|
|
|
השאלה
|
|
האמנם השחיטה הכשרה מתחשבת בצער בעלי חיים של הבהמה?
|
|
|
|
|
שמור למועדפים
|
|
|
|
תשובה מאת זאב גרינוולד
|
הנושא נידון רבות כבר לפני דורות ונכתבו על כך ספרים רבים. היו אנשים שהקדישו את חייהם כדי להוכיח שהשחיטה היהודית הינה הומנית ביותר על פי כל אמת-מידה.
אמנם לא כל הטעמים שבשלהם ציוה ה' לקיים את השחיטה ידועים לנו, אולם טעמים רבים ידועים, והם נדפסו בספרים העוסקים בטעמי המצוות. אחד הטעמים המרכזיים לשחיטה היהודית, באופן שבו היא מתבצעת, הוא הימנעות מצער בעלי חיים. באופן זה מצמצמים עד למינימום את הצער הנגרם לבהמה.
לדאבון לב, דוקא פעולה הומנית זו מותקפת על היותה, כביכול, פעולה אכזרית.
הנסיון מורה שההתנגדות לשחיטה היהודית במדינות שונות היא בעיקרה פוליטית, והיא באה לתת מענה למגמות אנטישמיות.
סקירה הסטורית מקיפה מוכיחה שהמתנגדים לשחיטה לא פעלו מסיבות הומניות טהורות. זכורה לשמצה ההתנגדות לשחיטה בגרמניה הנאצית בשנים שקדמו למלחמת העולם השניה. האנטישמיות היא שדברה מגרונם של אותם לוחמים למען בעלי החיים. כידוע, הגרמנים לא רק הרגו יהודים, אלא גם התעללו בהם באכזריות, בברוטאליות ובאטימות, כפי שרק מוחם השטני היה מסוגל להמציא. דומה שבתהליך מזוויע זה הם לא השתדלו לברור ליהודים 'מיתה יפה'! גם כבהמות לא זכינו להיות! הדבר מוכיח שהתנגדותם לשחיטה היהודית נבעה מאנטישמיות לשמה.
השדולות 'ההומאניות' בלונדון ניסו לאסור את השחיטה באנגליה. הרב הראשי של אנגליה, הרב עמנואל יעקובוביץ' נשא בתואר לורד, ובתוקף תארו היתה לו הזכות לשאת נאום נגד ההצעה המסוכנת. הוא נאם בבית הלורדים שלושים שניות, וההצעה בוטלה. מה היה תוכן נאום שלושים השניות? הוא עלה על הבימה ואמר: "ב-21 באפריל 1933 היה החוק הראשון שחקק היטלר ימ"ש – נגד איסור השחיטה היהודית. זאת בגלל 'חוסר האנושיות שלה'. אין לי מה להוסיף".
הוא ירד מן הבמה. הצעת החוק עברה מן העולם.
לא רק אנטישמיות מכוונת את דרכם של המתנגדים לשחיטה היהודית. כשם שארגוני ה'ירוקים' למיניהם צוברים כוח פוליטי ועצמה עולמית, כאשר הם רוכבים על הגל של איכות הסביבה, כך גם בתחום המדובר. נושא השחיטה היהודית הפך לחלק מצעדים להצרת צעדי היהודים בתחומים שונים, ללא קשר לשחיטה הכשרה.
בנושא צער בעלי חיים חייבים לשמור על איזון. כידוע, לא אחת מגיעים 'לוחמים הומניים' אלו לאבסורדים . בשם המלחמה למען בעלי החיים הם ממררים את חייהן של משפחות, שוברים את מטה לחמן, מציקים לאנשים תמימים, ולעתים קרובות משבשים לחלוטין את מהלך החיים הסדיר. האם האדם אינו בעל חיים שאין לצערו? האם רק כאשר יטפס על עצים ויתנהג כבבון, יתחילו לדאוג לו?
איסור צער בעלי חיים מופיע בתורתנו בצורה מאוזנת לחלוטין. התורה הדואגת לבעלי חיים, דואגת גם לאדם, נזר הבריאה. התורה קבעה שהשחיטה היהודית עונה על כל הפרמטרים הנוגעים לסוגיה זו, ויש לה עדיפות על פני כל השיטות האחרות.
הנושא נחקר ואומת, ואין ספק שהשחיטה היהודית היא הומנית ביותר. חשוב לא להגרר אחר מגמות תקשורתיות או אחר דעות מדינאים בארצות מסויימות, אלא להצמד לעובדות מוכחות בלבד.
ראשית, יש להדגיש שצער בעלי חיים אסור מן התורה. מי שמכיר את תולדותיהם של גדולי ישראל יודע היטב באילו רחמים הם התייחסו אל עולם החי, מכוח צוו זה של התורה.
ברור לנו שהתורה חייבת להיות עקבית בנקודה זו. לא יתכן שהיא תצווה לשחוט בצורה שתכאיב לנשחטים. אנו מאמינים שאופן השחיטה על פי התורה נעשה בצורה הטובה ביותר, שלא תפגע בבהמה.
השחיטה הכשרה היא אחת הדרכים ההומניות ביותר למניעת צער בעלי חיים. אמנם יתכן שבעל חיים שיעמוד במרכזו של פיצוץ אטומי, ויהפוך כהרף עין לאבק, יחוש אולי פחות כאב... אולם גם כל תועלת לא תהיה ממנו לאדם. אומנם בין דרכי ההמתה המקובלות בעולם, השחיטה היהודית היא ההומנית ביותר. היא אינה מייסרת, והיא גם מהירה מאוד.
הלכות יסודיות רבות נאמרו אודות החדות של סכין השחיטה. פגימה מזערית פוסלת את הסכין. על הסכין להיות חלקה, חדה ומותאמת לפעולה מהירה מאוד. משמעות המהירות היא – מניעת כאב.
השחיטה בצוואר גורמת בו זמנית גם לפגיעה במרכז עצבי התחושה. בכך היא מונעת תחושת כאב מהבהמה.
השאלה הניצבת בפנינו היא האם ניתן להוכיח הנחה זו מהבחינה המדעית?
ובכן, כל רופא מתחיל יודע שאם קיימת ירידה פתאומית בלחץ הדם בבסיס המוח, גורם הדבר לאיבוד הכרה מיידי. היהדות טוענת שמיד עם השחיטה מאבדת הבהמה את הכרתה, ואינה חשה כלל בצער השחיטה.
אנשי השדולה המתנגדת לשחיטה דורשים להמם את הבהמה באמצעות מכת חשמל במוח. אנו היהודים איננו יכולים לקבל עצה זו, כי מכת חשמל תגרום לנקב בקרום המוח, שהוא אחד משמונה עשרה הטריפות המטריפות את הבהמה ואוסרות אותה לאכילה.
תשובת אנשי ההלכה לטענות ה'הומניסטים' היתה שאין צער בעלי חיים בשחיטה היהודית, כי כאשר הסכין, החדה מאין כמוה, חותכת את הקנה ואת הוושט, היא משספת גם את העורק הראשי. לכן בשעת החיתוך קיימת ירידה מיידית בלחץ הדם, הגורמת לבהמה איבוד הכרה. עצם החיתוך אורך חלקיק שניה בלבד. הסכין חדה מאד וכשמתחילה תחושת הכאב, שרויה הבהמה בעלפון זה מכבר.
תגובת אגודת צער בעלי חיים היתה שאמנם נכון שהעורק הראשי נחתך באותה שנייה, אולם קיים עורק נוסף היוצא מן הלב והוא הנכנס למעגל וויליס וממנו למוח. העורק נמצא בחלק האחורי של הצוואר, בעורף. הוא עובר דרך החוליות והוא נקרא העורק הוורטבראלי, העורק החולייתי. על פי השחיטה היהודית אסור לשסף את כל הראש, כך שעורק זה לא נחתך, והדם זורם בו למוח באין מפריע. לטענתם, לא תהיה ירידה חדה ומהירה בלחץ הדם כפי שאנו טוענים, ואיבוד ההכרה נדחה בכמה דקות.
למרבית הפלא, הוברר שהדברים הללו נכונים לגבי כל היונקים, מלבד הבהמות מעלות הגרה, הכשרות לאכילה. העורק החולייתי שלהן מטפס אמנם בגובה העורף כמו אצל שאר היונקים, אבל רק עד קרוב למעגל וויליס, הוא לא נכנס אליו. העורק של הבהמות הכשרות, מעלות הגירה, מתכופף לתוך העורק הנחתך בשחיטה וכל הדם שבו לא זורם למוח, כי אם לתוך העורק הנחתך והחוצה. הדם הזורם מן הלב דרך העורק החולייתי יוצא גם הוא החוצה בנקודת השחיטה. לכן, טענת ההלכה היהודית שרירה וקיימת. ברגע השחיטה יורד פתאומית לחץ הדם בגזע המוח והבהמה מאבדת מיידית את הכרתה.
מבנה כלי הדם בבהמות הכשרות לבדן, השונה מהמבנה של יתר הבהמות והחיות הוא מפלאי ההשגחה. נראה שהבהמות הללו נבראו באופן מיוחד באופן שלא יחושו את סבל השחיטה. הדברים מדברים מאד לליבו של אדם המתבונן בתופעה זו, וידוע על מומחים בתחום שהתרגשו מאד, כאשר נודע להם על תגלית זו.
התורה היא עקבית כאשר היא אוסרת להכאיב לעולם החי. השחיטה לא מכאיבה להן כלל, ובדרך זו לא נגרם צער בעלי חיים.
|
|
|
|
|
|
|
הרשם עכשיו!
