|
|
|
השאלה
|
|
האם קיים ערך לשמירה על מצוה אחת? מהי חשיבותה של הכשרות ומה היא תורמת לבית?
|
|
|
|
|
שמור למועדפים
|
|
|
|
תשובה מאת ערכים
|
אתייחס ראשית להנחה המוטעית הרווחת אצל ציבור רחב. מקובל לקרוא לה: "הכל או לא כלום". רבים מוותרים על הישגים רוחניים של קיום מצוות הקרובות ללבם, בגלל העובדה ש: "בין כך ובין כך לא אשמור על כל המצוות".
כאמור, לדעת היהדות גישה זו אינה מעשית ואינה מוצדקת. כל הישג ברוחניות – ערכו לא יסולא בפז. שמירת מצוה, ואפילו שמירה חד-פעמית, נחשבת ביהדות כמציאת אוצר גדול של אבני חן.
בדרך כלל בחיינו עלי-אדמות אין אנו נוהגים לפי הגישה המוטעית שלנו ליהדות. העובדה שלא אוכל ב'קדנציה' זו של החיים להיות בעליה של חברת מייקרוסופט... לא תמנע ממני להרוויח את לחמי בכבוד ולדאוג לפרנסה ראויה. נכון, לא נראה לי שאתעשר בשלב הנוכחי, אולם האם בשל כך ארעב ללחם? עלינו להפנים שכך הם פני הדברים גם בתחום המצוות; אין לוותר על הישגים, ואפילו הם חלקיים או זמניים.
בנוסף לכך קיימת חשיבות רבה לשמירת הכשרות. הכשרות הינה סממן יהודי מובהק, היא מייחדת את המשפחה ומוסיפה לה מקור השראה. כל אדם מצפה שביתו יהיה בית חם שניתן להתעלות בו, שהוא יהווה מקלט מפני שטף החיים החיצוני. הכשרות יוצרת אווירה ביתית נינוחה ומגינה על הבית מחדירת גורמים בלתי רצויים.
לפי היהדות יש חשיבות רבה לסעודות שהאדם אוכל על שולחנו. מפורסם הוא הביטוי שהשולחן נחשב כמזבח. משמעות הדברים היא שאכילת האדם שונה לחלוטין מאכילת בעלי החיים באבוס. לאכילת האדם יש פרמטרים גבוהים יותר, ונוסף על האנרגיה שהיא יוצרת, בכוחה להעניק לאדם גם חוסן רוחני מסויים ועדינות נפש.
בספרי היהדות מובא שמאכלים בלתי כשרים יוצרים אטימות בלבו של האדם, הוא הופך לפחות רגיש, ליותר חומרני, והוא מתרחק מתכונות נפש של עדינות, רכות, התחשבות ורצון להיטיב לזולת.
|
|
|
|
|
|
|
הרשם עכשיו!
