ענבר בת גילה פמלה דפנה בת לורן ססיליה איתמר בן פלילה אלון יהודה בן נורית שרה אושר בן הדס סהר בן ענת עדי בן ורד אוראל בן איריס רות בת חדווה דולב בן נֹגה לוי יצחק בן חיה יהודה בן חווה אסנת משה בן חנה מלכה יונתן בן עדנה חיה בער בן רחל אשר בן חווה חנמה שאול שלום בן רות יוסף איתמר בן אורלי איתמר אדרי יהונתן בן בלומה שלמה בן רות ריטה אביהו בן ענת דרור בן אלה דניאל בן אינגה דוד מיכאל בן חנה בנימין בן עינב יונתן מורדכי בן אילת עומר בן טלי אמיר משה בן שרה כפיר אהרון בן אילה בנימין בן גוליה חנה בת אסתר עמית בן רויטל טל בן עינת איתי בן אסתר ציון חיים בן נטלי אמיתי בן חפצי ניצן בן ורד עדו בן נעמה דוד יהונתן בן ירדנה טל בן אסתר אלון בן גלית אורי בן יוכבד עמוס בן אורית משה בן אינה שי בת שרי אהוד בן הלנה אן אלמה בת לאה יצחק בן יהודית יצחק בן הדסה מסעודה ענבר בת גילה פמלה דפנה בת לורן ססיליה איתמר בן פלילה אלון יהודה בן נורית שרה אושר בן הדס סהר בן ענת עדי בן ורד אוראל בן איריס רות בת חדווה דולב בן נֹגה לוי יצחק בן חיה יהודה בן חווה אסנת משה בן חנה מלכה יונתן בן עדנה חיה בער בן רחל אשר בן חווה חנמה שאול שלום בן רות יוסף איתמר בן אורלי איתמר אדרי יהונתן בן בלומה שלמה בן רות ריטה אביהו בן ענת דרור בן אלה דניאל בן אינגה דוד מיכאל בן חנה בנימין בן עינב יונתן מורדכי בן אילת עומר בן טלי אמיר משה בן שרה כפיר אהרון בן אילה בנימין בן גוליה חנה בת אסתר עמית בן רויטל טל בן עינת איתי בן אסתר ציון חיים בן נטלי אמיתי בן חפצי ניצן בן ורד עדו בן נעמה דוד יהונתן בן ירדנה טל בן אסתר אלון בן גלית אורי בן יוכבד עמוס בן אורית משה בן אינה שי בת שרי אהוד בן הלנה אן אלמה בת לאה יצחק בן יהודית יצחק בן הדסה מסעודה
שמות לתפילה מלחמת חרבות ברזל
    ערכים - יהדות וסמינרים
  סניפי ערכים בארץ ובעולם סניפי ערכים בארץ ובעולם  
תרומות חרבות ברזל שידוכים אודותינו צור קשר שאלות ביהדות סדרות לוח אירועים תמונות מאמרים הרצאות דף הבית
שאלות דומות
עול מצוות
ערכים
קבלת עול מלכות שמים
זאב גרינוולד
אכילת חזיר
אהרן לוי
מדוע אומרים ``חזק ונתחזק`` בסיום התורה?
אהרן לוי
מהו חלב עכו``ם?
זאב גרינוולד
הרצאות דומות
כיבוד הורים - פרק 1
- ..
ינון קלזאן
מערכת תרי``ג מצוות - פרק ..
ישראל גולדווסר
ביאור הקדיש - פרק 1
-
ינון קלזאן
טעמי המצוות - פרק 1
-
ינון קלזאן
האור שבמצוות - פרק 1
- ..
שי מזרחי
מאמרים בנושא
הכרת הטוב
יהודה רובן
פטר חמור
זאב גרינוולד
המיזוג בין גוף ונשמה
ערכים
המילה האחרונה
אליעזר אייזיקוביץ
התועלת מקיום המצוות
יהודה רובן
מאמרים נוספים
אני כהן. שמעתי שאסור לי להכנס לבית הקברות, מדוע?
השאלה
19/11/2012
אני כהן. שמעתי שאסור לי להכנס לבית הקברות, מדוע?
x

אם נרשמת בעבר לחץ כאן להתחברות
אם עדיין לא נרשמת לחץ כאן להרשמה
שמור למועדפים שמור למועדפים
תשובה מאת ערכים
אמנם, נכון. על פי דיני התורה על הכהן מוטל להמנע מלהכנס לבית קברות, מפאת הטומאה. נשתדל להבהיר מושג זה ונחשוף את אחד הטעמים המסבירים את מהות הטומאה באופן כללי ובעיקר את הנושא המדובר.
הטומאה החמורה ביותר, זו הנקראת: "אבי אבות הטומאה", הינה גופת אדם מת. חשוב להדגיש שאין בכך כל עלבון למת או הטלת דופי בו. גם אין בקביעה זו ח"ו המלצה כלשהי שלא לטפל במת או שלא לנהוג בו בכבוד. אדרבה, ביהדות כבוד המת הוא ערך חשוב ביותר, הטיפול במת נחשב כ"גמילות חסד של אמת", מצוה חשובה שערכה רב.
הגדרת המת כ"אבי אבות הטומאה" קובעת את מעמד גופת המת רק מבחינת דיני טהרה. טמון כאן עיקרון יסודי ביהדות. האדם נוצר בידי הבורא כמזיגה של גוף ונפש. עקרונית, מבחינת גופו ואיבריו, האדם דומה עקרונית ליתר בעלי החיים. הייחודויות שבו היא נפשו של האדם המבטאת את הערך הרוחני שבו. מראשית היצירה מוגדר הגוף כעפר מן האדמה, גוש חומר שסגולותיו חומריות בלבד. לעומתו, הנפש מקורה מן העליונים. על פי היהדות היא קשורה לכסא הכבוד, מושג עילאי ביותר במדרגות הרוחניות. מסיבה זו הנפש שואפת להתנשאות ולרוממות רוחנית. כאשר האדם מת, נפשו הרוחנית מסתלקת ממנו ולא נותר לפנינו אלא גוף המעורטל מן הנשמה. מצב זה של הסתלקות הרוח מן החומר לפי השקפת התורה, הוא חמור ביותר, והוא מכונה "אבי אבות הטומאה".
מושג ה"טומאה" מקורו ב"אטימות". הטומאה מציינת אוטם וסתימה בחיבור הטבעי האמור להיות קיים בין הנברא לבין בוראו. שורש הקשר בין האדם הנברא לבין הבורא מצוי בנשמה, שהיא חלק אלוק ממעל. ואמנם, כל ימי היות האדם בחיים, נשמתו שואפת להתקרב אל הבורא ולהידבק בו. לעומת זאת, משמת האדם והגוף נותר ערירי, ללא נשמה, הוא מנותק מן האלוקות, והתרחק ממקור החיים, ובעקבות כך הוא טמא. הגוף המת מייצג חייץ בין האדם לבוראו, ומכאן נובעת הטומאה.
עיקר ההקפדה על דיני טומאה וטהרה קיימת בהתקרבות אל הקודש או אל המקדש. מבחינה עקרונית, כל עוד לא מוטלת על האדם החובה לאכול קודש (קורבנות ועוד) או להיכנס למקדש, הוא רשאי להישאר בטומאתו. רק במועדים שבהם נצטוו ישראל לעלות לרגל לבית המקדש ולאכול מן הקרבנות, הם נצטוו להיטהר מכל טומאה. הקרבנות, כשמם כן הם - אמצעים שמטרתם לקרב את ישראל לאביהם שבשמים. זהו גם יעדו של בית המקדש. כאמור, הטומאה מציינת את ההיפך המוחלט, את האטימות ואת הריחוק מן הקדושה. מסיבה זו המקדש והטומאה אינם דרים בכפיפה אחת, וכל קרבה אל הקודש מחייבת היטהרות.
הכהנים נבחרו מתוך העם היהודי לתפקידים ייחודיים. הם נושאים כפיים ומברכים את העם בשם ה', מוטל עליהם ללמד את העם תורה ועוד. גולת הכותרת של תפקידיהם היא העבודה בבית המקדש. בעבודתם זו הם מייצגים למעשה את העם כולו ומקרבים אותו לבורא ולהשפעתו הברוכה.
מסיבה זו נצטוו הכהנים להתרחק מטומאת מת. מוטל עליהם להיות מוכנים תמיד לתפקיד הנעלה שהוטל עליהם ממרום, לעבוד את הבורא בטהרה ולשמש כנציגים של עם ישראל בעבודת המקדש.
שלח לחבר
עדיין לא נתקבלו תגובות
🗨
  הוסף תגובה
נושאים ראשיים
הסידור הדיגיטלי
  • בריאות
  • תורה ויהדות
    שבת
  • טעמי המצוות
  • אקטואליה יהודית
  • פרקי אבות
  • סיפור לשבת
  • מושגים ביהדות
  • תהילים
  • ארכיאולוגיה
  • כשרות
  • חרבות ברזל
  • פעילות ערכים
  • הטיפ היומי
  • זוגיות ומשפחה
  • פיתוח האישיות
  • פרשת השבוע
  • חגים ומועדים
  • נשים
  • השקפה ואמונה