האמונה בדבר קיומם של כוחות על חומריים, כגון מלאכים, שדים ורוחות, הקיפה בעבר הלא רחוק את כל אנשי העולם. אמונות אלו הקיפו את כל התרבות האנושית, מכל הדתות והתרבויות גם יחד. אפילו אריסטו ויתר הפילוסופים היווניים האמינו בקיומם של כוחות על טבעיים שנקראו בפיהם: "שכלים נבדלים". התפיסה הרווחת והמקובלת מדור לדור לא ראתה את עולמנו כעולם של חומר בלבד, אלא כמרכיב קטן בתוך אינספור מערכות שונות ומשונות, המשפיעות זו על זו. הפילוסופים היווניים האמינו שנשמת הפילוסוף זוכה להדבק ב"שכל הפועל", שהוא גורם רוחני הקרוב לעולמנו. בכל תרבות ותרבות נתפסו אותם יצורים ועולמות בצורה אחרת. נראה, כאילו מוסכמה זו מקורה במסורת מדור לדור, עד לאדם הראשון ולצאצאיו, שמהם נפוצו אומות העולם.

כאשר פרצה המהפכה המדעית, והוגי הדעות במערב החלו לכפור בכל המסורת האנושית האוניברסאלית, הדבר הראשון שנזרק החוצה היה האמונה בדבר קיומם של כוחות רוחניים. אמונה זו נראתה בעיניהם של הפילוסופים והאינטלקטואלים של המאה הקודמת כמקבץ של אמונות תפלות, חסרות הגיון ויכולת הוכחה. אותם פילוסופים גאים של עידן הנאורות, בתקופת השיא של רוח הקידמה והגאוה המדעית, היו משוכנעים בכל ליבם, שרק ענין של זמן מפריד בינם לבין הרגע המיוחל שבו יצליח המדען המיתולוגי לפתור את כל חידות תבל בעזרת המבחנה והמיקרוסקופ, כלי הקסם הכל יכולים. או אז יוכלו ליצור תמונת עולם גשמית לחלוטין, של עולם שאינו מכיל דבר מלבד חומר ואנרגיה.

מים רבים זרמו מאותה תקופה. הפיזיקה המודרנית של איינשטיין ופיזיקת הקוונטים הפכו את תמונת העולם הבטוחה והמוסברת לנחלת ההיסטוריה. במקום להגיע לתפיסת עולם הגיונית ומטריאליסטית, של עולם מסודר הפועל על פי מספר מצומצם של חוקי טבע נוקשים ומובנים, נאלצו אנשי המדע לקבל תפיסת עולם פלאית, של עולם מוזר ותמוה. עולם שבו יש מספר מערכות חוקים, החיות זו לצד זו בהרמוניה משונה, ועוד ניסים ונפלאות, כמו חלקיקים שמשנים את התנהגותם על פי הצפייה של החוקרים בהם ועוד ועוד.

באקלים פרוע זה, הפסיקו אנשי המדע בכלל ומומחי הפיזיקה בפרט לראות ברעיון כלשהו "בלתי אפשרי". אין בלתי אפשרי. כל רעיון משונה שיוכל לקדם את הסברת העולם שסביבנו, יתקבל בברכה.

בגליון האחרון של כתב העת החשוב "סיינטיפיק אמריקן", נמצא התיאור הבא, הנראה כלקוח מספר מדע בדיוני:

"ייתכן שבתוך היקום שלנו נארג בדממה יקום צללים אחר, בעל חיים פנימיים עשירים, משל עצמו. המדענים חושבים, ברצינות גדלה והולכת, על אפשרות שהחומר האפל, אינו תחבולה מתמטית המסוגלת להסביר את תנועתו של החומר הנראה, אלא הוא צד נסתר של היקום שיש לו חיים פנימיים עשירים. ייתכן שהוא מורכב ממש מגן חיות של חלקיקים, שמגיבים זה עם זה דרך כוחות טבע חדשים – יקום שלם הארוג בדממה בתוך היקום שלנו".

עכשיו, בואו נשאל את עצמנו שאלה פשוטה. אם כבר הגענו למסקנה, שלצד היקום שלנו יש יקום נוסף, ובו בעלי חיים פנימיים עשירים כהגדרת אנשי המדע, מנין לנו שבאותו יקום פלאי אין עוד עולם שלם, עם כוכבים וגרמי שמים שונים, בדיוק כמו העולם שלנו? אולי באותם עולמות יש יצורים, בדיוק באותה מידה שהם קיימים ביקום שבו אנו חיים? ואולי, אולי נכנה את היצורים הללו בשם הארכאי "שדים"? בעצם, למה לא? ובכלל, הרי תומכי התיאוריה מודים שלאותו יקום יש השלכות חשובות מאד על עולמנו. הרי זה בדיוק מה שהאמינו מיליארדי בני אדם פרימיטיביים במשך אלפי שנים.

והרי כיום, מבחינת המדע המודרני, אתה יכול להאמין בכל דבר שהוא. אתה יכול להאמין בעולמות עליונים, אתה יכול להאמין בכל מיני יצורים, אבל רק בתנאי אחד – אל תקרא להם בשם "עולמות עליונים" או חלילה בשמות כמו "אבי"ע" (אצילות, בריאה, יצירה, עשייה – מושגים קבליים). תקרא להם יקום מקביל, תקרא להם אנרגיה אפלה, לא משנה מה, העיקר שתדבר כמו אדם נאור...