנועות שבימים כתיקונם פועלים במרץ כדי לקעקע את חומות ההלכה תקפו את ההצעה ואת יוזמיה בביטויים חריפים. ד"ר שמואל קונין, אדם המגדיר את עצמו כאיש התנועה הקונסרבטיבית, אף התנדב להיות הראשון שיסע לקליפורניה ויבצע בה ברית מילה לא-חוקית אם וכאשר הצעת החוק תתקבל.

ההתייצבות החד-משמעית הזאת אינה מובנת מעליה. מי שעוקב אחר הלוך הרוחות בקרב יהדות ארה"ב יודע שבשנים האחרונות חלה שחיקה דרסטית ומדאיגה בכל הקשור לנאמנות לעקרונות יהודיים בסיסיים. אפילו דברים שנחשבו עד לשנים האחרונות כ'טאבו' שאסור לגעת בהם - דברים כמו תמיכה במדינת ישראל, סולידריות יהודית, זכר השואה, ופילנתרופיה יהודית - כבר אינם כפי שהיו. אין זה מקרה שהארגונים האנטי-ישראליים החריפים והמסוכנים ביותר שפועלים היום בארה"ב מאוישים במספר מעורר דאגה של צעירים יהודים.

לו היינו צריכים להציע מצווה אחת שתצליח לעורר בימינו הזדהות אפילו בקרב יהודים רחוקים ומתבוללים, ספק אם היינו בוחרים במצוות ברית מילה. קיימות לכאורה מצוות "סימפטיות" הרבה יותר. כבר בשנת תרמ"ה (1885) הכריזה וועידת התנועה הרפורמית שהתכנסה בפיטסבורג שמצוות המילה אינה רלוונטית לימינו והמליצה לבטלו לחלוטין. ובכל זאת סקר אחר סקר מראה שגם בקרב היהודים המנוכרים ביותר, ברית המילה היא החוט המקשר האחרון שעליו לא מוותרים. בחלק מהמקרים מתקשים ההורים עצמם להסביר מה הביא אותם למול את ילדיהם. יהיו כאלו שינמקו את הדבר בשיקולים בריאותיים, חברתיים או לאומיים. הם יתעקשו לבצע את המילה באמצעות רופא ולא מוהל, בבית חולים ללא ברכה - ובכל זאת בסופו של דבר הם יעשו זאת.

מה פשר מסירות הנפש הזו סביב מצווה שלא היינו מצפים ממנה לזכות ברייטינג כה גבוה?

את התשובה לכך נתן כבר לפני מאות שנים רבי משה בן נחמן בפירושו לספר שיר השירים: "רמז כאן על עקבות המשיח, שיהיה הדור כולו חייב ותשכח תורה מישראל ותרבה החוצפה והעזות... ולא יישאר בידם רק זכות מצות מילה".