מהו תוכנו של ראש השנה ומדוע הוא נקרא כך?

כידוע, שם המועד מורה על תוכנו ועל מהותו. אם כן, השם "ראש השנה", כוונתו לתחילת השנה החדשה. לכאורה, פרט זה טפל לחשיבותו העיקרית של היום, שהוא יום דין. מדוע לא נקבע שמו: "יום הדין", כעיקר מהותו?

ועוד, מדוע נערך הדין ביום הראשון של השנה החדשה? הרי המשפט נערך על המעשים של השנה שעברה, והיה צריך להיערך ביום האחרון של השנה.

אנו סבורים שכל שנה דומה לחברתה. מדי שנה חוזר בקביעות המחזור – סתיו, חורף, אביב וקיץ. אולם לא כך הם פני הדברים. "שנה" היא מלשון "שינוי". כל שנה היא שינוי חדש לחלוטין, שכמוהו לא היה בעבר ולא יהיה בשנים הבאות. כל שנה היא יחידה שלמה וחדשה. לכל דור יש תפקיד מיוחד בעבודת ה' להשלמת תכלית הבריאה. גם באותו דור עצמו אין עבודת ה' שווה, אלא בכל שנה מקבל הדור תפקיד מיוחד.

בדין ראש השנה לא נזכרים רק מעשי השנה שעברה, אלא כל המעשים שמבראשית עד סוף כל הדורות. כדי לקבוע את עתיד השנה החדשה, משקיף ה' על כל העבר ועל כל העתיד. "לפניך נגלו כל תעלומות והמון נסתרות שמבראשית, הכל גלוי וידוע לפניך ה' אלקינו צופה ומביט עד סוף כל הדורות" (תפילת מוסף ר"ה).

שורשי כל מאורעות העולם, מקורם בעולם הרוחני שהוא למעלה מן הזמן. לכן, כאשר השפעות ה' משתלשלות אלינו – החיים בתוך צמצום הזמן – הן באות תחילה בצורת כלל (שאינו מחולק לזמן), ואחר כך הן מתפרטות לפרטים בתוך גדרי הזמן.

שורשי כל המאורעות נעוצים בששת ימי בראשית. כשם שבגרעין הנזרע באדמה טמון כל העץ העתיד לצמוח על כל פרטי פרטיו – טעם הפירות וצבעם, גודל העץ, טיבו והצלחתו - כך ששת ימי בראשית הם גרעין הבריאה, ובגרעין טמון כל העתיד להתרחש בששת אלפי שנות העולם.

כל יום בבריאה הוא כנגד אלף שנים. מה שאירע ביום הששי הוא כנגד האלף הששי. ומי שמבין את מה שאירע ביום הששי, יבין מה שקורה באלף הששי, ויכול גם לדעת מתי יבוא המשיח.

בתורה כלול כל מה שהיה, הווה ויהיה בעולם. גם פרטיו של כל אדם מיום היוולדו עד סופו, וכן כל בעל חי בעולם, וכל עשב, צומח ודומם- כל מה שאירע להם ושורשם.

בכל שנה ושנה אנו מקבלים את תפקיד הדור לשנה זו. כל יחיד מקבל תפקיד הצריך להתבצע בשנה זו למילוי תכלית הבריאה.

לכן, משמעות השם "ראש השנה" ממצה את מהות היום, כי בו אנו מושפעים ממרום לשנה החדשה בצורה של שורש שבו כלולים כל מאורעות השנה.

בדין ראש השנה ה' דן מה נקבל לצורך השנה החדשה. "היום הרת עולם", מלשון הריון, ביום זה מקופל כל עתיד השנה הבאה.

כל מפעל ובית מסחר עורכים בסוף השנה תקציב לשנה הבאה כדי לכלכל את הצעדים בעתיד. התקציב הוא לעתיד, אולם החישוב תלוי במאזן של השנה שחלפה.

כך גם בראש השנה דנים את האדם וקובעים אילו כלים יקבל לעבודתו בשנה הבאה. בראש השנה לא דנים האם להענישו או לזכותו, אלא דנים על הנתינה החדשה, ובדיון זה יש להביא בחשבון את מעשי השנה שעברה.

בעריכת תקציב מתכננים תחילה מסגרת כללית, ואחר כך יורדים לפרטים- כמה תקבל כל מחלקה וכמה יקבל כל עובד. כך גם בראש השנה, הדין נקבע בכללות, ובכל יום נידון האדם אם הוא ראוי לקבל את ההקצבה שהוענקה לו בראש השנה. אם במשך השנה יורד האדם בדרגתו, הוא לא יקבל. את מה שהקציבו לו בכל יום דנים את האדם האם הוא ראוי לקבל את הגזירות הטובות של ראש השנה.

מכיוון שבראש השנה אנו מקבלים חלק בתפקיד הבאת הבריאה אל תכליתה, למי נותן ה' כלים אילו? כלים של שנה טובה, חיים ופרנסה, הם כלים לגילוי כבוד שמים, והם ניתנים למי שעומד בתפקיד.

ללא תיקון העבר לא נוכל לקבל את התפקיד החדש לשנה הבאה.