|
השאלה
05/11/2012
|
מדוע היהדות כה מחשיבה את הכרת הטוב?
|
|
|
|
שמור למועדפים
|
|
|
תשובה מאת ערכים
|
אדם אנוכי אינו מסוגל להיות עובד ה' אמיתי. על הבריות להבין כי אין דבר הניתן בחינם, ויש לשלם עבור כל תועלת שהושגה. "כל הנהנה מן העולם הזה ללא ברכה, כאילו נהנה מקודשי שמים" (ברכות לה ע"א). הנאה ללא הכרת טובה – נחשבת כמעילה. אם האדם מכבד את הוריו, אשר העניקו לו חיים, הרי זה כאילו הוא מכבד את הקב"ה (קידושין ל' ע"ב), רק כאשר ביכולתו להכיר טובה להוריו, מסוגל הוא להכיר טובה גם לה'.
כאשר בא המתגייר להלל הזקן ומטרתו היתה ללמוד את כל התורה על רגל אחת, לימדו הלל: "מה ששנוא עליך, אל תעשה לחברך" (שבת ל"א ע"א). כיצד כוללת אימרה יחידה זו את כל התורה? כלול כאן רעיון יסודי: אם הענקת לעמיתך את כל סוגי החסד, ואחר כך בקשת ממנו לעשות עבורך שירות מסוים, האם לא תגלה מורת רוח רבה אם הלה יסרב? בדומה, הבורא יצר אותך, העניק לך גוף וסיפק לך את כל צרכיך, מאליו מובן שהנך חייב לקיים את דברי התורה, אשר הוא מבקש ממך לקיימם. הוא נותן לך לחם, פעולה הנחשבת כנס מדהים כמו קריעת ים סוף. ה' מבקש ממך רק להביע את הכרת טובתך לפני ואחרי האכילה. הוא נותן לך בית, ומבקש שתקבע בו מזוזה. הוא נותן לך ראש, ומבקש שתניח עליו תפילין. האם לא תעשה זאת? והרי על כל נשימה שהאדם נושם, הוא חייב עליה תודה לבוראו?
אזהרות רבות אודות הכרת תודה כמניע לעבודת ה' מצויות בתורה. למעשה, קיימות שלוש סיבות מדוע בני אדם אינם מעריכים את החסד המורעף עליהם מאת ה'. ראשית, הנאתם מחסדים אלו מתחילה בגיל שבו עדיין תבונתם טרם הגיעה לבשלות, ולכן, בזמן שמוחותיהם מסוגלים להעריך את החסדים, הם כבר כה מורגלים אליהם, עד שאינם מסוגלים לחוש הכרת טובה בגינם. הסיבה השניה: האנשים כה להוטים להשיג אושר רב יותר מהמצוי בחלקם, עד שהם שוכחים להעריך את מה שכבר נתון בידם. מיד עם השגת המטרה, נושאים הם את עיניהם להשיג אושר נוסף. עובדה המציבה אותם במצב קבוע של אי שביעות רצון. מאליו מובן שהכרת הטובה היא מהם והלאה. הסיבה השלישית: קיימת תמיד מצוקה כלשהי בחיי כל אדם, מצוקה זו מספקת לו אמתלה לחוש אי שביעות רצון, היא גם מספקת לו היתר להתעלם מהחסדים התמידיים והרבים מספור מהם הוא נהנה.
שלושת גורמים אלו אחראים לאפילה המעוורת את עיני בני האדם, אינה מאפשרת להם לראות את אושר החיים, ומונעת אותם מלחוש ברגש הכביר של הכרת טובה לבורא.
|
|
|
|
|
|