|
חינוך עם חיוך
חינוך עם חיוך
|
|
|
שמור למועדפים
|
|
לעיתים קולטים אנו בעיה אצל אחד הילדים, התנהגותו אינה נושאת חן בעינינו, הדרך בה הוא צועד נראית לנו שגויה. אין כל טעם לצאת למלחמה, ולהתחיל בהפגזה ישירה. זה לא יעבוד, הילד ירגיש מותקף, יתבצר בעמדתו, לא יסכים לשמוע, וימאן לקבל את דברינו.
|
אגדת עם מספרת על הרוח והשמש שהתחרו ביניהן, כוחו של מי רב יותר. הוחלט לנסות את כוחן על כובעו של ברנש מזדמן. מי שיצליח להסיר את כובעו של האיש, הוא יהיה המנצח.
יצאה הרוח ונשבה נשיבה קלילה לכיוון כובעו של האיש, משחש ההלך ברוח הנושבת מיהר להדק את כובעו לראשו, כך שלא יוכל ליפול ברוח מצויה. ראתה הרוח והגבירה את עוצמת המשב, בשריקה עזה יצאה הרוח מתוך מטרה להוריד את הכובע. אולם, ככל שהגבירה את עוצמתה, כך גברה אחיזתו של האיש בכובע. עוד פעמים מספר ניסתה הרוח את כוחה, כמעט שהעיפה את האיש בעוצמתה, אך את הכובע מראשו לא הצליחה להסיר.
כעת הגיע תורה של השמש.
זו, הוציאה קרן חמימה ומלטפת, ליטפה את האיש, כמו מנסה להרגיעו כי חלפה עברה לה הסערה, והגיע הזמן להרפות מהכובע. האיש קלט את המסר והסיט את הכובע מעט לאחור, מרפה את אחיזתו. הוציאה השמש קרן נוספת מחממת, זיעה קלה החלה ניגרת ממצחו של האיש. השמש שידרה גל חום נוסף, נטל האיש את הכובע והסירו מראשו.
השמש, בחום ששידרה, ניצחה את הרוח על כל עוצמתה בסופה ובסערה.
ומכאן אל הילדים היקרים שחינוכם מופקד בידינו.
לעיתים קולטים אנו בעיה אצל אחד הילדים, התנהגותו אינה נושאת חן בעינינו, הדרך בה הוא צועד נראית לנו שגויה. אין כל טעם לצאת למלחמה, ולהתחיל בהפגזה ישירה. זה לא יעבוד, הילד ירגיש מותקף, יתבצר בעמדתו, לא יסכים לשמוע, וימאן לקבל את דברינו.
נשאיר איפוא את הארטילריה הכבדה מונחת במקומה, לא כאן זירת הקרבות.
הבה ניקח את הנשק בה השתמשה השמש - ה"חום".
שדרו חמימות כלפיו, גלו אמפתיה, האזינו למצוקה, הקשיבו למשאלות. אם השדר יהיה כנה ואמיתי, לבו של הילד יפתח אליכם באהבה חוזרת, סביר להניח שהבעיה תפתר מאליה.
גם אם לא נפתרה הבעיה, החום והאהבה אותם תשדרו ללא תנאים, יפתחו פתח לקשר אמיתי שיעזור לכם ולילד לעלות על דרך המלך ולמצוא פתרון לבעיה מתוך הבנה ואהבה.
החום והאהבה שהשקעתם בילד אף אם לא יראו פירותיהם באופן מיידי, ללא ספק אין מדובר בהשקעת שווא. ברבות הימים תווכחו לדעת כי עמלכם לא היה לריק. הילדים יוכיחו את עצמם בעקבות החום והאהבה ששודרה להם.
שאל פעם אחד מגדולי ישראל על הנאמר בשיר השירים: "כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה", מדוע בחר שלמה המלך להגדיר את עוצמתה של האהבה כשוות ערך אל המוות? כלום אין דימויים רכים ונעימים יותר? מהו איפוא המשותף בין האהבה לבין המוות?
וכך השיב: כשם שאיש אינו יכול לעמוד אל מול המוות, אף אם יהיה הגיבור הגדול ביותר, המוות יגבר. כך אין מי שיוותר אדיש מול האהבה, כי רב כוחה של אהבה להמיס כל לב.
באם ניגש לילדינו בגישה כזו, מתוך חום ואהבה, אכן נזכה לראות פירות בטווח הקצר והארוך גם יחד.
|
|
|
נתקבלו 1 תגובות
פתיחת כל התגובות
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|