אורי בן שרונה שני בת תמר מתן בן אסתי שרון בת מתוקה דוואל בן יואלית אלון בן דקלה רועי שלום בן נעמה יצחק בן דבורה סלבי אדיר בן רבקה אלעד בן דבורה נטלי גולן בן חיה עידוד יעקב בן טירנה אלירן בן מרינה רון רישר צמח חי בן ג´קלין חנה יחזקאל בן ז´נט אוהד בן פנינה אבידן בן מלכה דפנה בת מעיין יאיר בן ציונה צילה לירי בת שירה זיו בן תמר שוהם בן שלומית אלכסנדר בן אוקסנה דולב בן עליזה נתנאל משה בן יוכבד רועי בן איילת נריה דוד בן חווה אריאל(אברהם) בן שרה יונתן בן גאולה מתן בן רינת אורי אברהם בן יהודית שקד יצחק (שי) בן אילנית יניב בן עדנה נהוראי בן חגית שחר בן ליאנה יובל בן יעל מיכאל בן רבקה דור בן גליה רחמים ישי בן אורית דניאל בן אילנה רון בן מרינה חיים נחום בן פייגא רבקה תומר בן אירנה מאורמשה בן מרים יוסף בן סימה חנניה בן צופית שחר בן מירב מאיר יצחק בן אסנת דוד ישראל בן אתי טל קיריל בן ויקטור וארנה אורי בן שרונה שני בת תמר מתן בן אסתי שרון בת מתוקה דוואל בן יואלית אלון בן דקלה רועי שלום בן נעמה יצחק בן דבורה סלבי אדיר בן רבקה אלעד בן דבורה נטלי גולן בן חיה עידוד יעקב בן טירנה אלירן בן מרינה רון רישר צמח חי בן ג´קלין חנה יחזקאל בן ז´נט אוהד בן פנינה אבידן בן מלכה דפנה בת מעיין יאיר בן ציונה צילה לירי בת שירה זיו בן תמר שוהם בן שלומית אלכסנדר בן אוקסנה דולב בן עליזה נתנאל משה בן יוכבד רועי בן איילת נריה דוד בן חווה אריאל(אברהם) בן שרה יונתן בן גאולה מתן בן רינת אורי אברהם בן יהודית שקד יצחק (שי) בן אילנית יניב בן עדנה נהוראי בן חגית שחר בן ליאנה יובל בן יעל מיכאל בן רבקה דור בן גליה רחמים ישי בן אורית דניאל בן אילנה רון בן מרינה חיים נחום בן פייגא רבקה תומר בן אירנה מאורמשה בן מרים יוסף בן סימה חנניה בן צופית שחר בן מירב מאיר יצחק בן אסנת דוד ישראל בן אתי טל קיריל בן ויקטור וארנה
שמות לתפילה מלחמת חרבות ברזל
    ערכים - יהדות וסמינרים
  סניפי ערכים בארץ ובעולם סניפי ערכים בארץ ובעולם  
תרומות חרבות ברזל שידוכים אודותינו צור קשר שאלות ביהדות סדרות לוח אירועים תמונות מאמרים הרצאות דף הבית
שאלות דומות
האם היום בו נולד האדם משפיע על אופיו?
ערכים
נשמת האדם לאחר פטירתו
זאב גרינוולד
המושג יצר הרע
שי הורוויץ
שם האדם ומשמעותו
זאב גרינוולד
קדושת התפילין
נח גוטמן
הרצאות דומות
לחזור עם תשובה - עונה 1 - ..
אהרן לוי
חטא אדם הראשון - פרק 1
..
ינון קלזאן
סוד הצדק העליון - פרק ..
אהרן לוי
דרך ה` - פרק 1
- ..
יעקב אסטרייכר
אפיקים של אמונה - פרק ..
צביאלי בן צור
מאמרים בנושא
מלחמת גוג ומגוג
ערכים
יראת שמים
ערכים
זכות אבות
יהודה רובן
ההתבוללות כגורם לשואה
ערכים
מהי ענוה אמיתית?
אהרן לוי
מאמרים נוספים
כפיה דתית האמנם?
השאלה-יהודה
12/06/2010

מדוע אתם החרדים כופים את דעתכם עלינו?


x

אם נרשמת בעבר לחץ כאן להתחברות
אם עדיין לא נרשמת לחץ כאן להרשמה
שמור למועדפים שמור למועדפים
תשובה מאת זאב גרינוולד

ביסודה של כל חברת בני אדם קיימים רעיונות מחייבים המלכדים את היחידים לחטיבה אחת. הרעיונות המחייבים מתקבלים על דעת כל היחידים מרצונם הטוב. יחד עם זאת, חברה הדואגת גם לעתידה מביאה בחשבון, כי יתכן ויבוא זמן אשר יחיד או יחידים ירצו לבטל כמה מן הרעיונות של אותה חברה, בניגוד לרצון רוב אנשי החברה, ולכן נקבע כי רצון הרוב מחייב גם את המיעוט. כל עוד אין המיעוט יוצא לגמרי מהחברה, הריהו חייב להישמע לדעת הרוב, ויש לרוב זכות לכופף את המיעוט. אם כי כולנו די נבונים להניח שהרוב אינו מורכב ממלאכי השרת והמיעוט אינו מורכב אך ורק ממלאכי חבלה, למרות זאת אין דרך אחרת מאשר להשתית את קיום החברה על היסוד של הכרעת הרוב. אולם עדיין יש למיעוט זכות לנהל הסברה נמרצת אך נימוסית נגד תפיסת הרוב, ולקוות שמחר או מחרתיים תתקבל תפיסת המיעוט על דעת הרוב. למעשה, אסור לו למיעוט להתנגד בפועל לביצוע הכרת הרוב. אם המיעוט מתנגד לביצוע הכרעת הרוב, הריהו חוטא לחוקת החברה ומערער את יסודות קיומה. חברה ללא כפיה, אינה בת קיום. חברה שלמה שתבסס את קיומה ותסדיר את כל עניניה על יסוד של רצון טוב בלבד מצד כל יחידי החברה וללא כל כפיה - אינה ברת קיום. המדינה בימינו אינה רק גוף מדיני כלכלי, אלא גם מסגרת תרבותית הדואגת לחינוך הדור הצעיר ולהעלאת רמתו הרוחנית של האזרח בכלל. זאת ועוד, אין לך מדינה שאינה רואה חובה לעצמה לדאוג לצביון הלאומי של כלל אזרחיה, ע"י קביעת מסכת יחסים ומנהגים בעלי אופי מיוחד, שרישומם יהיה ניכר בעיקר בחיים הציבוריים. כאשר נטלה המדינה לעצמה את השם ישראל, היא קיבלה על עצמה אחריות גדולה וכבידה כלפי התוכן המקורי-היסטורי של מושג זה. אם מדינת ישראל חפצה להיות ראויה לשאת את שמה הגדול ולא לרוקנו מתוכנו המקורי-ההיסטורי, היא חייבת לדאוג לשמירתו ולטיפוחו של הצביון הלאומי ההיסטורי של עם ישראל, ע"י קביעת מסכת יחסים ומנהגים בעלי אופי ישראלי מקורי, שרישומם יהיה ניכר בעיקר בכל ענפי החיים הציבוריים במדינה. ומהו התוכן המקורי ההיסטורי של המושג "ישראל"? כל אדם חייב להודות שבמשך אלפי שנות קיומו נודע עם ישראל כעם התורה, ועל קיום חיי תורה מסרו טובי העם את נפשם בעלותם על המוקד. אם הציבור הדתי המאורגן דורש למצות מן ההכרה העקרונית הנזכרת את המסקנות הישירות ולקובען בחוקת המדינה, הרי לא בשם עצמו ובזכות ייצוגו בבית הנבחרים של המדינה הוא עומד על דרישותיו, אלא הוא בא בשם ההיסטוריה הלאומית של עם ישראל, והוא מייצג את ההכרה העקרונית שאין לגזור "כרת" על מדינת ישראל ע"י ניתוקה מגנזי נשמתה של האומה. הציבור הדתי הוא ההמשך המלא באמונתו ובתורתו של מה שמכונה בשם "ישראל" במשך אלפי שנים. הציבור הדתי זכאי לבוא ולדרוש בשם עם ישראל ההיסטורי, שלא לרוקן את המושג ההיסטורי של ישראל ושלא יזייפוהו על ידי תחליפים.


שלח לחבר
עדיין לא נתקבלו תגובות
🗨
  הוסף תגובה
נושאים ראשיים
הסידור הדיגיטלי
  • בריאות
  • תורה ויהדות
  • חרבות ברזל
  • פעילות ערכים
  • הטיפ היומי
  • זוגיות ומשפחה
  • פיתוח האישיות
  • פרשת השבוע
  • חגים ומועדים
  • נשים
  • השקפה ואמונה
    משל ונמשל
  • אמונה ובטחון
  • החיים לאחר המוות
  • בין ישראל לעמים
  • תפילה
  • מדע ויהדות
  • מיסטיקה וקבלה
  • זהות יהודית
  • דת ומדינה
  • יהדות וחברה
  • בית המקדש וגאולה
  • בחירה חופשית