עדן בן אילנה אהרון שמואל בן אילה צחי בן דבורה עידו בן עדנה עמית יצחק בן לימור מרדכי אברהם בן מלכה יונתן חי בן לינדה דניאל בן טטיאנה יהל בת מיכל עידו בן אילנה אלחנן בן יעל נועם מנחם בן לבה ברכה אביב בן גלית אליחי בן עפרה לילך עזריאל בן לואיז ליאת שמואל חנוך בן חנה זלדה ליאור בן נתנאל שחר בן ליאנה עומרי בן נועה טוביה ראובן עזרא בן לנה אלמוג בן שנהב עידו בן רויטל אבישי שלמה יהושע בן שרה שרית איתי בן מירית אלחנן בן מירב ליאל הושע בן מרים איתן בן שרה מתניה בן אורית אור בן עדנה ארתור אהרון בן מינה נילי בת דפנה רונן חי בן לאה מבשר עזריאל בן מיכל מטה משה בן שושנה רוני בת לילך סנדרה רועי בן חסינה יפה ניסים בן מרים חנניה בן אסתר חנה ג`ניה בן ילנה ענבר בת יפעת אביחי שלום בן אסתר ליאם בן ענת אדם יהוד בן חוה שגיא בן יעל שליו בן חיה גאולה יובל בן אביבה דוד בן פירחיה עידו בן אסתר יוסף חיים בן מרים אוהד בן אוסנת עדן בן אילנה אהרון שמואל בן אילה צחי בן דבורה עידו בן עדנה עמית יצחק בן לימור מרדכי אברהם בן מלכה יונתן חי בן לינדה דניאל בן טטיאנה יהל בת מיכל עידו בן אילנה אלחנן בן יעל נועם מנחם בן לבה ברכה אביב בן גלית אליחי בן עפרה לילך עזריאל בן לואיז ליאת שמואל חנוך בן חנה זלדה ליאור בן נתנאל שחר בן ליאנה עומרי בן נועה טוביה ראובן עזרא בן לנה אלמוג בן שנהב עידו בן רויטל אבישי שלמה יהושע בן שרה שרית איתי בן מירית אלחנן בן מירב ליאל הושע בן מרים איתן בן שרה מתניה בן אורית אור בן עדנה ארתור אהרון בן מינה נילי בת דפנה רונן חי בן לאה מבשר עזריאל בן מיכל מטה משה בן שושנה רוני בת לילך סנדרה רועי בן חסינה יפה ניסים בן מרים חנניה בן אסתר חנה ג`ניה בן ילנה ענבר בת יפעת אביחי שלום בן אסתר ליאם בן ענת אדם יהוד בן חוה שגיא בן יעל שליו בן חיה גאולה יובל בן אביבה דוד בן פירחיה עידו בן אסתר יוסף חיים בן מרים אוהד בן אוסנת
שמות לתפילה מלחמת חרבות ברזל
    ערכים - יהדות וסמינרים
  סניפי ערכים בארץ ובעולם סניפי ערכים בארץ ובעולם  
תרומות חרבות ברזל שידוכים אודותינו צור קשר שאלות ביהדות סדרות לוח אירועים תמונות מאמרים הרצאות דף הבית
שאלות דומות
קשר בין הורים לילדים
זאב גרינוולד
הקניית ערכים
זאב קצנלבוגן
ביתו של אדם הוא מבצרו
ערכים
קשר טוב עם ילדנו
דוד ברוורמן
לשלוט או לחנך
זאב גרינוולד
הרצאות דומות
יסודות החינוך
יחיאל יעקובזון
שמונה כללים בחינוך
מיכאל לסרי
ילדים זה ברכה
מיכאל לסרי
הדיסוננס הקוגנטיבי
יחיאל יעקובזון
חינוך למשמעת - כיצד ? - ..
צביאלי בן צור
מאמרים בנושא
אמפתיה
ערכים
חינוך ילדים
ערכים
גבולות בחינוך
ערכים
חינוך עם חיוך
ערכים
עולם ללא גבולות
ערכים
מאמרים נוספים
דרך ארץ קדמה לתורה
השאלה
15/01/2013
מה המשמעות של: "דרך ארץ קדמה לתורה"?
x

אם נרשמת בעבר לחץ כאן להתחברות
אם עדיין לא נרשמת לחץ כאן להרשמה
שמור למועדפים שמור למועדפים
תשובה מאת ערכים
בדרך ארץ כלולות כל המידות הטובות, כמו ענווה, צניעות, יושר וכו'.
ומדוע הן קדמו לתורה?
כי כמו שלכל מלאכה דרושים כלי עבודה שבלעדיהם אי אפשר להתחיל במלאכה, כך גם לתורה ישנם כלי עבודה שהם ההכנה העיקרית ללימוד התורה, ובלעדיהם אין התורה נקנית אצל הלומד, כלי עבודה אלו הם המידות הטובות. האדם הבא ללמוד תורה זקוק לכלים אלו.
המידות הטובות אינן מופיעות כחלק מתרי"ג המצוות מפני שהמידות הטובות הן הכנות עיקריות למצוות עצמן, ולכן המידות הרעות קשות יותר מהעבירות עצמן.
זאת היא המשמעות לחומרה הרבה שמייחסים חז"ל למידות הרעות, כמו שאמרו "כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה" וכן אמרו על מי שיש בו גסות הרוח שהוא ככופר בעיקר וכו'. עיקרון זה מצוי גם לצדו השני של המטבע, כמו שאמרו על ענוה ושפלות שהן המביאות לדרגת רוח הקודש, וכן: "איזהו בן העולם הבא? כל שהוא ענותן ושפל ברך". חז"ל החשיבו את ענין המידות הטובות, כי הן היסוד וההקדמה לכל המצוות.
חז"ל גם לימדו אותנו איך מחנכים למידות טובות, וכך הובא במסכת דרך ארץ רבה (פ"ז):
מעשה ברבי עקיבא שעשה סעודה לתלמידיו, הביאו לפניהם שני מאכלים אחד חי ואחד מבושל. תחילה הגישו לפניהם קלח של כרוב.
בא הראשון אחז את הקלח בידו וניסה לתלשו, כשראה שלא הצליח לתלוש, עזב את הקלח ואכל את הלחם לבד. לאחריו בא תלמיד אחר שלא היה בעל נימוס ודרך ארץ, אחז את הקלח בשתי ידיו ונשכו בשניו.
אמר לו רבי עקיבא: לא כך עליך לעשות! היה לך להניח את עקבך בתוך הקערה וכך לתלוש ביתר קלות.
לאחר מכן הביאו לפניהם מאכל מבושל ושבעו כולם.
אמר להם רבי עקיבא: בני, כל זאת לא עשיתי אלא כדי לבדוק אם יש בכם מידת דרך ארץ, אם לא.
לימוד גדול לומדים אנו ממעשה זה:
א. אם התנא הגדול ראה צורך לחנך לדרך ארץ את תלמידיו שהיו בעצמם גדולים בתורה, כמה מוטלת עלינו החובה לחנך לדרך ארץ ומידות טובות.
ב. החינוך לא נעשה באמצעות דרשות בלבד, רבי עקיבא אינו מסתפק בהטפה לדרך ארץ, הוא עורך להם מבחן ומיד מתגלה מי נוהג בדרך ארץ ומי אינו נוהג כראוי.
ג. רבי עקיבא לא נזף ולא גער, בהערה עקיפה בה הוא מציע לו להניח את רגלו בתוך הקערה לומד התלמיד כי התנהגותו הייתה מגוחכת וחסרת דרך ארץ.
ההדגמה המעשית בהלכות דרך ארץ חשובה מאד. אבא או מחנך שאינו נוהג בעצמו בנימוס ודרך ארץ, בודאי שלא יוכל להטיף לדרך כזו לילדיו. אב הנוהג בקולניות אינו יכול ללמד את בנו התנהגות שקטה. וכאן אנו מגיעים שוב לעניין המכריע של דוגמה אישית.
ההדרכה לדרך ארץ תעשה בנועם ובנחת, תוך ציון נקודת שבח ראויות, מלוות בהערות והארות בדרך חכמה על הדרכים הבלתי ראויות.
וכאשר נחנך את בנינו למידות ולדרך ארץ, נקנה להם כלים ראויים שיסייעו בידם ללמוד את חכמת התורה.
שלח לחבר
נתקבלו 3 תגובות
פתיחת כל התגובות
🗨
  הוסף תגובה
כל הכבוד מילים פשוטות ומובנות

עוזר מאוד

יפה מאוד

נושאים ראשיים
הסידור הדיגיטלי
  • בריאות
  • תורה ויהדות
  • חרבות ברזל
  • פעילות ערכים
  • הטיפ היומי
  • זוגיות ומשפחה
    חינוך ילדים
  • שידוכים
  • אהבה
  • נישואין
  • פיתוח האישיות
  • פרשת השבוע
  • חגים ומועדים
  • נשים
  • השקפה ואמונה