|
|
|
השאלה-יוסי
|
|
מנין נובעת החובה לכבד כל אדם?
|
|
|
|
|
שמור למועדפים
|
|
|
|
תשובה מאת ערכים
|
התשובה נעוצה במישור גבוה יותר: האדם נברא בצלם אלוקים, ולכן, הכבוד המוענק לו, הוא בעקיפין גם כבוד שמים. מעבר לכך, כאשר הכבוד מוענק לאדם לא בשל טיב מעשיו, אלא לנוכח עובדת היותו יציר כפיו של הקב"ה, יש בכך כבוד רב לבורא.
זאת ועוד, הקב"ה משתבח בכך שהוא חולק מכבודו לבריותיו. על האדם ללמוד מדרכי קונו וללכת לאורן של דרכים אלו. על הקב"ה נאמר שהוא עיטר את האדם בכבוד ובהדר. על כל אדם ללמוד מכך, שעליו לכבד את הזולת בכל האופנים האפשריים.
זאת ועוד, התורה מלמדת שרמיסת כבוד הזולת היא כה חמורה, עד שבעטיה מתעכבת גאולה של עם שלם.
גמילות חסד היא ללא ספק פעולה נעלה. גדול יותר הוא מעשה שיש בו הטבה עם הרבים, וקל וחומר הטבה עם כלל ישראל. מעתה, הבה נתאר לעצמנו מצב בו עם ישראל כולו שרוי במצוקה איומה, חירותו נשללת ממנו והוא נרדף עד צוואר ומעונה בכל עת. אומות העולם משתעבדות בו, דמו נעשה הפקר וילדיו מומתים באכזריות שאין כדוגמתה. מצב איום זה מתמשך על פני תקופה ארוכה בת מאות שנים, עד שכמעט אפסה תקוה. והנה, אם ברגע כלשהו יתאפשר לאדם מסויים לעשות מעשה שיחלץ את העם כולו מצרתו המתמשכת, האם הוא ישתהה מלעשות זאת בשל חשש של פגיעה בכבוד הזולת? דומה שתופעה זו מסוגלת להיות תיאורטית בלבד. אולם, היא התרחשה במציאות!
עם ישראל עבד במצרים עבודת פרך במשך למעלה ממאתיים שנה. סאת סבלם גדלה והלכה בצורה שלא תתואר. והנה, ברגע מסויים ביקש הקב"ה להטיל על משה רבנו את התפקיד הגורלי לגאול את בני ישראל! בהבזק אור פתאומי התאפשרה הגאולה שעם שלם ציפה לה בתוככי מעמקי היסורים. אולם כאן אירע הפלא! משה רבנו סירב לצאת לדרך מחשש שמא תיגרם על ידי כך חולשת דעת לאהרן, אחיו הגדול. משה רבנו לימד, והתורה כתבה זאת לדורות, שהישועה לא תצמח לעולם תוך כדי רמיסת כבוד הזולת, ואפילו כבודו של אדם יחיד.
|
|
|
|
|
|
|
הרשם עכשיו!
