|
|
|
השאלה
11/11/2012
|
|
מדוע קשה להחמיא לזולת?
|
|
|
|
|
שמור למועדפים
|
|
|
|
תשובה מאת ערכים
|
אחד הפרדוקסים הקימים בנושא, הוא שהכל מודים, שאילו היו נאמרות מחמאות במשפחה, היתה מערכת היחסים תקינה, ורבים מהניגודים הקיימים באופן טבעי בין בני הזוג, היו מתגמדים. אך אף על פי כן, אין בני הזוג מקפידים לומר מחמאות זה לזה. רבים אף מדווחים שהם רוצים מאד לומר מחמאות, אך אין המילים יוצאות מפיהם.
נראה, שמספר סיבות גורמות לקשיים להחמיא:
א. חסר חינוך לעידוד. לעומת הרקע החינוכי המסויים שיש להוקרת תודה, כיון שהורים מלמדים את בניהם על חשיבות התודה. אין רקע חינוכי כזה לאמירת מילות עידוד. לא עוד אלא שהילדים שמוע גם שומעים את דברי הבקורת, הנאמרות בפומבי, אך המחמאות אינן נשמעות כי הן אולי נאמרות בחדרי חדרים.
ב. במסגרת המשפחה יש קושי נוסף והוא שכיון שעשיתו של בן הזוג עלולה להיות נחשבת כמובנת מאליה ואף כמתחיבת, לכן נראה, שאין צורך לעודד אותו בעת מילוי חובותיו.
ג. קושי נוסף נוצר מצרוף של כנות אישית וטעות בתפיסת תפקידו של העידוד. במקים רבים מאד אנשים משמשים במחמאה, כדי להשיג רווחים, שאי אפשר להשיגם בלעדיה, ולעיתים אף שהרווחים אינם מוצדקים ואינם מגיעים לו למבקש. בעקבות זאת מתפתחת תחושה שהמחמאה שייכת לסוג השקר. לכן גם כאשר אדם מעונין לומר מחמאה אמיתית, המגיעה וראויה לבן זוגו, מלווה אותו מבוכה. כמו כן רב בו החשש שמא מקבל העידוד יהיה סבור, שנאמרו לו דברים, בלתי אמיתיים.
ד. לצערנו אדם נוטה לראות את הרעה בזולת יותר מאשר את הטוב, ולכן נאמרים דברי ביקורת רבים. מה עוד שהביקורת נאמרת בספונטניות, אבל השבח צריך לחשוב עליו ולהחליט אם בכלל לאומרו. וכיון שהמחמאה צריכה לעבור דרך מסננת שכלית, צריכים אנו גם להתגבר על מידותינו העוצרות אותנו מלהחמיא.
כשם שלחוסר מזון מתמשך יש השלכה מידית על הזקוק לו – תחושת רעב. והשלכות נוספות – חולשה ורגישות למחלות. כך יש השלכות גם לחוסר רגשות ומחמאות. החסר משפיע על התנהגותו השלילית של זה שאינו מקבל את המחמאות.
לכן לעיתים קרובות, זה שאינו מקבל מחמאות, מגיב בחוסר סבלנות לדברים פעוטים, ואף דורש מבן זוגו לבצע דברים בלתי סבירים מבחינת יכולתו לבצע, או הוא דורש דרישות כספיות, שהן מעבר להכנסה הכספית של המשפחה.
לעיתים בני המשפחה נתקלים בתופעה קשה, והיא שכאשר הם מבקשים מבן הזוג דבר מסוים, הוא מסרב בעקשנות, ונענה רק לאחר הפצרות רבות. סרובו עשוי להיות לדברים טכניים או רגשיים ואף הפשוטים ביותר. פעמים רבות מתברר שהסרוב נובע מן העובדה שלבן הזוג המסרב חסרות מאד מחמאותיו של שותפו לנישואין, והוא משיג אותן רק כאשר הן אמורות לפייסו ולרצותו כדי שיסכים לבקשה. ואז הוא מקבל מחמאות רבות ומגוונים שונים. אילו השותף לנישואין היה מחמיא בלא קשר לנסיון להשגת ההשגים, הסרבן היה מתרצה מהר מאד, כיון שהסיבה לסירוביו היתה חסר ברגשות.
|
|
|
|
|
|
|
הרשם עכשיו!
