אחד מיסודות האמונה בבורא הוא שגם לאחר בריאת העולם, ה' ממשיך לנהל את עולמו ולהשגיח עליו בהשגחה תמידית. ללא השגחה זו החופפת על עולמנו, לא היה העולם ממשיך להתקיים. ידיעה זו מלמדת אותנו, שהעולם נמצא במצב של התחדשות תמידית. העולם לא נברא רק פעם אחת, ולאחר מכן הוא מתנהל מכוחה של אותה בריאה ישנה, אלא הוא מתחדש תדיר. הוא כאילו נברא בכל רגע מחדש. על כך נאמר בתפילה: "המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית". גם הכסא שאני יושב עליו עתה, קיים עתה מכוח רצונו העכשווי של הבורא. לולא רצון זה, המציאות היתה שונה לחלוטין. אורה של הלבנה מתחדש מדי חודש. מובן שלפי חוקי הטבע ניתן להסביר את התופעה לפרטיה. אולם עפ"י אמונתנו, גם חוקי הטבע פועלים מכוח רצונו של הבורא שברא אותם ומחדש אותם תדיר. חידוש הלבנה משמש סמל להתחדשות התמידית של הבריאה. בברכת קידוש לבנה, אנו מדגישים את אמונתנו זו. המעמיק בנוסח ברכה זו מוצא שה' משגיח באופן תמידי על כל גרמי השמים ועל הטבע, המרחב והזמן. מעמד קידוש לבנה נחשב אפוא למעמד נשגב וכקבלת פני השכינה, שהרי הוא מעמד של חיזוק אמונתנו והמחשתה. ממעמד זה עלינו ללמוד, שגם אנו צריכים לחיות במצב של התרעננות והתחדשות תמידית. בעבודתנו הרוחנית אל לנו לשקוט על השמרים ולהסתפק בהישגי העבר. הבריאה מתחדשת, וגם על האדם, נזר הבריאה, מוטל להתחדש, להתחזק ולהפנות את פניו לקראת עתיד טוב יותר, רוחני יותר וקרוב יותר לבורא עולמים. הרחבת הנושא במאמר: קידוש לבנה.
|