האדם מצוי תמיד בתוככי מאבקים, כשכוחות הטוב והרע מושכים אותו לכל עבר, אלו הם הניסיונות המלווים את האדם בדרך חייו. מטרתם להעלות את האדם לפסגות, אם יידע לנצלם כראוי. בעמוד האדם בניסיונות אלה, הוא יצא מחוזק. עם זאת, אין הוא רשאי לשקוט על שמריו, כי גם אחרי העמידה בניסיון נמשכת ההתמודדות. הניסיון הבא שיבוא יהיה קשה יותר ומאתגר יותר מהניסיון הקודם.
מצד נשמתו שואף האדם לרוחניות, ולכן, נמשכת נשמתו לבוראה וחפצה להידבק בו. אולם נשמה זו שוכנת בגוף חומרי, ובו יצרים וחולשות, ועליהם נאמר (בראשית ד', ז'): "לפתח חטאת רובץ". לטוב ולרע כוחות שקולים. כוחות הטוב מושכים לכיוון אחד, ולעומתם מושכים כוחות הרע לצד שכנגד. מלחמת איתנים מתנהלת תדיר בין צדדים אלה.
אדם מכור לעישון עד שהכאבים בחזהו מדירים שינה מעיניו. בשוכבו מיוסר על יצועו, נחושה החלטתו להפסיק מיד לעשן. עם קומו בבוקר הוא חש תשוקה עזה לטבק. "סיגריה אחת לא תזיק לי", הוא חושב. זמן קצר לאחר שסיים לעשן את הסיגריה ה"אחת" הוא חש שנית בכמיהה גדולה לעשן, ושוב הוא משכנע את עצמו: "עוד סיגריה אחת לא תזיק".
מה גורם לאדם להוליך את עצמו שולל? הייתכן כי הרצון לעשן גובר על תהליך החשיבה ההגיוני? התשובה לכך היא כי במערכת השיקולים קיים גורם נוסף מלבד שני הרצונות, והוא הקובע את הבחירה. גורם זה אינו אלא האדם עצמו. הוא מסוגל להטות את מחשבתו מן האמת ולהתעלם ממנה, גם כאשר היא ברורה לו לחלוטין. הבחירה תלויה באדם לבדו; אין גורם חיצוני שמעורב בה.
רבים סבורים שהשימוש בבחירה מתבצע בפועל רק לעתים רחוקות. לדעתם, בוחר האדם בראשית דרכו לשמור תורה ומצוות, ומכאן ואילך סלולה דרכו לאורך זמן עד לבחירה הבאה. משל לנהג שעלה על כביש מהיר שהצמתים בו מועטים, ועד להצטלבות הבאה יש באפשרותו לנהוג בשלוה מבלי לחשוש שמא יסטה מכיוון נסיעתו.
אולם לאמיתו של דבר, שונה המצב לחלוטין. במשך כל ימי חייו ניצב האדם תדיר על פרשת דרכים, ובידו לבחור בטוב או חלילה ברע. גם אם כבר בחר את דרכו, והבחירה היתה נכונה, רבות עדיין המהמורות לכל אורך דרכו כמעט בכל רגע עומדות בפני האדם אפשרויות שונות: לדבר סרה על הזולת או לשמור על לשונו, להביט על מראות אסורים או לעצום עין מלראות ברע, להשיב לפלוני כגמולו הרע או להתגבר על מידותיו ולשתוק, וכיוצא באלה.
הבחירה הנכונה נעשית סבוכה יותר ויותר, בהתחשב בעובדה שאין שילוט ברור על פרשות הדרכים הצפופות הללו. לעתים נדרש מהאדם להתאמץ לקרוא את "הכתובת שעל גבי התמרור", ולדעת לאן היא מובילה. גם פרט זה שייך למלאכת התעתועים של היצר, שכן לעתים הוא מטשטש את הכיתוב, עד שדרך ארוכה נראית כקצרה, ודרך חתחתים מוצגת כדרך המלך.
חיי האדם גדושים בניסיונות, והוא עולה ויורד תדירות, נופל וקם. אשריו לאדם שלמרות נפילותיו הוא מתעודד ומשפר את דרכו, וכפי שנאמר: "שבע יפול צדיק – וקם" (משלי כ"ד ט"ז). אם ישכיל האדם לקרוא לכל קושי הניצב בדרכו בשם "ניסיון", אין ספק שייקל עליו להתמיד לבחור את הדרך הנכונה ולצאת מנצח מן המערכה.
כל מצב שבו נתון האדם, כל קושי או רווחה, חסרון או שפע, אינם נתונים סתמיים. מטרת הסיטואציה היא להעמיד את האדם במבחן, במאבק אישי ולנסותו - היגבר או יחדל, היתעלה או חלילה, ימעד.
העולם נברא במטרה לבחון את האדם. לפי תוצאותיו של הניסיון נקבע מעמדו של האדם וערכו. אם עמדת בניסיון - עלית מבחינת אישיותך, ואתה יכול לצפות ביתר בטחון לבואו של הניסיון הבא. אם, חלילה, נכשלת - הנמכת את קומתך הרוחנית, ואתה בלתי מוכן לקראת בוא הניסיון הבא.
בכל ניסיון ניתנת לאדם הזדמנות לבטא את נשמתו! אמנם נטייתו הטבעית של האדם מושכת לדרך אשר אילו בחר בה, לא היה קיים הבדל בינו לבין שאר הברואים. אולם, מאידך גיסא, ניתנת לו אפשרות עילאית לבטא ברצונו החופשי בחירה שאינה כבולה לטבעים וליצרים.
עבודתו הרוחנית של האדם בעולם הזה והתחשבותו בחלק הנשמה שבקרבו, תהיה חלקו מכל עמלו בתום ימיו. סיכום אמיתי של חיי האדם עלי אדמות הוא מיצוי היכולת הרוחנית שניטעה בו והוצאתה מן הכוח אל הפועל.
|