|
|
|
השאלה
|
|
מהו ההבדל בין נס לטבע, הרי שניהם נעשים על ידי הקב"ה?
|
|
|
|
|
שמור למועדפים
|
|
|
|
תשובה מאת ערכים
|
הטבע הוא חוק שחוקק הקב"ה בבריאה, ועל פיו היא נוהגת בדרך של סיבה ומסובב באופן תמידי. רק לעתים, בעקבות כורח גדול, ולמי שיש בידו זכויות מיוחדות, הקב"ה יוצא מגדרה של מציאות זו, ומחולל נסים גלויים שאינם מוסברים על פי המהלך הטבעי. ואכן כך התרחשו כל הנסים שבמקרא.
ניתן להבין את מושגי סיבה ומסובב על פי הדוגמה הבאה: מה מסובב את התהוות התבואה וצמיחתה? התשובה הנראית לעין היא, מכיוון שהכינו את האדמה, חרשו אותה, וזרעו בה זרעים והשקו אותה במים, מובנות כל הסיבות הטבעיות לגידול התבואה.
כשנדייק יותר וננסה להתעמק בעניין, תעמוד שוב השאלה לפנינו: הרי למעשה איננו מכירים את המהלך שהוא הסיבה המסובבת את המסובב, רק יודעים אנו שכך מתרחש התהליך באופן תמידי. ואם כן, שוב נשאלת השאלה: האם אין תהליך זה בגדר של נס תדיר, אלא שהורגלנו אליו? נצייר לנגד עינינו את ההתרחשות הבאה: אילו ראינו קבר אשר המת נקבר בו לפני זמן רב וכבר נאכל כל בשרו, והנה, אט אט מעומק הקבר מתחיל לצמוח גוף אדם, והוא עולה על פני הקרקע. הקבר נפתח ועולה ממנו אדם חי ככל בני האדם החיים. מה היינו אומרים? האין זה הנס הגדול של תחיית המתים? מדוע אם כן, לא נבחין בנס זה גם בתבואה הנזרעת בארץ, שלאחר ריקבונו של הזרע מתחילה לצמוח מתוך הריקבון תבואה חדשה. האין זה נס של תחיית המתים?
ההבדל היחיד הוא, שלתחיית המתים של אנשים לא הורגלנו, ולתחיית המתים של התבואה הורגלנו. אילו אך היינו רגילים להיפך, היינו מכנים את תחיית המתים המתרחשת בבית הקברות - טבע, ואת תחיית המתים המתרחשת בזרעים - נס.
אולם האמת היא, שאין בין נס לטבע מאומה - הכל נס הוא; בכל העולם כולו לא קיימת סיבה לבריאה זולת רצונו של ה', רצון המתבטא במעשיו ובהנהגתו. כל אשר ברצונו מתהווה מאליו. אנו קוראים נס לרצון ה' שמתהווה בענין שלא הורגלנו אליו, והחידוש פועל ומשפיע עלינו כדי שנתעורר ונראה את יד ה'. לעומת זאת, אנו קוראים טבע למקרים בהם רצונו של ה' הוא שתתמיד בהם הנהגה שאנו רגילים אליה.
זאת ועוד, על האדם להתפעל מגדלותו של הקב"ה תוך כדי התבוננות בכל פרט הקיים בבריאה - בחוקי הטבע ובהשגחה הפרטית החופפת על הנבראים. דוד המלך מבטא זאת באמרו (תהלים יט, ב-ד): "השמים מספרים כבוד א-ל ומעשה ידיו מגיד הרקיע, אין אומר ואין דברים בלי נשמע קולם...". זריחת השמש ושקיעתה מדי יום ביומו, הינן תופעות המעידות כמאה עדים על כבוד ה'. באין אומר ובאין דברים מהדהדת עדות זו בעוצמה אדירה בחלל העולם.
על פי השקפת היהדות אין הבדל מהותי בין תופעת המן שירד לישראל במדבר סיני בצורה נסית מדי בוקר לבין פירות העץ והאדמה הצומחים באופן תמידי לצורך מחייתנו. אדם המצליח להתעלות מעל המבט השגרתי, מוצא גם בסדרי הטבע את טביעת אצבעותיו של הקב"ה.
חכמתו העליונה של ה' גזרה, שבדרך כלל יתנהל הטבע במסלול קבוע, ורק לעתים רחוקות מאד הוא ישנה את מסלולו וינהג בצורה שאנו רואים אותה כבלתי טבעית. העובדה שבני אדם אינם מתפעלים ממעשיו של הקב"ה, נובעת מתוך בערות ומתוך חוסר שימת לב. אולם למרות כל זאת, התופעה מהווה פלא עצום: כיצד יתכן שבני אדם ינהגו כסומים עד שלא יבחינו במעשי ה' המתחוללים לנגד עיניהם?
|
|
|
|
|
|
|
הרשם עכשיו!
