|
|
|
השאלה
|
|
האם כל כך קשה לכבוש את היצר עד שמכנים את העושה זאת 'גיבור'?
|
|
|
|
|
שמור למועדפים
|
|
|
|
תשובה מאת ערכים
|
"איזהו גיבור, הכובש את יצרו". שיש בו יכולת לשלוט לא רק על מעשיו אלא אף על מחשבותיו. בהחלט יכול להגיע למצב של ריסון עצ מי ועליה תמידית
ניתן אמנם להגביל אדם ולמנוע ממנו עשיית פעולות מסויימות, אולם במבט שטחי נדמה שאין כל אפשרות להגביל את רגשות לבו. יחד עם זאת, לא יתכן שהתורה תטיל על האדם משימות שהן מעבר ליכולתו, שהרי "לא ניתנה התורה למלאכי השרת". לנוכח העובדה שנצטווינו בתורה בציווים שונים הקשורים לחשיבה ולהרהור הלב, עלינו להגיע למסקנה המפתיעה שאכן בכוחו של האדם להיות "בעל בית" לא רק על מעשיו, אלא אף על חשיבתו. מי שירצה זאת בכנות, לא יניח למחשבות בלתי רצויות להתגנב אל לבו. ניתן לבנות סכר שיעצור את סחף המחשבות!
עיקרון זה הוא חדשני ושונה מהמקובל בחברה בת ימינו. כולנו מכירים אנשים החוטפים ואוכלים מכל הבא ליד, למרות שידוע להם בבירור כי מצויים מאכלים מסויימים שהם מזיקים לבריאותם. אנשים אלו מסבירים את מעשיהם בכך שהם אינם מסוגלים לעמוד בפני הפיתוי. לדבריהם, כאשר העין רואה והלב חומד, כלי המעשה אינם עומדים מול הלחץ המופעל עליהם. כוח ההתנגדות שלהם נסדק, והתוצאה הינה שקיעה בלתי מרוסנת בים התאווה. כך הולך ומתרחב מעגל "חוסר היכולת" בתודעת האנשים, ואת התוצאות העגומות כולנו מכירים בחיי היום יום בתחומים רבים.
והנה, באה התורה ומלמדת אותנו שמעצם ברייתו, האדם בהחלט מסוגל לא רק להתגבר ולנהוג לפי צו השכל, אלא שבנוסף לכך הוא גם יכול להורות לתודעתו מה לרצות ואפילו מה לחשוב. מאוויי האדם הינם בתחום שליטתו, הוא מסוגל לנתב את חייו בהתאם להגיון, לצווי התורה ולהוראות הבורא.
|
|
|
|
|
|
|
הרשם עכשיו!
