פרוש טעמי המצוות

הנביא ישעיה (נ"ה, ט') קובע הנחה שהפכה לאבן יסוד בהבנת נושאי אמונה רבים: "כי כאשר גבהו שמים מארץ, כן גבהו דרכי מדרכיכם ומחשבותי ממחשבותיכם". אין לנו יכולת להבין את כוונות הבורא, את דרכיו או את מחשבותיו.

נביא דוגמה הממחישה זאת. המדע מתקדם בצעדי ענק. גילויים בתחומים רבים מפתיעים את החוקרים עצמם, אולם התחושה היא שככל שמתקדמים יותר, מתגלים רבדים נוספים שטרם נחקרו, והנסתר שבהם רב על הגלוי. חידת היקום תישאר עלומה כנראה תמיד, למרות הישגי המדע.

אם כך הם פני הדברים בתחום הפיזי, שקשור אלינו וקרוב לתודעתנו, אין ספק שבתחום הרוחני – הדברים רחוקים מהבנתנו עוד יותר. מדובר בנתוני יסוד שאינם מוכרים לנו כלל. לדוגמה, ידוע לנו שלכל חפץ יש שלושה ממדים: אורך, רוחב וגובה. אילו סיפרו לנו שיש לכל דבר ממד נוסף, לא היינו מסוגלים לקלוט אותו, כי אין לנו יכולת לתפוש אותו בחושינו. קל וחומר בן בנו של קל וחומר בדברים שבתחום הרוח. איננו מסוגלים לקלוט כלל את טעמי המצוות לאשורן.

במעמד הר סיני קיבלנו את התורה ואת מצוותיה. הטעמים לציוויים אלה עלומים. רק לעתים אנו מצליחים לגלות טפח משדה נרחב זה, אולם הטעמים המובאים בספרים רבים אינם הסיבות האמיתיות למצוה. כשם שבעת אכילה אנו חשים בטעם המאכל, אך הטעם אינו המאכל עצמו אלא תוספת לו, כך גם בעת קיום המצוה אנו מסוגלים לחוש בטעם, בעניין ובמשמעות המצוה, אך הטעם אינו המצוה עצמה, אלא תוספת הסבר למעננו, כדי שנזכה לקיים את המצוות בשמחה ובאהבה.

עלינו לקיים את המצוות מכוחה של האמונה בבורא ובתורתו, מתוך קבלת עול מלכות שמים ואהבה לה'. הטעם הינו, כאמור, תוספת המוסיפה לנו מתיקות בקיום המצוה.

נעלה עתה דרגה בהסבר הנושא:

אנשים רבים הרחוקים מקיום המצוות, טוענים: 'את המצוות שבין אדם לחברו גם אנו מבינים ומקיימים'. חשוב להסביר: אמנם ערכו של כל מעשה חיובי אינו מסולא בפז, אולם עלינו להבין ולהפנים שגם למצוות שבין אדם לחברו, כלומר, גם למצוות 'הגיוניות' ככל שתהיינה, קיים גרעין שמיימי נעלה, שאינו קשור למוסכמות החברתיות.

האדם הוא בראש ובראשונה 'צלם אלקים'. כל המצוות המתייחסות אליו חתומות בחותם נעלה זה. יחד עם הטעמים המובנים של מצוות אלו, צפון בהן אוצר בלתי נדלה של סודות קבליים מכבשונו של עולם. כאשר אנו נותנים צדקה לעני, עלינו לדעת שאין זה רק מעשה של חסד ורחמים כלפי העני, אלא גם מעשה מצוה המתייחס לעבודת הבורא שציוונו לעובדו בלב שלם.

כאשר בני ישראל עמדו למרגלות הר סיני והכריזו "נעשה ונשמע", הם הקדימו את העשייה להבנה. היה זה רז שמלאכי השרת משתמשים בו. רז זה מלווה אותנו לאורך הדורות. "נעשה ונשמע" פירושו מחוייבות לקיום המצוות, גם ללא ידיעת טעמן. הסוד שבינינו לבין בורא עולם הוא קיום ציוויו בלב שלם ללא תנאי, אך באמונה שטעמם האמיתי קיים ונעלה מהבנתנו, חתום בחותם קדוש של הסתר .