|
|
|
השאלה
|
|
מדוע לא אוכל להחליט לבדי מה יכיל התפריט בצלחת שלי?
|
|
|
|
|
שמור למועדפים
|
|
|
|
תשובה מאת ערכים
|
מאותה שעה שבה שאל הבן הרשע המובא בהגדה של פסח: "מה העבודה הזאת לכם?" שאלה זו חוזרת ונשאלת בצורות שונות ובהתבטאויות שונות. לא אחת ניתן לשמוע מפי אנשים הרחוקים מחיי תורה ומצוות את השאלה התמימה או המיתממת: וכי מה איכפת לו לקב"ה מהו תפריטם של בני אדם?
עלינו לדעת נאמנה: לעתים קרובות אין אלו שאלות גרידא. לדידם השאלות הן תירוצים שהומצאו כדי ליצור 'הצדקה' לפריקת עול תורה ומצוות. בדרך כלל אנשים אלו אינם מעוניינים לקיים את המצוות. אולם אין זה נאה להם להיראות כזוללים וסובאים לתיאבון, כלומר, כמי שפרק עול מצוות מטעמי נהנתנות גרידא. לכן הם מעלים שאלות אלו כדי להשתיק את ייסורי מצפונם וכדי למצוא חן בעיני הבריות ובעיקר בעיני עצמם.
שלומי אמוני ישראל רחוקים כמטחווי קשת מגישה זו. נאמנים הם לה' ולתורתו. הם נוהגים כחייל אשר בעיצומו של קרב פועל בהתאם להנחיות שנתקבלו מהמפקדה. יראי ה' החיים בכל דור ודור מוכנים ומזומנים לקיים את מצוות בוראם, בלי לחקור על מה ולמה ציוה ה' כל זאת. עצם הגילוי שזהו רצון מלך מלכי המלכים, מחייב שנאמניו ימהרו לציית לדבריו, וישמחו על הזכות הגדולה שנפלה בחלקם להיות עושי רצונו של ה'. ואכן, כך קיבלו ישראל על עצמם את התורה במעמד הר סיני בהקדימם "נעשה" לפני "נשמע". טעמי המצווה ונימוקיה מוסיפים נופך לקיום, מוסיפים העמקה ועניין, אולם אין הם מוצבים כתנאי לקיום. את המצוה מקיימים ישראל בשמחה, לנוכח העובדה שה' אלוקיהם ציוה אותם על כך.
טעמים רבים ניתנו למצוות. תורת הקבלה והסוד מרחיבה מאוד תחום זה, וההוגים בה צוללים במים העמוקים של סתרי הנהגת ה' והסודות העמוקים עד אין חקר של טעמי המצוות. עבורם לימוד זה הינו חלק בלתי נפרד מלימוד התורה המלמדנו מהי כוונת הבורא, ומה הוא מצפה מאיתנו, עם מאמיניו. אולם, כאמור, אין הטעם סיבה לקיום. הטעם לקיום הוא הצווי מסיני. האמונה, והנאמנות הנגזרת ממנה, הן המפתח לעולמן של המצוות.
גישה זו שונה לחלוטין מגישתם של אלו המעלים שאלות מתממות או שאלות התרסה. ולמעשה מחפשים אך ורק הצדקה למעשיהם.
האמונה והנאמנות, הנגזרת ממנה, הן המפתח לעולמן העלום של המצוות.
|
|
|
|
|
|
|
הרשם עכשיו!
