ערכים - יהדות וסמינרים
  סניפי ערכים בארץ ובעולם סניפי ערכים בארץ ובעולם  
תרומות אודותינו צור קשר שאלות ביהדות סדרות לוח אירועים תמונות מאמרים הרצאות דף הבית
שאלות דומות
מהי משמעות ``דרך ארץ קדמה לתורה``?
זאב גרינוולד
מדוע אומרים: "שונא מתנות יחיה"? מה רע בקבלת ..
ערכים
משמעותה של מידת הענווה
זאב גרינוולד
לדון לכף זכות
יחיאל ויצמן
כיצד ניתן להפיג את הדאגות?
זאב גרינוולד
הרצאות דומות
נעשה ונשמח
ימימה מזרחי
פסיכולוגיה ויהדות - פרק ..
ד``ר דניאל נשיא
פסגת האושר
מיכאל לסרי
נוסחאות לשינוי המזל
ימימה מזרחי
מול מבוכת המתירונות
אבי מזרחי
מאמרים בנושא
למה אנשים לא מרוצים מהחיים?
נח גוטמן
שליטה עצמית
יהודה רובן
הייחודיות
יהודה רובן
חידת הבחירה
צבי עינבל
14 תובנות לביקורת בונה
דוד ברוורמן
מאמרים נוספים
כיצד המצוות המוטלות על החקלאים מחנכות להתחשבות בזולת?
השאלה
כיצד המצוות המוטלות על החקלאים מחנכות להתחשבות בזולת?
x

אם נרשמת בעבר לחץ כאן להתחברות
אם עדיין לא נרשמת לחץ כאן להרשמה
שמור למועדפים שמור למועדפים
תשובה מאת ערכים
מידת החסד הינה תכונה המוטבעת בכל יהודי. אולם אין די בכך כדי להפוך את כל אחד מאיתנו לאיש חסד. כל תכונה מתכונות אנוש, כל עוד לא יצאה מהכח אל הפועל, נותרת חבויה בתוככי נפשו של האדם. פיתוחה של תכונת גמילות חסד מתאפשר רק על ידי 'תרגול' של מעשי חסד. 'תרגול' זה ניתן לבצעו בכל מקום בעולם. נתינת צדקה, סיוע לנזקקים וכדו' אינן פעולות המתמקדות במקום מסויים דוקא, אולם גם בתחום זה יש לארץ ישראל מעלה יתרה על פני שאר ארצות תבל.
ארץ ישראל מאפשרת ליושביה לגמול חסד בגוונים שאינם מצויים במקום אחר. ככל החקלאים בעולם, גם החקלאי הישראלי משקיע את כוחו ואונו בשדה ומצפה בלב הומה לדעת האמנם יזכה לקצור את פרי עמלו? כאשר הוא רואה שכרמו ושדותיו התברכו ביבול רב, לבו מתמלא שמחה וסיפוק. והנה, דווקא ברגעי אושר אלו מצווה עליו התורה לגמול חסד עם זולתו ולבוא לעזרת העניים. התורה אינה משביתה את שמחתו, אולם היא תובעת ממנו לשתף גם אחרים בשמחה זו - את אלו שלא נקפו אצבע ולא באו לעזרתו בעת שזרע בדמעה. כאשר הוא קוצר את יבולו, עליו להותיר מעט מיבול זה בקצה שדהו לעניים (מצות פאה). כמו כן, הוא אינו רשאי לשוב ולהרים שיבולת שנפלה ארצה בעת הקציר, שכן בשיבולים אלו זכו העניים (מצוות לקט). כאשר החקלאי מביא את יבולו לביתו, ומגיעים רגעי האושר להם ציפה זמן רב, התורה קוראת לו לזכור את אלו שאינם יכולים להנות כמוהו, ולהפריש עבורם תרומות ומעשרות. בעת שיא שמחתו, לאחר שקצר את יבולו ועמל על הכנת לחמו, שוב מדריכה אותו התורה לזכור את אלו שלא השיגו את אשר הוא השיג, ולהפריש להם מעיסתו (מצות חלה).
חסדים אלו שואפים אל פסגת החסד. היהודי נותן משלו גם כאשר אין הנזקק עומד לפניו. הוא דואג גם לעניים שהוא אינו מכירם, ויתכן שגם לא יפגוש בהם לעולם.
מצוות אלו מופיעות דווקא ברגעים העלולים להפוך את האדם לאנוכי, כתוצאה מהסיפוק העצמי שהוא חש בראותו ברכה בעמלו.
שלח לחבר
עדיין לא נתקבלו תגובות
🗨
  הוסף תגובה
נושאים ראשיים
העצמה אישית
  • בריאות ותזונה
  • תהילים
  • תוכניות רדיו
  • פעילות ערכים
  • מושגים ביהדות
  • מוזיקה יהודית
  • יהדות וחברה
  • זהות יהודית
  • הטיפ היומי
  • מיסטיקה וקבלה
  • מדע ויהדות
  • זוגיות
  • תפילה
  • פלאי גוף האדם
  • סיפור לשבת
  • פיתוח האישיות
  • פרקי אבות
  • טעמי המצוות
  • בין ישראל לעמים
  • שבת
  • פרשת השבוע
  • אמונה ובטחון
  • חינוך ילדים
  • חגים ומועדים
  • השקפה ואמונה
  • תרומות |  אודותינו |  צור קשר |  שאלות ביהדות |  סדרות |  לוח אירועים |  תמונות |  מאמרים |  הרצאות |  דף הבית |  תפריט ראשי:  
    משל ונמשל  |  השקפה ואמונה  |  חגים ומועדים  |  חינוך ילדים |  אמונה ובטחון |  פרשת השבוע |  שבת |  בין ישראל לעמים |  טעמי המצוות |  אקטואליה יהודית |  פרקי אבות |  פיתוח האישיות |  כללי |  סיפור לשבת |  פלאי גוף האדם |  תפילה |  זוגיות  |  מדע ויהדות |  מיסטיקה וקבלה |  הטיפ היומי  |  זהות יהודית |  דת ומדינה |  יהדות וחברה |  בית המקדש וגאולה  |  בחירה חופשית  |  שבת |  שאלות כלליות  |  מוזיקה יהודית |  מושגים ביהדות |  פעילות ערכים |  תוכניות רדיו  |  תהילים |  אקטואליה וחדשות |  בריאות ותזונה |  העצמה אישית |  נושאים:  
    RSS |  נוספים: