מה תורמת מערכת המצוות לחינוך האדם?

קיים באדם חיבור מפליא בין הגוף לנשמה. מחד גיסא - חיבור זה בכוחו להעלות את האדם לשיאים בתחום הרוח והבחירה החופשית, המיוחדת למין האנושי לבדו, ומאידך גיסא - כוח הבחירה עלול לאפס את הישגי האדם ולדרדרו לשפל מוסרי, אם יתן לצד החומרי שלו לגבור על הרוח.

התרכובת המופלאה בין הגוף לנשמה היא המפתח להבנת סתירות אין ספור שניתן לגלות אותן בהתנהגות האדם. לא אחת אנו עדים לכך שאצל אדם מסויים מתגלות תופעות חיוביות ותחושות קודש, ולצידן מופיעים צדדים שליליים בולטים לא פחות. כאשר אנו מבחינים במידות טובות ובמעשים נאים, אנו יודעים להצביע על מקור הדברים. מקרא מלא הוא בקהלת: "אשר עשה האלוקים את האדם ישר, והמה ביקשו חשבונות רבים" (קהלת ז', כ"ט). במקור, בעת יצירת האדם, נקבע בו מרכיב הישרות. אלמלא טושטש מרכיב זה על ידי היצר הרע וגורמים נוספים, עשוי היה האדם להתפתח ולפרוח לתפארת. בכוחה של ישרות זו להרים את האדם לפסגות רוחניות. מאידך, יש בידינו הסבר גם לתופעות שליליות המצויות באישיותו של האדם. וכך נאמר בתורה: "כי יצר לב האדם רע מנעוריו" (בראשית ח', כ"א). אם האדם לא ישגיח על עצמו ויתן לעניינים להתנהל ללא פיקוח, הוא עלול להידרדר לתהום עמוקה.

נשאלת השאלה: מהו אפוא האדם: "רע מנעוריו" או מי שנברא 'ישר' על ידי האלוקים? התשובה היא שאין כאן כל סתירה! מצד נשמתו, האדם הוא ישר מיסודו, ולכן חפצה נשמתו להידבק בבוראה, שהינו מקור הישרות. אולם נשמה זו שוכנת בגוף חומרי אשר נתונים בו יצרים וחולשות, ועליהם נאמר: "לפתח חטאת רובץ" (בראשית ד', ז'). בין שני מרכיבים אלו נערכת התמודדות בלתי פוסקת. תפקידו של האדם להגביר את היסוד הרוחני שבאישיותו. על מאמציו של האדם להיות מכוונים להסרת הגורמים המפריעים לנשמה לפעול מתוך ישרות טבעית, כפי שעשאה האלוקים. על האדם למנוע מצב שבו ישלוט הגוף על הנשמה, ואכן זהו מרכז עבודתו הרוחנית של האדם בחייו.

ללא התורה, החיים עלי אדמות הינם חידה מלאת תעלומות. אלפי שנים משקיע האדם מאמצים שכליים לרדת לצפונותיה של חידה זו. למרות מאמצים אלו של עילית השכל האנושי, לא הצליח האדם לגלות את סוד החיים ואת דרך התהוותם. למותר לציין שאם לא הכיר האדם את סוד חייו, הרי לא הכיר גם את תכליתם - ובעיני שכלו הוא לא הצליח גם לדעת את תפקידו בחיים.

עם ישראל זכה שבמעמד הר סיני נתגלה לו הבורא וגילה רז לבניו, מהי תכלית החיים ומהו ייעודו של האדם עלי אדמות. כשם שהוסברו לו תופעות החיים, כך הוסברו לו גם חובותיו בחיים אלו. תרי"ג (שש מאות ושלוש עשרה) מצוות ניתנו לו. יש מהן הרחוקות מהבנתו ואין הוא מסוגל לרדת לעומקן ויש מהן הקרובות יותר להבנתו, והוא חושב שהבין את מטרתן. אלה הן בעיקר המצוות הבאות להסדיר את יחסי האדם עם חברו. למעשה, אלו כמו אלו, מקורן האמיתי הוא בהיותן מצוות הבורא. גם מצוות שנראה לאדם שהוא מבין אותן, חודרת הבנתו למעשה רק לקליפה החיצונית של סוד מהותן. כשם שהאדם לא חדר להבנה המלאה של החיים, כך גם לא חדר להבנה מלאה של המצוות.

תכנית העולם, שהיא גם תכנית החיים, טמונה בתורה. על פיה נברא העולם. גם חוקי הבריאה, שהם חוקי הטבע וחוקי הנהגת העולם – טבועים הם בתורה. ככל שיעמיק האדם בתורה, הוא ישכיל להבין את מהות העולם, חוקיו, מטרתו ותכליתו. ככל שיתמיד האדם לחיות בהתאם לתורה, שהיא תכנית העולם ותכנית חייו, יהיו חייו מלאים יותר ומותאמים יותר לתכליתם.

מערכת המצוות מחנכת את האדם ומרגילה אותו לשלוט על יצריו, להפנות את מרצו ואת משאביו לפן החיובי של החיים ולהפוך אותו לדמות מוסרית ונעלה.