טל בן ורד רחמים ישי בן אורית עלמה בת יונת עילם בן אפרת אליסיה בת לודמילה יאיר בן שושנה אבידן מנחם בן שושנה נסכא תומר יעקב בן ענת עומר בן טלי איתן ברוך בן יהודית דוד ישראל בן אתי טל רועי בן חסינה יפה מרדכי בן רויטל אהרון יהושע בן חיה שושנה אהרון בן בת שבע שגיא בן יעל אברהם אשר בן רבקה מאורמשה בן מרים אור בן עדנה ליאור בן אורה ישי בן נורית אדיר בן כוכבה יונה זאב בן רחל בריינדל רונן בן ויקטוריה דוד בן שׂוֹכת (הכ' בקמץ) ואפרת רחל בת מזל רז בן מיכל ליאור בן בקה רבקה רונן חי בן לאה עומר בן אורנה חגי משה בן אפרת רונן חי בן לאה גל בן חן טל בן ברכה דוד בן שולמית עידן בן אירית חיים אייל בן יונית שי בת דרור נדב בן אורנה אליה בן חיה גילה שושן בת רינה איתן בן שרה ישראל בן רות שגיא בן ציפורה יובל בן רינה אלעד דוד בן מוריה דניאל בת רבקה שמעון אלרועי בן רפי שמואל עמינדב בן דבורה לאה משה חי בן פנינה רן בן חווה טל בן ורד רחמים ישי בן אורית עלמה בת יונת עילם בן אפרת אליסיה בת לודמילה יאיר בן שושנה אבידן מנחם בן שושנה נסכא תומר יעקב בן ענת עומר בן טלי איתן ברוך בן יהודית דוד ישראל בן אתי טל רועי בן חסינה יפה מרדכי בן רויטל אהרון יהושע בן חיה שושנה אהרון בן בת שבע שגיא בן יעל אברהם אשר בן רבקה מאורמשה בן מרים אור בן עדנה ליאור בן אורה ישי בן נורית אדיר בן כוכבה יונה זאב בן רחל בריינדל רונן בן ויקטוריה דוד בן שׂוֹכת (הכ' בקמץ) ואפרת רחל בת מזל רז בן מיכל ליאור בן בקה רבקה רונן חי בן לאה עומר בן אורנה חגי משה בן אפרת רונן חי בן לאה גל בן חן טל בן ברכה דוד בן שולמית עידן בן אירית חיים אייל בן יונית שי בת דרור נדב בן אורנה אליה בן חיה גילה שושן בת רינה איתן בן שרה ישראל בן רות שגיא בן ציפורה יובל בן רינה אלעד דוד בן מוריה דניאל בת רבקה שמעון אלרועי בן רפי שמואל עמינדב בן דבורה לאה משה חי בן פנינה רן בן חווה
שמות לתפילה מלחמת חרבות ברזל
    ערכים - יהדות וסמינרים
  סניפי ערכים בארץ ובעולם סניפי ערכים בארץ ובעולם  
תרומות חרבות ברזל שידוכים אודותינו צור קשר שאלות ביהדות סדרות לוח אירועים תמונות מאמרים הרצאות דף הבית
שאלות דומות
עול מצוות
ערכים
קבלת עול מלכות שמים
זאב גרינוולד
אכילת חזיר
אהרן לוי
מדוע אומרים ``חזק ונתחזק`` בסיום התורה?
אהרן לוי
מהו חלב עכו``ם?
זאב גרינוולד
הרצאות דומות
כיבוד הורים - פרק 1
- ..
ינון קלזאן
מערכת תרי``ג מצוות - פרק ..
ישראל גולדווסר
ביאור הקדיש - פרק 1
-
ינון קלזאן
טעמי המצוות - פרק 1
-
ינון קלזאן
האור שבמצוות - פרק 1
- ..
שי מזרחי
מאמרים בנושא
הכרת הטוב
יהודה רובן
פטר חמור
זאב גרינוולד
המיזוג בין גוף ונשמה
ערכים
המילה האחרונה
אליעזר אייזיקוביץ
התועלת מקיום המצוות
יהודה רובן
מאמרים נוספים
התורה מול רוח הזמן
השאלה
06/06/2017

מדוע לא מעדכנים את התורה לרוח הזמן?


x

אם נרשמת בעבר לחץ כאן להתחברות
אם עדיין לא נרשמת לחץ כאן להרשמה
שמור למועדפים שמור למועדפים
תשובה מאת זאב גרינוולד

שומר המצוות אינו נדרש להתנצל על שאין התורה ומצוותיה תואמים את רוח הזמן. המאמין אינו נדרש להתאים את תורת ה' לערכי החברה העכשוויים, ואף אין הוא צריך למצוא בחוקי התורה את ההיגיון האנושי. שומר המצווה נדרש להבנת הרצון האלוקי, רצון המוגדר בפינו כאמת יחידה. גם המצוות שבין אדם לחברו ניתנו ממרום. לא רק הציוויים ה"עליונים" ניתנו משמים, אלא אף הציוויים הנראים כארציים. אנשים סבורים, שהתורה ניתנה ביד הרבנים כחומר ביד היוצר, ולכן, יש לרבנים יכולת לשנות בה חוקים כאוות נפשם. לאמיתו של דבר, לא ניתנה בידם סמכות זו. חוקים שנחקקו על ידי בני אדם ניתן לשנות ואף לבטל כליל, אולם התורה ניתנה לנו משמים. תפקידם של הרבנים הוא להבין ולבאר את חוקי התורה וליישם אותם בעולם המעשה, אך לא יעלה על הדעת שמישהו ישנה אפילו הלכה אחת מפני צורך הזמן.

התורה רואה בדרישה להתאים את חוקיה לרוח הזמן את תחילת התפוררותם המוחלטת של ערכי התורה. דורשי 'ההתאמה' אינם דורשים את טובת התורה, אלא את ביטולה בשלבים.

התורה מתארת את התהליך הצפוי של עזיבת התורה: "ואם בחוקותי תמאסו, ואם את משפטי תגעל נפשכם, לבלתי עשות את כל מצוותי, להפרכם את בריתי..." (ויקרא כ"ו, ט"ו).

ארבעה שלבים מוזכרים כאן. בשלבים הראשונים ניתן לחשוב שאין כאן אלא 'התאמת חוקי התורה לרוח הזמן', וויתור חלקי על מצוות בשנות האלפיים, אולם בשלב הסופי צצה המטרה שאליה חותרים 'המתקנים' לאורך כל השלבים: "להפרכם את בריתי" – ניתוק מוחלט בין עם ישראל לאלוקים, הפרת ברית, שמשמעותה בגידה.

בתורה מצויים 'חוקים' - מצוות שטעמן אינו מובן לנו, כדוגמת שחיטה, כשרות, פרה אדומה ועוד, ו'משפטים' - מצוות שהשכל האנושי מחייב אותן, כגון, איסורי רציחה וגזילה, שמירת המסגרת המשפחתית, מצות צדקה ועוד. בשלב הראשון מדובר על עזיבת החוקים, ולאחר מכן גם על הפקרת המשפטים 'ובסוף לא נותר כל זכר לתורה. הפרצה גוררת אחריה את קריסת כל הבנין.

ואכן, ההיסטוריה מאשרת את מה שחזתה התורה מראש.

חוקי התורה היו היעד הראשון שעליו הסתערה תנועת ההשכלה. בעידן האמנציפציה קמה מגמה להשתוות לסביבה הלא יהודית ולהתבולל בה, ואז ביקשו רבים למחוק את סימני הזיהוי המובהקים של היהודי. אמנם, בראשיתה של ההשכלה לא היתה כוונה מוצהרת לוותר כליל על המורשת היהודית, אך קשה היה לסרב להזמנה של ידיד רק משום שהוא גוי, והאוכל שהוא מגיש אינו כשר. הסיסמה היתה: "היה יהודי בביתך, ו'אדם' בצאתך". וכך אמנם ארע שהחוקים הם ש'נעלמו' בראשונה.

התהליך לא נעצר, הדינמיקה עשתה את שלה, והמשכילים הגיעו לשלב חדש. "את משפטי תגעל נפשכם". גם את המצוות שאינן מעוררות גיחוך בחברה החילונית וניתן לשמור עליהן בגלוי ובלי להחשב כ'נחשל' - גם אותן הם לא רצו לשמור. לאחר שנקלטו בחברה שערכי היהדות זרים לה, הם ביקשו לנהל אורח חיים המקובל בחברה זו, אורח חיים שאין בו כל סממן יהודי.

התהליך שהתרחש באופן כה ברור בשנים ההן, בא ללמד על המגמה הכללית. כאשר נשמע דרישות לגמישות בהלכה, לצעידה לפי רוח הזמן, נדע שמסתתרת מאחוריהן תכנית כוללת לעקירת כל זיק של יהדות.

חוקי האנושות יעברו שינויים רבים, ויותאמו בסופם לאמת הנצחית, וכפי שנאמר: "יכירו וידעו כל יושבי תבל, כי לך תכרע כל ברך תשבע כל לשון..."


שלח לחבר
נתקבלו 1 תגובות
פתיחת כל התגובות
🗨
  הוסף תגובה
יישר כח! מאמר נפלא ומחזק!

נושאים ראשיים
הסידור הדיגיטלי
  • בריאות
  • תורה ויהדות
    שבת
  • טעמי המצוות
  • אקטואליה יהודית
  • פרקי אבות
  • סיפור לשבת
  • מושגים ביהדות
  • תהילים
  • ארכיאולוגיה
  • כשרות
  • חרבות ברזל
  • פעילות ערכים
  • הטיפ היומי
  • זוגיות ומשפחה
  • פיתוח האישיות
  • פרשת השבוע
  • חגים ומועדים
  • נשים
  • השקפה ואמונה