אלירן בן עליזה אגם בת חן אורן בן ולרי לאה הדר בן חדוה לאה יצחק בן יהודית אליה בן מירב לביא בן יעל חנניה בן צופית סהר בת הדס עזריאל בן לואיז ליאת צח יצחק בן רותי מאיר בן דינה נמרוד בן ויקי דליה מיכאל בן גאולה נריה בן נדיה שלמה בן מירב אסף מאיר בן רונית אהוד בן פנינה אוריאן דוד בן עדי מירב בת רחל חבר ימין בן רחל בריינה יוסף חיים בן מרים עומר בן לימור נחום אמנון שלמה בן לאה נחמה נועם בן אילנית יהלי בן בן הדס ישועה משה חי בן פנינה מתנאל בן פריבה שלום משה בן עליזה עדי רבקה בת אהובה דוד בן שולמית דניאל בן אילנה רפאל בן דינה שמואל בן חיה פאשע אייל בן דבורה עמיר עמוס בן אושרית אמילי בת אמנדה פרנסיס דוד בן חוה ידידיה בן זהבה אביאל בן לילי יעל עידן בן חגית אברהם מרדכי בן עדנה חיה שחק יוסף בן מירב ירושה דניאל משה בן ענת ירין בן לינור עידן בן דנה הדס בת קסאה אסף בן אופירה אגם בן מרב ליאורי מוריה אמיני  אלירן בן עליזה אגם בת חן אורן בן ולרי לאה הדר בן חדוה לאה יצחק בן יהודית אליה בן מירב לביא בן יעל חנניה בן צופית סהר בת הדס עזריאל בן לואיז ליאת צח יצחק בן רותי מאיר בן דינה נמרוד בן ויקי דליה מיכאל בן גאולה נריה בן נדיה שלמה בן מירב אסף מאיר בן רונית אהוד בן פנינה אוריאן דוד בן עדי מירב בת רחל חבר ימין בן רחל בריינה יוסף חיים בן מרים עומר בן לימור נחום אמנון שלמה בן לאה נחמה נועם בן אילנית יהלי בן בן הדס ישועה משה חי בן פנינה מתנאל בן פריבה שלום משה בן עליזה עדי רבקה בת אהובה דוד בן שולמית דניאל בן אילנה רפאל בן דינה שמואל בן חיה פאשע אייל בן דבורה עמיר עמוס בן אושרית אמילי בת אמנדה פרנסיס דוד בן חוה ידידיה בן זהבה אביאל בן לילי יעל עידן בן חגית אברהם מרדכי בן עדנה חיה שחק יוסף בן מירב ירושה דניאל משה בן ענת ירין בן לינור עידן בן דנה הדס בת קסאה אסף בן אופירה אגם בן מרב ליאורי מוריה אמיני 
שמות לתפילה מלחמת חרבות ברזל
    ערכים - יהדות וסמינרים
  סניפי ערכים בארץ ובעולם סניפי ערכים בארץ ובעולם  
תרומות חרבות ברזל שידוכים אודותינו צור קשר שאלות ביהדות סדרות לוח אירועים תמונות מאמרים הרצאות דף הבית
שאלות דומות
אכילת חזיר
אהרן לוי
עול מצוות
ערכים
קבלת עול מלכות שמים
זאב גרינוולד
מדוע אומרים ``חזק ונתחזק`` בסיום התורה?
אהרן לוי
מהו חלב עכו``ם?
זאב גרינוולד
הרצאות דומות
כיבוד הורים - פרק 1
- ..
ינון קלזאן
מערכת תרי``ג מצוות - פרק ..
ישראל גולדווסר
ביאור הקדיש - פרק 1
-
ינון קלזאן
טעמי המצוות - פרק 1
-
ינון קלזאן
האור שבמצוות - פרק 1
- ..
שי מזרחי
מאמרים בנושא
הכרת הטוב
יהודה רובן
פטר חמור
זאב גרינוולד
המיזוג בין גוף ונשמה
ערכים
המילה האחרונה
אליעזר אייזיקוביץ
התועלת מקיום המצוות
יהודה רובן
מאמרים נוספים
הקשר בין עשיית המצוות לנפש האדם
השאלה
מה טמון במעשי המצוות?
x

אם נרשמת בעבר לחץ כאן להתחברות
אם עדיין לא נרשמת לחץ כאן להרשמה
שמור למועדפים שמור למועדפים
תשובה מאת זאב גרינוולד
הדברים שנאמרו בתורה, כגון שמאכל פלוני אסור באכילה, משמעותם היא שמאכל זה מזיק, אם לא לגוף אזי לנפש. כאשר נאסר מעשה פלוני בתורה, משתמע מכך שמעשה זה הוא כאש בוערת, המסכנת את האנשים הקרבים אליה. מצד שני, כאשר נאמר בתורה שיש לעשות מעשה מסויים, משמעות הדברים היא שמעשה זה הוא חיוני לאדם. כשם שהאדם זקוק לאויר לנשימה ולאוכל לקיום גופו, באותה מידה לפחות, זקוק הוא גם למעשי המצוות, לצורך קיומה התקין של המערכת הרוחנית שבו. יש לאדם רמ"ח (248) איברים, וכנגדם יש רמ"ח מצוות. המספר המקביל מורה, שכל איבר מבקש שיעשו בו מצוה מסויימת, והיא המזון הרוחני שממנו ניזון איבר זה.

מי שחושיו הרוחניים לא התעוותו, מסוגל לזהות בעצמו את מעשי המצוות. כשם שאין צורך להרבות בהסברים אודות חשיבותה של פעולת הנשימה, וכשם שכל אדם חש רעב כאשר גופו חסר תזונה, כך חשו אבותינו ביחס למצוות. הם חשו שאלו הם אבות המזון הרוחניים החיוניים להם.

הקב"ה יצר את האדם באופן שהוא יוכל לחוש בסכנה מתקרבת וישתדל להיזהר ממנה. באותה מידה ניחן האדם ביכולת לחוש גם באיסור, שהרי יש בו סכנה לא פחותה. אם איננו חשים בכך, האשמה היא בנו! חושינו הרוחניים התנוונו!

כתוב במגילת קהלת (ז', כ"ט): "אשר עשה האלוקים את האדם ישר, והמה ביקשו חשבונות רבים". בתחילת יצירתו היה האדם ישר בתכלית. הוא היה מסוגל לחוש במציאות הרוחנית ולנהוג לפיה. ואמנם, חושיהם הרוחניים של אבותינו פעלו במלוא עוצמתם, ולכן הם יכלו לקיים את כל התורה כולה עוד בטרם ניתנה.

לדרגה עילאית זו הגיעו רק האבות הקדושים וצדיקי עולם. לעומת זאת חושינו הרוחניים קהים. משולים אנו לאדם עיוור וחרש הצועד בכביש סואן. בכל עת חשוף הוא לסכנות חמורות. הוא אינו מסוגל לראות את המכוניות הקרבות לעברו, ואף אינו שומע את הצפירות. לכן, חסד עשה עמנו הקב"ה שנתן לנו את תורתו, ורשם לנו עלי-ספר את הדברים: "אשר יעשה אותם האדם וחי בהם" (יחזקאל כ', י"א). רק בדרך של ציות לדברי התורה, נוכל לחיות ולהתקיים.

המבנה של האדם ושל העולם תואמים לחלוטין למבנה הפנימי של התורה. התכנים שנכתבו בתורה, הם אלו הדרושים לאדם ולכוחות נפשו. כל מצוה בתורה יצוקה גם בדם הנפש של האדם ומעוגנת בתשתית ההוויה. גם החוקים שטעמם לא נגלה לנו, נכתבו בתורה לטובת האדם ועליו לנצור אותם "לטוב לו כל הימים" (דברים ו' כ''ד).

הגיון זה הוא שהנחה את עם ישראל בהכריזם למרגלות הר סיני: "נעשה ונשמע". בני אותו הדור השכילו להבין את מהות התורה, ואת העובדה שהקב"ה מבקש לתת אותה לישראל לטובתם. הם הבינו שכולה תואמת את צרכי האדם, ואין בה דברים שהם מעבר ליכולת עשייתו.

גישה זו שהנחתה את דור המדבר, ראוי שתנחה גם את דורנו. רק באמצעות התורה נדע לכוון את דרכנו בדור נפתל זה, ונצליח לחבר גוף ונשמה למזיגה אחת, מזיגה שכולה האדרת שם ה' בעולם.

מעצם טבעו סולד האדם מכפיה. בכל כוחותיו מנסה הוא להשתמט ממטלה שמונחתת עליו מלמעלה. גם אם האדם לא יתמרד מול המעשה הכפוי, הוא יחוש במסכנות, משום שהוא יחוש שאינו נוהג לפי רצונו שלו, אלא לפי מה שהוכתב לו. שמא תאמר שתחושותיו של האדם אינן חשובות דיין, ודי לו אם הוא מקיים את המוטל עליו, הורו לנו קדמונינו שלא כך הם פני הדברים. מצב זה שבו האדם חש את עצמו מסכן בשל עול המצוות שעליו לקיים, הוא מצב שלילי, והתורה עצמה מזהירה מהיווצרותה של תחושה זו.

תוכחה ארוכה מופיעה בספר דברים. התורה (דברים כ"ח, מ"ז) מבארת שעונשי תוכחה זו עלולים חלילה להיגרם בשל הסיבה: "תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל". על קיום מצוות התורה להיות מלווה בהכרה שאיננו אומללים מן העובדה שנתחייבנו לקיים מצוות, אלא אדרבה, אין מאושרים מאיתנו בעולם.

נשאלת השאלה: כיצד עולים קבלת עול ותחושת אושר בקנה אחד? התשובה היא שאמנם בכל מישור סותרים דברים אלו זה את זה, אולם כאשר מדובר בחיי תורה ומצוות, אין בכך כל סתירה. לא זו בלבד שקבלת עול מלכות שמים, אינה מהווה סתירה לתחושת האושר של היהודי, אלא להיפך, היא מהווה סיבה לשמחת ליבו ולאושרו. אדם הכפוי לעשות דברים שהם זרים לו ונועדו רק להשביע את רצונם של אחרים נחשב אומלל. לעומת זאת, אם האדם מודרך לנהוג בצורה מסויימת לטובתו, הוא אינו מסכן, הוא מאושר ואסיר תודה למי שהורה לו דרך חיים זו.

וכך אמנם מורה לנו התורה (דברים ו', כ"ד): "ויצוונו ה' לעשות את כל החוקים האלה... לטוב לנו כל הימים, לחיותנו כהיום הזה". כל מצוות התורה מיועדות אך ורק לטובתנו. אי לכך מאושרים אנו שהמצוות ניתנו לנו, וזכות היא עבורנו לקיימן.

יתכן שילד פעוט יתמרד לנוכח הוראות אביו האוסר עליו לשחק במשחקים מסוכנים, ומזהיר אותו לא להתקרב לכביש סואן או למעקה מסוכן, אולם אדם מבוגר לא יתמרד למי שמלמדו להיזהר.

הכרת ערכן של המצוות, עושרן הפנימי ותרומתן לעולמו של האדם, מסוגלת להחדיר אהבה ללבו של מקיים המצוות ולחבב עליו את עשייתן.
שלח לחבר
עדיין לא נתקבלו תגובות
🗨
  הוסף תגובה
נושאים ראשיים
הסידור הדיגיטלי
  • בריאות
  • תורה ויהדות
    שבת
  • טעמי המצוות
  • אקטואליה יהודית
  • פרקי אבות
  • סיפור לשבת
  • מושגים ביהדות
  • תהילים
  • ארכיאולוגיה
  • כשרות
  • חרבות ברזל
  • פעילות ערכים
  • הטיפ היומי
  • זוגיות ומשפחה
  • פיתוח האישיות
  • פרשת השבוע
  • חגים ומועדים
  • נשים
  • השקפה ואמונה
  • תרומות |  חרבות ברזל |  שידוכים |  אודותינו |  צור קשר |  שאלות ביהדות |  סדרות |  לוח אירועים |  תמונות |  מאמרים |  הרצאות |  דף הבית |  תפריט ראשי:  
    השקפה ואמונה  |  נשים  |  חגים ומועדים  |  פרשת השבוע |  פיתוח האישיות |  כללי |  זוגיות ומשפחה |  הטיפ היומי  |  שבת |  שאלות כלליות  |  פעילות ערכים |  חרבות ברזל |  תורה ויהדות |  בריאות |  הסידור הדיגיטלי |  נושאים:  
    RSS |  נוספים: