ערכים - יהדות וסמינרים
  סניפי ערכים בארץ ובעולם סניפי ערכים בארץ ובעולם  
תרומות אודותינו צור קשר שאלות ביהדות סדרות לוח אירועים תמונות מאמרים הרצאות דף הבית
שאלות דומות
אכילת חזיר
אהרן לוי
עול מצוות
ערכים
מדוע אומרים ``חזק ונתחזק`` בסיום התורה?
אהרן לוי
קבלת עול מלכות שמים
זאב גרינוולד
מהו חלב עכו``ם?
זאב גרינוולד
הרצאות דומות
כיבוד הורים - פרק 1
- ..
ינון קלזאן
מערכת תרי``ג מצוות - פרק ..
ישראל גולדווסר
ביאור הקדיש - פרק 1
-
ינון קלזאן
טעמי המצוות - פרק 1
-
ינון קלזאן
מבט מאוזן על הכנסת אורחים
דוד ברוורמן
מאמרים בנושא
הכרת הטוב
יהודה רובן
המיזוג בין גוף ונשמה
ערכים
המילה האחרונה
אליעזר אייזיקוביץ
פטר חמור
זאב גרינוולד
התועלת מקיום המצוות
יהודה רובן
מאמרים נוספים
השפעת המצוות על נפש האדם
השאלה

כיצד משפיעות המצוות על נפש האדם?


x

אם נרשמת בעבר לחץ כאן להתחברות
אם עדיין לא נרשמת לחץ כאן להרשמה
שמור למועדפים שמור למועדפים
תשובה מאת זאב גרינוולד

באדם פועלים שני כוחות מנוגדים: כוחות הנשמה – היוצרים שאיפה לרוחניות ומושכים את האדם לקשר ולדבקות עם הבורא, וכוחות גוף - היוצרים רצונות טבעיים יצריים ומושכים אותו לעבר החומריות. שני כוחות אלו יוצרים רצונות מנוגדים בלב פנימה, וכך מוצא האדם את עצמו במאבק יומיומי בין הרוחניות לגשמיות.

על האדם מוטל להגיע לאיזון נכון בין הגוף לנשמה. הפרת האיזון מותירה את האדם במצב של חוסר יציבות.

במצב של איזון נכון קובעת הנשמה מהי מטרת חיי האדם, ומנתבת אותו לעבר תכלית זו. יחד עם זאת, הגוף מקבל את כל צרכיו הקיומיים, קיומיים אך לא יצריים! הנשמה אינה מסוגלת לפעול דרך גוף שאינו נמצא במצב תקין, ולכן, חשוב לה לספק לגוף את המגיע לו.

במצב זה של איזון נכון, ענייני החומר הם אמצעים המובילים אל המטרה, ואילו ענייני הרוחניות הם המטרה.

ההיסטוריה האנושית יצרה מבוכה רבה בהקשר לאיזון הנכון שבין הרוחניות לגשמיות. מגוון תפיסות עולם חברתיות ותרבותיות, תיאוריות פילוסופיות ושיטות פסיכולוגיות שונות קיימות בנושא זה לאורך כל הדורות. בני האדם לא הצליחו להציג מערכת קיומית, שיש בה איזון נכון ויחסי גומלין מתואמים בין הנשמה לגוף. הם לא יצרו מערכת שתביא את האדם לסיפוק פנימי ולשלווה נפשית וקיומית. רק הבורא, המכיר את כל כוחותיו הפיסיים והרוחניים של האדם, מסוגל להעניק מערכת נכונה זו של איזון.

גם כיום, למרות התקדמות המחקר בתחומי הפיזיולוגיה והפסיכולוגיה, עדיין לוטה בערפל ההבנה בתוככי נפש האדם ובכוחותיו, והסתום מרובה על הגלוי. אין בידי האנושות ידע מקיף וכלים מתאימים שביכולתם לעצב ולבנות מערכת קיומית עם כללי התנהגות ברורים, שתביא את האדם לאושר, לשלווה, לשמחה, לסיפוק פנימי ולשקט נפשי.

תכליתן של המצוות הוא לשמור את האדם ממשיכה יתרה לעבר החומריות ולהתרחקות מהבורא, תכליתן היא לקדם את האדם מבחינה רוחנית.

בכוח המצוות מסוגל האדם להגיע אל השלמות. המצוות הן פעולות אלוקיות הארוגות בסדר אלוקי בחיינו היום יומיים. גם מצוות הקשורות לעשייה גשמית, מסוגלות להגביה את האדם 'טפח מעל פני הקרקע' ולהוליד בלבו תוצאות רוחניות.

כאשר האדם משתמש בחומר בהכוונה נכונה, הופך העיסוק החומרי עצמו לפעולה רוחנית, המולידה באדם דרגה רוחנית. מהלך זה של קידוש החומר, הוא גורם מהפכני בחשיבה האנושית וסוד גדול בקיומו של האדם. גורם זה קיים ביהדות בצורה מודגשת, והוא מהווה את אחד המוטיבים המרכזיים של עבודת הבורא.

האדם נדרש להתבוננות ולבחינה מתמדת של הכוחות הפועלים בתוכו. עליו "לצלול" למעמקי הנפש ולזהות שם את שורשיהם ואת מקורותיהם של הרצונות ושל התשוקות. בסופו של התהליך יוכל לשלוט על המערכת האנושית המורכבת ולכוונה לעבר תכליתה - להתקדמות רוחנית אמיתית ולהתגברות על הנסיונות האורבים לו תדיר.

לקיום המצוות מתוך תחושה של מחוייבות מוחלטת כלפי הבורא, קיימת השפעה ברוכה גם על משך תקפותה וקיומה של המצוה. כל משימה, גם אם היא חשובה ביותר, אם היא יונקת את כוחה מתחושות התנדבות ורצון טוב בלבד, מאבדת היא במרוצת הזמן את תוקפה המחייב, ערכה עלול להחלש בליבו של האדם ובהמשך הזמן גם להשכח מהלב ולהעלם. ללא תחושה של מחוייבות עלולים מעשי ההתנדבות, עם כל יופיים, להתפוגג. כאשר אין יראת אלוקים מחייבת, עלול גם האדם התרבותי להפוך את עורו. לעומת זאת, מצוות היונקות את כוחן ממעמד הר סיני, נשמר תוקפן לעד. כאשר הציווי האלוקי הוא הכח המניע את המעשים, אין הוא נמוג לעולם.

עם זאת, חשוב להדגיש שגם בתוככי המסגרת המחייבת של המצוות, מצוי כר נרחב לפיתוח הרצון העצמי ולהגברת תחושת ההתנדבות של האדם. לדוגמה, במסגרת מצוות: "והלכת בדרכיו" (דברים כ"ח, ט'), מצווה האדם ללכת בדרכיו של הקב"ה ולהיטיב עם הזולת. מהי בדיוק צורת ההטבה? זאת יוכל כל אדם לפתח בכל מקרה לגופו, בהתאם לנטיית נפשו ובהתאם למקובל במקומו ובזמנו. פלוני ימצא לנכון להרבות בהכנסת אורחים, ואילו רעהו עשוי להצטיין בהשכנת שלום בין אדם לחברו. בדרך זו משיג מקיים המצוות יתרון בכך שהוא גם מצווה ועושה, ובד בבד הוא גם משיג את מעלת העשיה מתוך רצון והתנדבות. השילוב של שני גורמים אלו: הציווי המחייב מחד גיסא, ויכולת ההתבטאות העצמית בקיום המצווה מאידך גיסא, יוצרים מסגרת אידיאלית של מחוייבות וביצוע ברמה גבוהה יותר של המצוות.


שלח לחבר
עדיין לא נתקבלו תגובות
🗨
  הוסף תגובה
נושאים ראשיים
קורונה
  • העצמה אישית
  • בריאות ותזונה
  • תהילים
  • תוכניות רדיו
  • פעילות ערכים
  • מושגים ביהדות
  • מוזיקה יהודית
  • יהדות וחברה
  • זהות יהודית
  • הטיפ היומי
  • מיסטיקה וקבלה
  • מדע ויהדות
  • זוגיות
  • תפילה
  • פלאי גוף האדם
  • סיפור לשבת
  • פיתוח האישיות
  • פרקי אבות
  • אקטואליה יהודית
  • טעמי המצוות
  • בין ישראל לעמים
  • שבת
  • פרשת השבוע
  • אמונה ובטחון
  • חינוך ילדים
  • חגים ומועדים
  • השקפה ואמונה
  • תרומות |  אודותינו |  צור קשר |  שאלות ביהדות |  סדרות |  לוח אירועים |  תמונות |  מאמרים |  הרצאות |  דף הבית |  תפריט ראשי:  
    משל ונמשל  |  השקפה ואמונה  |  חגים ומועדים  |  חינוך ילדים |  אמונה ובטחון |  פרשת השבוע |  שבת |  בין ישראל לעמים |  טעמי המצוות |  אקטואליה יהודית |  פרקי אבות |  פיתוח האישיות |  כללי |  סיפור לשבת |  פלאי גוף האדם |  תפילה |  זוגיות  |  מדע ויהדות |  מיסטיקה וקבלה |  הטיפ היומי  |  זהות יהודית |  דת ומדינה |  יהדות וחברה |  בית המקדש וגאולה  |  בחירה חופשית  |  שבת |  שאלות כלליות  |  מוזיקה יהודית |  מושגים ביהדות |  פעילות ערכים |  תוכניות רדיו  |  תהילים |  אקטואליה וחדשות |  בריאות ותזונה |  העצמה אישית |  קורונה |  נושאים:  
    RSS |  נוספים: