בימי נח הושחתה הארץ במידותיהם הרעות של בני האדם אשר מילאו אותה בחמס ובגזל. הקדוש ברוך הוא הביא מבול על הארץ ומחה את היקום מעל פני האדמה. בתום המבול כרת ה' ברית עם נח ושלשת בניו היוצאים מן התיבה, הניצולים היחידים מן המבול, שלא יהיה עוד מבול על הארץ.

נח, פליט שואת המבול, הציל למען העולם החדש, לא רק את עולם החי, כי אם גם את האמונה ואת המוסר החברתי. בתיבתו ששטה על פני המים, אשר כיסו עולם מושחת ומנוון, נשא בלבו את החוקה שהיתה אמורה לשלוט בחיי החברה האנושית - לבל תשמיד את עצמה. זו החוקה הקדומה ביותר בתולדות האנושות.

מהעולם שלפני המבול, העביר נח אל האנושות החדשה ששה מעקרונות המוסר הבסיסיים. אלו עקרונות שלפי המסורת העניק האלוקים לאדם הראשון, למען תהיה תבל כולה - גן עדן. לאחר המבול שבא כתוצאה מכישלון האדם, הוסיף האלוקים לנח עוד שבע מצוות הקרויות על שמו: "שבע מצוות בני נח". כל האנושות התחייבה לקיימן וציווין נכתב במפורש בתורה (בראשית ט', ג'-ו').

למעשה, המצוות תואמות את נפש האדם, את אופיו ואת מצפונו. אי הציות לעקרונות יסוד אנושיים אלו, גורם לשחיקת מוסרו של האדם, ומהווה דוגמה להידרדרות שחלה בדור שלפני המבול.

אנו מגלים כאן את הדת האוניברסאלית הטמונה בתורה והמכוונת לתיקונה של האנושות כולה. האלוקים מעוניין בטובתם הרוחנית והגשמית של כל בני אנוש.

ניסיונו של נח להשתית את החברה האנושית על יסודות אלו, עדיין לא הצליח כראוי, והחברה האנושית האחוזה בצבת של עצמה, עדיין תרה אחר הדרך...

מהן אותן שבע מצוות שבהן התחייבה כל האנושות עוד לפני מתן תורה?

שלוש משבע המצוות הן אלו שנאמר עליהן הכלל: "יהרג ואל יעבור".

לגבי כל המצוות חל העיקרון של "וחי בהם" – פיקוח נפש דוחה הכול. אם אדם אנוס לעבור עברה במחיר חייו, מוטב שיעבור את העברה ולא ימות. אולם יש שלוש עברות חמורות שיש למסור את הנפש על קיומן, והן: עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. אם נצטווה יהודי לעבוד עבודה זרה – לכפור באמונה היהודית ולעבוד אלוהים אחרים – עליו למסור את נפשו, ולא לעבוד לאלוהים אחרים. אברהם אבינו, חנניה, מישאל ועזריה, שבעת בניה של חנה, רבי אמנון ממגנצה וקורבנות מסעי הצלב, הם דוגמאות בודדות לשורה אין סופית של מקיימי "ייהרג ואל יעבור", בני כל הדורות. על כך אומר הפסוק (דברים ו', ה'): "ואהבת את ה' אלקיך... בכל נפשך" – אפילו תעלה לך אהבה זו בחייך, בנטילת נפשך, עליך להמשיך לאהוב את ה'.

כמו כן, אם גוזרים על יהודי לעבור על איסור גילוי עריות או לרצוח את זולתו ומאיימים עליו במוות אם לא יעשה זאת, אף כאן חל הכלל של "ייהרג ואל יעבור". לגבי רצח, הסברה היא פשוטה – מה ראית שאתה תינצל במחיר חייו של הזולת? לכן, עליך להיהרג ולא להרוג. לגבי גילוי עריות נאמר בתורה (דברים כ"ב, כ"ו): "כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה" – הכתוב עורך השוואה בין פגיעה בנערה לשפיכות דמים. כשם שאסור לאדם לרצוח את זולתו כדי להינצל, כך אסור לו לעבור על איסורי גילוי עריות, כדי שנפשו תהיה לו לשלל.

עוד ארבע מצוות הצטוו בני נח, והן: איבר מן החי, "ברכת" השם, גזל, דיינים.

איבר מן החי – עד תקופת המבול נאסר על בני האדם לאכול בשר מן החי. לאחר המבול התיר אלוקים לנח ולבניו לאכול בשר, אך בהסתייגות חמורה (שם ט', ד'): "אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו". נאסר לעקור איבר מן החי ולאוכלו. דיני שחיטה והלכות טרפות לא נמסרו לבני נח כפי שנמסרו לעם ישראל, אך איסור "איבר מן החי" משותף הוא לכל בני אנוש.

"ברכת" השם – הכוונה היא למי שמגדף, חלילה, שם שמים, למי שמשתמש בביטוי גנאי כלפי מעלה. על כך נאמר "ברכת" בלשון סגי נהור.

גזל – כל אדם באשר הוא מבין שאין אפשרות לנהל חיי חברה תקינים, אם בני אדם גוזלים זה מזה ואינם מכירים בערך הקניין של הפרט. לא נחתם דינם של בני דור המבול אלא על הגזל, כפי שנאמר: "ותמלא הארץ חמס" (בראשית ו', י"א).

דיינים – חובה להנהיג מערכת משפט ולנהל חיים מושתתים על צדק ומשפט. בלעדי המשפט, העולם אינו יכול להתקיים. הבסיס לחיים תקינים, לחיי שלום ושלווה, הוא משפט אמת. ביסוס מערכת המשפט מבטיח שלא יהיה מצב של "איש את רעהו חיים בלעו".

כל שבע מצוות בני נח הן הבסיס המינימלי להבטחת קיום יציב ומתוקן לחברה האנושית, והן ניתנו לכלל האנושות.

*

נבהיר השקפת יסוד, חשובה מאד:

על הגויים, או כפי שהם מכונים בהלכה: 'בני נח', לקיים מצוות אלו שניתנו להם על ידי ה'. בכך הם ממלאים את חובתם כלפי הבורא.

על פי השקפת היהדות, הדתות האחרות- בטעות יסודן. מאמיניהן של דתות אלו נטלו חלקים מתורת ישראל, עיוותו אותם והחלו לחיות במסגרות נפרדות. גויים המקיימים שבע מצוות בני נח בגלל ציוויו של הבורא, אינם 'בני דת' אחרת. הם חיים על פי תורת ישראל. במצוות אלו כלולים גם ענייני הגות עמוקים והלכות רבות, מסועפות וגדושות פרטים, כמו בכל ענפי התורה.

לאורך הדורות חיו דמויות דגולות שהיוו דוגמה חיה לדרך חייהם של 'בני נח'. בשנים האחרונות תנועה זו צוברת תאוצה במדינות רבות בעולם. בני עמים רבים מצטרפים לדרך חיים זו, ובכך הם ממלאים את תפקידם עלי אדמות. כאשר הם לומדים היטב את מה שהוטל עליהם ומקיימים כל פרט, הם נקראים חסידי אומות העולם, ויש להם חלק לעולם הבא.

עם ישראל שואף לבואה של הגאולה השלמה ומצפה לה. באותה שעה תתגלה מלכותו של ה' בעולם כולו, ייבנה בית המקדש, וכולם ינהרו אל הר בית ה'.

גם לגויים מיועדים תפקידים בעת הגאולה. הם יתעלו מבחינה רוחנית, ויגיעו לשלמות המיועדת להם על ידי מילוי תפקידיהם המיוחדים. בעת ההיא יתעלו כל יושבי תבל ויתקרבו לה', ושכינתו תאיר לארץ ולדרים בה.