האם טוב ורע הם ערכים מוחלטים?

טוב ורע הם ערכים מוחלטים – הם אינם תלויים בתנאים משתנים. בעולמנו מושגים כמו טוב ורע או אמת ושקר מאבדים את משמעותם המוחלטת היות שהם תלויים בזוית הראיה של האדם. מה שטוב עבור אחד, עלול לא להיות טוב עבור אחרים. אדם חולה מתרפא מתרופה העלולה להזיק לאדם בריא. היות שאנו תלויים בזמן ובמקום. והיות שאין בכוחינו להשתחרר מהמגבלות, אין אנו מסוגלים להגדיר דבר כטוב או כרע מוחלטים.
הדרך היחידה המצויה בידינו המאפשרות לנו להגיע לעולם האמיתי היא התורה שנברה לפני בריאת העולם (שבת פ"ח, ב') וגם אינה תלויה במגלות העולם. כאשר שלמה המלך נשאל על מבוקשו, הוא השיב שבכדי להנהיג ולשפוט את העם דרושה לו היכולת להבחין בין טוב לרע. חכמה כזאת אינה ניתנת ללימוד ע"י נסיונות ומחקרים. תבונה מעין זו קיימת אך ורק בחכמה האלקית המתגלה בתורה.
בדרך משל, כאשר מבקשים מילד קטן לתת את התשובה כמה הם ארבע כפול ארבע, הוא צריך לעמול בכדי לתת את הפתרון. למבוגר, השאלה אינה נחשבת כלל כשאלה, מכיון שהוא רואה את התשובה לנגד עיניו. בבעיה מתמטית סבוכה גם המבוגרים יצטרכו לעמול כדי להגיע לפתרון; באותה בעיה סבוכה יהיו גאונים אשר יתפסו מיד את הנקודה וישיבו מיד בלי לעמול עליה כלל. התפיסה המהירה היא תוצאה ישירה של בהירות הענין.
הלוחות הראשונים, סיכם הרב, היו כה ברורים עד שכל השאלות והדרשות שהעלו חז"ל היו, מובנות מאליהן מתוך הכתב ולא היה צורך למסור אותן בנפרד, בדברות עצמן היתה אפשרות לחדור ישירות למהות תוכן הדברות. הוסיפו את התורה שבעל פה ללוחות השניות כי לאחר החטא ירד עם ישראל במדרגתו הרוחנית, והיה לו קשה להבין את כל הדברים בלי התוספות שלח חז"ל. הדרשות הן כעין משקפיים המסייעות לראות טוב יותר את הכתוב; הרואה את הדברים בלעדם, בוודאי מחונן בראיה טובה יותר.
שלמה המלך הבין שבלי יכולת להבין בין טוב ורע, הוא לא יהיה מסוגל למלא את תפקיד המלך. הכרתו ביעודו הרוחני החשוב ומה הם הדברים הנחוצים לו מגלים שהחכמה היתה טבועה בו. בתשובתו לשאלת ה': "מה אתן לך" חדר שלמה המלך למהות הענינים – הוא ביקש את הדבר הנחוץ לו ביותר, דבר הכולל את הכל.
כך בדיוק, אומר המדרש, עשה המלך שלמה. הוא לא שאל עושר ושפע, כח ותהילה. אחת שאל – דבר אחד בלבד, יקר לאין ערוך מכל אלה. דבר אחד הכולל את כולם. הוא שאל חכמה, שהרי בעל החכמה זוכה בכל (מדרש קהלת רבה).