נירה בן נדיה אביעד בן ברוריה ידידיה בן עובדיה אליה אליהו בן אודיל יותם בן נעמי דן בן לירז צח יצחק בן רותי ויויאן בת רוזלין שושנה שלמה בן מירב נטע בן ליעד ניצן בן יסכה אברה בן אגרנש גיא בן איילה אילן שלמה בן מרים דודאל בן נאוה דקל בן שרה אמנו בן ציון בן מזל נועם שי בן מוריה עומרי בן נועה אגם בת חן פדיה מנחם בן חוה רחל יצחק בן גילה תומר בן ציפורה עדן בת מירב נראה בן מרינה מרים שי בן שלומית שרי נבו בן פריבה שלמה בן רות ריטה משה בן אמה דולב בן אירית יוסף בן אושרה איליה בן נטלי זיו בן אפרת עפרה בת פנינה דוד בן רונית אבישי בן מיקי שחר בן מיכל שושנה ברכה בת רבקה יהודית דור בן אלונה רחל יותם בן איריס רבקה ליאורה בן ג´ואנה חנה שלמה בן זהבה אבירם בן מלכי שרון בת רבקה אוהד בן דבורה דבי דוד בן פירחיה דור בן גליה בר שמעון בן שרון עדן בן רונית דור בן אילנה נירה בן נדיה אביעד בן ברוריה ידידיה בן עובדיה אליה אליהו בן אודיל יותם בן נעמי דן בן לירז צח יצחק בן רותי ויויאן בת רוזלין שושנה שלמה בן מירב נטע בן ליעד ניצן בן יסכה אברה בן אגרנש גיא בן איילה אילן שלמה בן מרים דודאל בן נאוה דקל בן שרה אמנו בן ציון בן מזל נועם שי בן מוריה עומרי בן נועה אגם בת חן פדיה מנחם בן חוה רחל יצחק בן גילה תומר בן ציפורה עדן בת מירב נראה בן מרינה מרים שי בן שלומית שרי נבו בן פריבה שלמה בן רות ריטה משה בן אמה דולב בן אירית יוסף בן אושרה איליה בן נטלי זיו בן אפרת עפרה בת פנינה דוד בן רונית אבישי בן מיקי שחר בן מיכל שושנה ברכה בת רבקה יהודית דור בן אלונה רחל יותם בן איריס רבקה ליאורה בן ג´ואנה חנה שלמה בן זהבה אבירם בן מלכי שרון בת רבקה אוהד בן דבורה דבי דוד בן פירחיה דור בן גליה בר שמעון בן שרון עדן בן רונית דור בן אילנה
שמות לתפילה מלחמת חרבות ברזל
    ערכים - יהדות וסמינרים
  סניפי ערכים בארץ ובעולם סניפי ערכים בארץ ובעולם  
תרומות חרבות ברזל שידוכים אודותינו צור קשר שאלות ביהדות סדרות לוח אירועים תמונות מאמרים הרצאות דף הבית
שאלות דומות
עול מצוות
ערכים
קבלת עול מלכות שמים
זאב גרינוולד
אכילת חזיר
אהרן לוי
מדוע אומרים ``חזק ונתחזק`` בסיום התורה?
אהרן לוי
מהו חלב עכו``ם?
זאב גרינוולד
הרצאות דומות
כיבוד הורים - פרק 1
- ..
ינון קלזאן
מערכת תרי``ג מצוות - פרק ..
ישראל גולדווסר
ביאור הקדיש - פרק 1
-
ינון קלזאן
טעמי המצוות - פרק 1
-
ינון קלזאן
האור שבמצוות - פרק 1
- ..
שי מזרחי
מאמרים בנושא
הכרת הטוב
יהודה רובן
פטר חמור
זאב גרינוולד
המיזוג בין גוף ונשמה
ערכים
המילה האחרונה
אליעזר אייזיקוביץ
התועלת מקיום המצוות
יהודה רובן
מאמרים נוספים
מדוע צמים בי"ז בתמוז שבו נפרצו חומות ירושלים ולא לזכר מאורעות קשים אחרים שאירעו לעם ישראל?
השאלה
19/11/2012
מדוע צמים בי"ז בתמוז שבו נפרצו חומות ירושלים ולא לזכר מאורעות קשים אחרים שאירעו לעם ישראל?
x

אם נרשמת בעבר לחץ כאן להתחברות
אם עדיין לא נרשמת לחץ כאן להרשמה
שמור למועדפים שמור למועדפים
תשובה מאת ערכים
פריצתה של חומת ירושלים בי"ז בתמוז מסמלת את תחילת חורבנו של בית המקדש. בתשעה באב, שלושה שבועות לאחר מכן, נחרב בית המקדש. שתי תעניות אלו ממחישות את החורבן. חורבן זה, אין לו אח ורע בתולדות עם ישראל. למעשה, הוא שינה לחלוטין את פני ההיסטוריה היהודית. ניתן להגדיר זאת כך: איננו מתאבלים רק על מה שאיבדנו בעבר הרחוק, אנו מתאבלים גם על מה שחסר לנו היום, על ההישגים שאיננו מגיעים אליהם בגלל חסרונו של בית המקדש.
ארחיב מעט את ההסבר:
ה' הינו טוב ומיטיב אנו אמונים על הידיעה שככל שנתקרב יותר ואל ה', כן ייטב לנו הן מבחינה גשמית והן מבחינה רוחנית.
ה' ציוה עלינו לבנות לו בית מקדש כדי שישרה בו את שכינתו, ובזכות הקרבת הקרבנות, נזכה לקרבת ה' ולמעלות רוחניות נשגבות.
בתקופה שבית המקדש עמד על מכונו, חי העם באטמוספירה שונה לחלוטין. היו אלו תקופות של שפע מבחינה רוחנית וגשמית. אי אפשר להשוותן כלל למצב בזמננו.
התרחקות עמנו מחיי רוח נובעת, בין השאר, מכך שאנו רחוקים מאוד מהתקופה שבית המקדש עמד על תילו. חסרנו כל זאת ואנו מבכים את האבדה הגדולה, ומתאבלים על תוצאותיה – על כך שאנו נתונים למשיסה בגויים במקום להיות להם לאור-עולם.
בנקודה זו צומחת גם תקווה גדולה. יש סיפור עממי ידוע על נפולאון בונפרטה. הוא עבר בתשעה באב ליד בית כנסת, שמע שהיהודים בוכים וביקש שיסבירו לו את סיבת הבכי. כאשר אחד היהודים הסביר לו, שבוכים על חורבן בית המקדש שאירע לפני אלף שמונה מאות שנה (לפי חשבון התקופה ההיא), הגיב נפולאון: עם הדבק באמונתו, ובוכה על חורבן בית המקדש במשך שנים רבות כל כך, עם שלא התנחם למרות השנים הרבות שחלפו, הוא עם שיזכה לבסוף לראות בבניין הבית, זהו עם שיזכה לגאולה.
האבלות מורה על כך שלא התייאשנו מעולם, שאנו מצפים לגאולה השלימה, מחכים לבוא היום המאושר שבית המקדש יעמוד שוב על תילו, והשכינה הקדושה תשוב ותשרה בעם ישראל.
ימי הצום של שבעה עשר בתמוז ושל תשעה באב הינם מבוע של אמונה וציפייה, מעיין של בטחון ותקוה, שנזכה במהרה להתגשמות המשאלה: "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים".
שלח לחבר
עדיין לא נתקבלו תגובות
🗨
  הוסף תגובה
נושאים ראשיים
הסידור הדיגיטלי
  • בריאות
  • תורה ויהדות
    שבת
  • טעמי המצוות
  • אקטואליה יהודית
  • פרקי אבות
  • סיפור לשבת
  • מושגים ביהדות
  • תהילים
  • ארכיאולוגיה
  • כשרות
  • חרבות ברזל
  • פעילות ערכים
  • הטיפ היומי
  • זוגיות ומשפחה
  • פיתוח האישיות
  • פרשת השבוע
  • חגים ומועדים
  • נשים
  • השקפה ואמונה