הבחנתי באנשים שומרי מצוות, שחוטי הציצית מבצבצים על בגדיהם מבחוץ. מה הסיבה למנהג זה?

מספר הקדמות והנחות קצרות תבארנה היטב את התשובה לשאלתך:
על מצות ציצית נאמר בתורה: "וראיתם אותו, וזכרתם את כל מצוות ה'". למצות ציצית יש סגולה מיוחדת: ההתבוננות בציצית מזכירה באופן חי ומוחשי את תרי"ג המצוות. נושא זה מוסבר באריכות בתורת הקבלה והסוד. גם בתחום תורת הנגלה מצויים הסברים, מדוע דווקא מצוה זו מקשרת את האדם למצוות ה'.
לפי זה מובן שאדם האוהב את המצוות, ומעוניין שהן תחדורנה ללבו, לובש את הציצית באופן שהיא תיראה תדיר לעיניו. כתוצאה מכך יצליח להתעלות, כחפצו, מבחינה רוחנית.
בנוסף לכך, חשוב להדגיש שתופעה דומה קיימת גם במישורים אחרים. אמנם במבט שטחי לא נמצא קשר בין התופעות, אולם בכל זאת הן זהות!
אנשי צבא עונדים על בגדיהם דרגות, עיטורים וסמלים שונים. 'עם יד על הלב', האם עלה בדעתך אי פעם לפנות לחייל או לקצין ולשאול אותו: "מדוע הנך מצמיד לבגדיך את הסמלים השונים? מדוע לא תטמין אותם עמוק בכיסך?"
איש לא יהין לפנות בשאלות אלו ללובשי מדים. כולם מבינים שפריטים אלו הינם סמלי יחידות או סמלים המציינים סיום קורסים, השתתפות בקרבות או הצטיינויות שונות. מי שעונד על דש בגדו סמל מסויים, חש הזדהות עם פריט זה. הדבר מעניק לו 'גאוות יחידה' והרגשת השתייכות למאורע שהסמל מצביע עליו. מי שיפנה שאלה מיתממת זו לחייל, וינסה להבין מהו הטעם בהצגת הפריטים הללו, ייחשב לאדם שאינו מן היישוב.
הציצית היא בבחינת דורון שקיבלנו ממלך מלכי המלכים. בורא העולם ומנהיגו בחר בעמו ישראל, וציוה עליהם לקיים את מצוותיו. יחד עם המצוות הוא העניק להם פריט המסמל את הקשר התמידי שלו עם עמנו. האם נתבייש בדורון זה שניתן ממרומים? האם נחפוץ להסירו לנוכח העובדה שרבים אינם מבינים את משמעותו, ותמהים על מנהגנו?
בעת קיום מצות ציצית נחוש כחייל שהוענק לו 'אות המופת' על מעשה גבורה נאצל שזכה לעשות. החוטים, המבצבצים על הבגד, מכריזים קבל עם ועולם שחיילים נאמנים אנו, חיילים בצבאו של מלך מלכי המלכים, שהנחיל לנו באהבתו הרבה את התורה ומצוותיה.